כניסה לחללים נספחים בכנסייה

סיכום לסיכום

לא ניתן להוכיח חד משמעית מפסיקת הראשונים והשו"ע:

בראשונים ובפסיקות השו"ע והאחרונים, עיקר הדיון נסוב סביב כניסה לבית ע"ז ממש, וכן לגבי דין החצר. מהדיון לגבי כניסה לבית ע"ז אי אפשר ללמוד בהכרח לחדרים צדדיים וכו', מכיוון שאולי עיקר האיסור הוא בהיכל שבו הע"ז עצמה. כמו"כ מדין חצר אין הכרח ללמוד (אם כי היו פוסקים שלמדו מכך לחדר צדדי) כיוון שאפשר לומר שדין חדר בכנסייה יותר חמור כיוון שהוא חלק מהמבנה.

אמנם כן נפסקה הלכה שאין לעבור ב-ד' אמות של בית ע"ז, ולפיכך גם חדר צדדי יהיה אסור. אך דין החצר הוחרג לדברים מסוימים, ואפשר שאף חדר צדדי יוחרג ולא יהיה אסור משום ד' אמות (והיה מי שדן מדין ד' אמות, להתיר חדר צדדי משום דרכי שלום). מנגד, אפשר שחדר צדדי יהיה יותר חמור מ-ד' אמות כיוון שהוא חלק מהבניין.

כמו"כ נפסקה הלכה כי ניתן בתנאים מסוימים לבנות טרקלין של בית ע"ז, כדין תשמיש דתשמיש, ואולי אפשר ללמוד משם שבנייה מותרת, אך לא כניסה. (בנייה מותרת כיוון שהיא לצורך פרנסה, וכ"כ הרב דוב ליאור). מנגד, אפשר לראות מכאן שיש קולא מיוחדת בחדר שהוא לא עיקר הע"ז.

גם רוב הפוסקים שדנו לעניין כניסה לכנסייה, דנו באיסור הכללי להיכנס לכנסייה ולא חילקו בין חדר צדדי לחדר התפילה המרכזי. אמנם יש פוסקים שהזכירו גם חדרים צדדיים, כמובא להלן:

הפוסקים שסמכו לקולא בחדר צדדי: תשובות והנהגות (ב, תי) בחדר שמשמש לדברים נוספים; חיי הלוי (ד, סג) בדין מרתף; הרב פנחס יהושע הכהן כהנוב (מדין חצר); הרב אביגדור נבנצל (אך לא ברור טעמו), הרב עזריאל אוירבך (בתוך: אהל יעקב תשובות הפוסקים א, עמ' קלט); הרב משה פיינשטיין – לעניין בחירות, אך לא מחוור מאיזה סיבה מדויקת; הרב נח אלבוים (משום דרכי שלום), הרב שריאל רוזנברג – משום דרכי שלום, אם אין טקס דתי (שלושת האחרונים בתוך: "גם אני אודך", פסקי הוראה ב, ז).

הפוסקים שאסרו חדר צדדי כמו בית ע"ז: שו"ת דבר חברון (ג, יד); שו"ת משנה הלכות (ו, קלט); שו"ת במראה הבזק (א, נט).

ישנם מקורות נוספים שיכולים להיות רלוונטיים לנידוננו, אך אין הכרח ללמוד מהם לענייננו: הרב משה פיינשטיין (אג"מ יו"ד ג, קכט) דן בבית נפרד של ע"ז שאינו משמש לעבודתם, ולמד מהשו"ע לאסור כניסה אליו (אא"כ הייתה דרך קודמת אליו). כמו"כ באג"מ (שם סי' עז) דן לגבי שכירות של בניין של הכנסייה הסמוך לכנסייה לצורך ישיבה. משני מקורות אלו אפשר ללמוד לחדר צדדי, כיוון שההגדרות דומות, אך אין הכרח (כפי שמובא בסיכום). כמו כן ישנו דיון נוסף לגבי מערת המכפלה שחלקים ממנה נבנו ע"י נוצרים (ארץ חמדה, עמ' רלה), ושם הזכירו קולא לגבי המבואה של בית ע"ז (מדין בניית מקום זה), אך עיקר ההיתר שם נשען גם על קולא נוספת.

פוסקים שסמכו על חדר צדדי לקולא

תשובות והנהגות כרך ב סימן תי

בעניין הצבעה בבחירות בחדר הסמוך לכנסייה. היה נראה לו להחמיר כ-ד' אמות של ע"ז. אך כיוון שחדר זה מיועד גם לכנסים שאינם קשורים לדתם, מתיר בדיעבד. (כלומר, אם החדר משמש לצרכים דתיים של הכנסייה היה מחמיר. עיקר ההיתר מתבסס על כך שהחדר משמש לצרכים שאינם קשורים לכנסייה).

"שאלה: נשאלתי אם מותר להצביע לבחירות בפה יוהנסבורג באולם המחובר לבית אלילים שלהם

אין ליכנס לבית אלילים, ומפורש בש"ע יו"ד (ק"נ) שמצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות, והיינו אפילו דרך אלילים ולא רק בבית עצמו, ולכאורה כאן האולם מחובר והיה ראוי להחמיר, אבל כפי מה שמציין השואל משמש האולם גם לכל מיני וועידות וכינוסים שאין להם שום קשר עם אליל שלהם, וגם נכנסים בפתח אחר מהפתח שנכנסים בו לטומאה, נראה שבזה אין להחמיר בדיעבד, שכבר מאוחר מדי מכדי להשפיע לשנות. אבל לעשות שם לכתחילה מסיבה כשחופף לטומאה נראה להחמיר, ואולי גם מחזק בזה בית ע"ז שנמצא במקום חשוב, אבל בנידון דידן דאי אפשר ולא קא מכוין לא מצאתי שום מקום לאסור להשתתף בבחירות לפי מה שהבנתי שהפתח לבית ע"ז עצמו אינו הפתח לאולם, וביסוד הדין שמצוה להתרחק, עיין היטב בדברינו בח"א (סימן תס"ג)…"

הרב יוחנן וואזנר – חיי הלוי ד, סג

אין איסור ללכת לפגישות לצורכי עבודה במרתף שמתחת לכנסייה.

"א. מצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות – ודוקא בדרך המיוחד רק לע"ז, ואין לילך אפילו רק לקצר דרכו. על דרך הרבים הנקרא סיי"ד – ווא"ק מעיקר הלכה אין איסור לעבור אצל בית ע"ז – ויש נהגו להחמיר גם בזה – אין נ"מ אי הוא כנגד הפתח או לא – ומהחצר שמצד תיפלתם, אי"צ להרחיק…

ד. כשעושין אסיפות בחדר שתחת התיפלה [הנקרא בעיסמנ"ט] לצורך ביזנעס וכדומה, אין איסור לילך שם – אין לילך ללויה של גוי שעוסק עמו במסחר, כשהלויה הוא אצל בית תיפלתם…"

הרב פנחס יהושע הכהן כהנוב – באתר

מעבר לדיון סביב כניסה להיכל התפילה שלהם שלא בזמן התפילה (שהתיר), נראה כי משווה את דין החצר המופיע בשו"ע (קמט, ב) שהתיר הרמ"א כשאין דרך אחרת, לדין חדרים צדדיים של הכנסייה. ומתיר לכתחילה לקבוצה של AA להיכנס לחדרים אלו למפגשים (לא נראה מדבריו שהקולא נובעת מהצורך הגדול של קבוצה זו, אמנם מהרמ"א שציין אליו אכן עולה שההיתר רק כאשר אין דרך אחרת).

תרגום דבריו:

"הרב משה פיינשטיין בשו"ת שלו (אורח חיים חלק ב' סימן כ"ה) קובע כי "אין חושדים ביהודים בעבודה זרה". על כן, מותר ליהודי לומר את שבועת האמונים לארצות הברית או את תפילת הלורד'ס, משום שאין לחשוד בו שמכוון לאל אחר מלבד "אלוקי ישראל – אשר הוציאנו ממצרים". באותו אופן, יהודי יכול להיכנס לכנסייה, ואין לחשוד בו שהוא עושה זאת מתוך כוונה לעבוד עבודה זרה.

שאלה על דברי הרב פיינשטיין

פוסק ידוע ומכובד תהה: "כיצד קביעה זו מתיישבת עם האמור בגמרא (עבודה זרה י"ג), שם נקבע שאסור על פי ההלכה ליהודי להיכנס למקום עבודה זרה?"

תשובה לשואל

השבתי, כי ללא ספק, השואל מבין את דברי הגמרא לפי פירושי רש"י והרשב"א. הם מסבירים את האיסור בגמרא כך: "אנו חושדים ביהודי שנכנס למקום עבודה זרה שעושה זאת מתוך כוונה לעבוד את האלילים". חשש זה נקרא "חשד". ואכן, הטור (פוסק מרכזי בהלכה, ספרד במאה ה-14) מביא דעות אלו בדיוק.

עם זאת, ציינתי בפני השואל, כי ככל הנראה הוא לא המשיך לקרוא בטור. משום שלאחר שהטור מביא את הדעות הנ"ל, הוא ממשיך ומביא פירוש שונה לאותה סוגיה בגמרא, כפי שמסביר רבינו יונה.

פירוש רבינו יונה

רבינו יונה מסביר כי הגמרא מתייחסת למצב שבו עובדי עבודה זרה מתאספים ממקומות שונים כדי לכבד את האלילים שלהם. במקרה כזה, נאסר על היהודי להיכנס למקום, משום שהשתתפותו תיצור רושם כאילו הוא "אחד מהם".

רבינו יונה מסכם ואומר: "אם עובדי עבודה זרה אינם מתאספים מכל קצוות הארץ, אין מקור הלכתי האוסר על יהודי להיכנס למקום עבודה זרה מחשש 'חשד'."

רבינו יונה מדגיש כי עיקרון האיסור בגמרא מבוסס על:

איסור תורה להשתתף בפעולה טקסית שאינה יהודית.

עיקרון דרבנן של "מראית עין" – הימנעות ממעשה שעלול להיראות כעבירה, אך בשום אופן אין לחשוד שיהודים עצמם עובדים עבודה זרה.

דעת הטור והרא"ש

הטור מסכם כי אביו, הרא"ש (מגדולי פוסקי ההלכה במאות ה-13 וה-14, גרמניה וספרד), מסכים עם פירוש רבינו יונה לדברי הגמרא.

הכרעת השולחן ערוך

השולחן ערוך, בפסקיו ליישום מעשי (יורה דעה קמ"ט:א), פוסק כרבינו יונה והרא"ש. כך גם פוסק הרב משה פיינשטיין בדבריו המובאים לעיל.

הנחיות מעשיות

לגבי כניסה לכנסייה לצורך השתתפות בפגישת 12 הצעדים, יש לעיין ביורה דעה קמ"ט:ב ולפעול לפי ההנחיות הבאות:

אם הפגישה אינה באולם המרכזי (המקודש):

מותר להשתתף בפגישה, ללא קשר לזמן קיומה.

אם הפגישה מתקיימת באולם המרכזי:

מותר להשתתף רק כאשר לא מתקיימת תפילה באולם. (ברור שמדובר במקרה של פגישה מתוכננת לשיקום; הרי לא ייתכן שפגישת שיקום תתקיים באותו זמן ובאותו מקום שבו נערכות תפילות).

אין להיכנס לאולם המרכזי בזמן תפילה:

גם לא לצורך מעבר לחדר אחר. זהו איסור שעלול להיות מדאורייתא או מדרבנן, אך בכל מקרה אינו נכנס לקטגוריה של "ייהרג ואל יעבור".

איסור הנאה מבניין (או חדר) המכיל פסלים או תמונות של עבודה זרה:

איסור זה אינו חל על כנסייה שאין בה פסלים או תמונות כאלה.

גם אם ישנם פסלים, אם המבנה (או החדר) משמש גם למטרות חילוניות, כגון פגישות שיקום, אין איסור ליהנות ממנו.

האיסור בטל במצב של סכנה לחיים, כגון התמודדות עם התמכרות.

מסקנה:

לפי ההלכה כפי שמובאת בשולחן ערוך, מותר להשתתף בפגישות 12 הצעדים המתקיימות בכנסייה, בכפוף להנחיות המפורטות לעיל."

Rav Moshe Feinstein in his responsa (Orach Chaim 2 #25) states that "Jews are not suspected of transgressing idolatry" [therefore, they are permitted to recite the Pledge of Allegiance of the USA or the lord's prayer because we do not suspect them of intending another deity besides "God Almighty – the One Who took us out of Egypt”. Similarly, a Jew could enter a church and we would not suspect him/her of entering with the intent to serve the idolatry.

Upon this statement of Rav Feinstein, a very highly regarded prominent Talmid Chochom Posek asked, "This assertion is in contradiction to what is stated in the Talmud (Tractate Avoda Zoro 13); Wherein it arrives at the conclusion that it is proscribed by Halocho for a Jew to enter the locale of Idolatry!"

I responded that without a doubt the Questioner/Challenger is understanding the Talmudic passage according to the commentaries of Rashi & Rashbo. They explain the prohibition of the Talmud in the following manner: "We are concerned & suspect the Jew who enters the precincts of Idolatry as so doing with intent to serve the Idol" This is called 'Chshodo'. Indeed the Tur (Major Authoritative codifier of Jewish Law, 14th century Spain) brings these opinions precisely so.

However, I pointed out to the Questioner/Challenger that, with all due respect, he neglected to continue his reading/research in the Tur. Because after citing the above opinions, the Tur then proceeds to quote the differing commentary to that passage of Talmud by Rabenu Yona.

Rabenu Yona explicates that the Talmud is referencing a scenario wherein that Idolaters from all over are gathering at a locale in order to pay honor to their Idol. This is the scenario which is proscribed by the Talmud.

The reason: that the Jew by joining them would give the appearance of being "one of them". Concludes Rabenu Yona, "However, if the Idolaters are NOT gathering from all over, we do not find that it is proscribed by any source that a Jew may not enter the precincts of the Idol because of 'Chshodo.' "

Rabenu Yona explains that the operational principle of the Talmud's statement is either 1) the biblical prohibition of engaging in a definitively NOT-Jewish ritual; OR 2) the rabbinic principle of Maris Ayin – ie not to do something in the public eye that gives a misleading impression of transgression (BUT in no way do we suspect Jews of Idolatry!)

The Tur concludes that his father the Rosh (THE Major Halachic decisor & authority -13/14th century Germany/Spain – for Ashkenazic Jewry) concurred with Rabenu Yona's explication of the Talmud.

I then conclude that indeed the Shulchon Oruch in his codification of this discussion for practical application (Yoreh Deah 149:1) decides like Rabenu Yonah & Rosh. And this is – precisely as stated by Rav Moshe Feinstein as quoted above.

For practical application in our specific case, re: entering a church to attend a meeting: please see Yoreh Deah 149:2 for the following guidelines:

1 – If the meeting is NOT in the sanctuary then it is permitted to attend no matter when it is scheduled.

2 – If the meeting is in the main sanctuary, then attendance is only permitted when services are NOT taking place. (Obviously this must be the case of a scheduled recovery meeting; how can a recovery meeting take place at the same time & same location as services).

3 – The only prohibition is to be in the sanctuary while services are in progress (including just walking thru to get to another room where the meeting is taking place). This may be a Torah prohibition or rabbinic prohibition as discussed above. Even if it is a Torah prohibition, it nevertheless does not fall into the category of Yehoreg v'Al Yaavor – sacrificing one's life rather than transgress.

4 – Concerning the Torah prohibition prohibiting benefitting from the building (room) housing idolatrous statues and/or effigies:

a-This does NOT apply to a church which has no statues and/or effigies.

b- Even a church that has statues and effigies, if the building (room) is also used for other “secular/mundane” purposes (eg – a 12 step meeting etc.) then there is no prohibition of benefitting from it.

c-The prohibition is suspended when dealing with a life-threatening (Sakono) situation i.e. addiction.

Therefore according to the Judaism of the Shulchon Aruch, it is permitted to attend 12 Step recovery meetings that take place in a church".

הרב יעקב סקוצילס – אהל יעקב תשובות הפוסקים א, עמ' קלט

לגבי כניסה לחדר סמוך לצורך בחירות. הרב נבנצל מתיר (ולא מפורט מאיזה טעם). משמע מהרב משה שטרנבוך שבתוך החדר אסור, ובחצר תלוי. ומהרב עזריאל אויערבאך משמע שבחדר שאינו מרכזי מותר.

"להכנס לחדר סמוך לכנסיה לצורך בחירות

ח) שאלה: באותו ענין האם פוסקים להקל במקרה של בדיעבד שפותחים מקום לבחירות בחדר הסמוך לכנסיה כמ"ש בכמה שו"תים שאם יש פתח אחר ואין מקום אחר להצביע לבחירות יכול ללכת לשם ?

תשובה:

הגר"א נבנצל שליט"א: כן.

הגר"י שוב שליט"א: מהגאון רבי משה שטרנבוך שמעתי דבתוכו אסור ובחצר תלוי אם זה מקום המיועד ליכנס שם לעבוד אסור. אולם אם זה רק מעבר לכומרים מותר, וכן שמעתי מהגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א דרק בתוך הכניסה אסור אבל שאר החדרים מותר."

הרב גמליאל רבינוביץ' (תשובת הרב יעקב סקוצילס) – גם אני אודך, פסקי הוראה ב, ז

נשאל בדין השתתפות בלוויה שנערכת בחדר "המחובר לכנסיה" (נראה כי כוונתו לחדר צדדי של הכנסייה שהוא לא בית התפילה). ומביא מספר ראיות לכך שהפוסקים (שדנו בעניין בחירות) הקלו יותר בחדר כגון זה (הרב פיינשטיין; תשובות והנהגות בדיעבד מתיר; חיי הלוי; הרב נבנצל והרב אוירבך). ומביא תשובת הרב נח אלבוים שהתיר מדרכי שלום (שנחשב כדיעבד). עוד מביא בשם הרב שריאל רוזנברג שכעיקרון חדר זה הוא כ-ד' אמות הסמוך לע"ז, ומסברה היה להתיר משום דרכי שלום (אלא שבטקס לוויה ישנן בעיות נוספות).

"להכנס לחדר סמוך לכנסיה עבור לויה של גוי שעבד בבית הכנסת

נשאלתי מגבאי בית הכנסת שנפטר להם את הגוי של שבת ועושים לו כעין לויה בתוך חדר המחובר לכנסיה האם מותר להם להשתתף למען השלום אם יש פתח נפרד לאותו חדר…

וכן נפסק לדינא (סימן קמ"ט סעיף א') שאסור להכנס אפילו בעיר שמתקבצים שם ליריד ביום חגם…

ולענין נידון דידן יש לעיין היכן דנים חדר שלא שהוא סמוך לבית התיפלה אך לא עובדים שם ע"ז האם יותר קל שבמקום צורך נוכל להכנס לשם. ובאמת כבר דנו בכעין זה בספרי הפוסקים אודות מה שמצוי בחו"ל שיש בתי תיפלה שפותחים מקומות מיוחדים עבור בחירות לנשיא המדינה בתוך חדר בבנין של כנסיה, והכרעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל הובא בספר רשומי אהרן שם היא להקל בזה לעת הצורך. וכן כתבו בזה כמה מפוסקי זמנינו, ובשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן ת"י) כתב וז"ל: נשאלתי אם מותר להצביע לבחירות בפה יוהנסבורג באולם המחובר לבית אלילים שלהם. תשובה: אין ליכנס לבית אלילים, ומפורש בשו"ע יו"ד (ק"ג) שמצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות, והיינו אפילו דרך אלילים ולא רק בבית עצמו, ולכאורה כאן האולם מחובר והיה ראוי להחמיר.

אבל כפי מה שמציין השואל [בתשובות והנהגות. נ.ב] משמש האולם גם לכל מיני וועידות וכינוסים שאין להם שום קשר עם אליל שלהם, וגם נכנסים בפתח אחר מהפתח שנכנסים בו לטומאה, ונראה שבזה אין להחמיר בדיעבד, שכבר מאוחר מדי מכדי להשפיע לשנות. אבל לעשות שם לכתחילה מסיבה כשחופף לטומאה נראה להחמיר, ואולי גם מחזק בזה בית ע"ז שנמצא במקום חשוב, אבל בנידון דידן דאי אפשר ולא קא מכוין לא מצאתי שום מקום לאסור להשתתף בבחירות לפי מה שהבנתי שהפתח לבית ע"ז עצמו אינו הפתח לאולם, וביסוד הדין שמצוה להתרחק, עיין היטב בדברינו בח"א (סימן תס"ג)…

ועי' בשו"ת חיי הלוי חלק ד' (סימן ס"ג) שכתב להקל בזה כיון שבאמת אין שייכות לע"ז רק הם משכירין לוועידות וכדומה ואינו מיוחד לע"ז.

אולם בשו"ת משנה הלכות חלק ו' (סימן קל"ט) כתב שאסור להיכנס לבחירות במקומות שההצבעה מתקיימת בבית תיפלתם או באולם המצורף להם. ועוד כתב שהגם שאין במקום הזה ע"ז ממש, מ"מ כיון שמחובר לע"ז והוא כבית ע"ז להם, הרי הנטפל לעושי עבירה הוא כעושי עבירה. ועוד שהרי קיימא לן שמצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות וכו'.

ואילו מרן הגר"א נבנצל והגר"ע אויערבאך שליט"א פסקו להקל בכה"ג.

וכן ביררתי שוב את הנושא עם הגרנ"א אהלבוים שליט"א במח"ס מנחת חן, וכתב לנו שנראה מפני דרכי שלום מותר להכנס לחדר שהוא סמוך למקום התיפלה, ולא בתוך מקום התיפלה ממש. שהרי חדר זה או אולם שהוא חדר נפרד ומשמש לכל מיני וועידות וכנוסים שאין להם שום קשר עם אליל שלהם. וגם ניכר שבאים לשם להשתתף בלויה, שרואים מבחוץ המכונית השחור שנושא את המת חונה שם מלפנים, וכמו שכתב בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן ת"י) להתיר להצביע בחדר המחובר לכנסיה כיון שלא מתפללים שם, ולכן גם במקום כזה של דרכי שלום נוכל להתיר להם להכנס לשם במקרה כזה שהוא מצב של בדיעבד…

הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א גאב"ד בית דין צדק בני ברק כתב לי שצריך ראיה דחדר הסמוך לבית ע"ז נחשב כל החדר כד"א הסמוך לע"ז, ומסברא היה אפשר להקל בכה"ג מפני דרכי שלום, אך מסתמא במהלך הלוי' יש גם טקס של ע"ז, וזה בודאי אסור להיות נוכח שם."

פוסקים שהחמירו בחדר זה בכל אופן

שו"ת דבר חברון חלק ג, סימן יד

אין להיכנס לכל שטח השייך לכנסייה מחשש שייחשבו שהוא קשור לכנסייה. ואין זה דומה לפועל שעושה זאת לפרנסתו.

"האם מותר במהלך טיול להיכנס למנזרים וכנסיות, ואם לא, האם מותר להיכנס לשטחם של מנזרים או כנסיות ללא כניסה לתוך המבנים עצמם? תשובה: אסור להיכנס למקומות כאלו כדי שלא יראה שמודה ומשלים עם תופעה זו, ואין לתת לגיטימציה לאותם עובדי אלילים. לכן, יש להקפיד לא להיכנס לבית של עובדי עבודה זרה. לפי הרמב"ם (הלכות ע"ז פ"ט ה"ד) לנוצרים יש גדר של עובדי עבודה זרה, היות שהם מאמינים בהגשמת האלוקות… אין זה דומה לפועל המשפץ בית של כנסיה (חוץ מהכיפה שמעמידים בה עבודה זרה) שעושה זאת מצד פרנסתו ואין בזה מתן חשיבות כמו ביקור תיירותי.

לכן אין להיכנס לשום מקום הקשור אליהם (כחצרות כנסיות וכדומה) מפני שהרואים יחשבו שאותו אדם שייך לזה. אם כניסה לבניין מגורים עוברת דרך חצר של מנזר, מותר לעבור שם. בזה שבנו שם בית מגורים, מופקע מהמקום ייחודו לכנסייה, ואם אדם עובר בדרך זו יאמרו שנכנס לבית המגורים ולא לכנסייה, אך אם זו חצר שלא גרים שם אנשים, ברור שמי שנכנס לשם מחשיד את עצמו כשייך אליהם או שנותן להם לגיטימציה ולכן אסור."

שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן קלט

נשאל אם מותר להצביע בבחירות, כאשר הקלפי ממוקמת בבית שמצורף לבית תפלתם. ואסר מכיוון שהנטפל לעושי עבירה כעושי עבירה, ועוד שמצוה להתרחק מדרך אלילים 4 אמות. (מתוך הסיכום של הרב אליה גוטליב).

"אי מותר ליכנס לבית המצורף לבית תפלתם לבחירת הנשיא או וועד המדינה

ומה ששאל עוד אי מותר ליכנס לבית קלפי כלומר שלפעמים הבחירות לעירי' או בחירות מדיניות שמצביעים לנשיא מתקיימים באולם שלהם המצורף לבית תפלתם ואיך נכנסים לשם, הנה זה לערך י"ב שנים אשר נדפס בס"ד על ידינו כרוז שלא ללכת לבחירות במקומות שהבחירות מתקיימים בבית תפלתם או באולם המצורף להם וזה נסחתו:

אזהרה חמורה: אלהי מסכה לא תעשה לך… [נוסח הכרוז מופיע ביידיש. א.ג]

והגם כי אין במקום הזה ע"ז ממש מ"מ כיון דמחובר לע"ז הוא והוא כבית ע"ז להם הנטפל לעושי עבירה כעושי עבירה ועוד שהרי קיי"ל מצוה להתרחק מדרך אלילים ד' אמות עיין ש"ס דף י"ג אם ישב לו קוץ ברגלו בפני אלילים או נתפזרו לו מעות לפניה לא ישיח להסיר הקוץ וליטול המעות מפני שנראה כמשתחוה לה וא"כ הכא כיון דע"כ צריך ליכנס בדרך אלילים וגם כמה פעמים ישחה לפניה בתוך השחוק וכיוצא בו ולכן לפענ"ד פשוט דיש בזה איסור ליכנס לשם וגם לשחוק כדור אסור כי הכל אחד הוא.

ומחמת כי אין הזמן גרמא לא אוכל להאריך להביא עוד ראיות לזה אבל הדבר לפענ"ד פשוט כמ"ש ובזה הנני ידידו דושה"ט וש"ת וי"ר שיזכה להיות ממזכי הרבים עדי יבא ינון המברכו בברכת התורה בלב ונפש.

מנשה הקטן"

שו"ת במראה הבזק, חלק א סימן נט

אוסרים להיכנס אף למבואה של הכנסייה. (מציינים לשו"ע קמט ב, אמנם שם מוזכר דין חצר, ואף בחצר הקלו בתנאים מסוימים. ובכל אופן הביאו את הצי"א שנראה שאסר איסור גורף בחצר).

"א. אסור להיכנס לבית עבודה זרה לביקור או לכל מטרה אחרת…

ד. אף למבואה של כנסיה אסור להיכנס³⁵⁴. והאיסור חמור יותר כשנכנס בכדי ליהנות מהציורים.

הערה 354: עיין רמ"א יו"ד, סימן קמ"ט, ס"ב. ובציץ אליעזר שהובא לעיל."

מקורות נוספים שאין מהם הכרח לצד מסוים

שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמג סעיף ב

מתיר לכתחילה לבנות טרקלין וחצר של עכו"ם. משמע לבנות מותר, אך לא להיכנס. [כך הבין הרב ליאור, שיש היתר מיוחד לפועל. עוד נפסק בנושא שיש להיכנס בצורה שברור ממנה שבא לבנות, כדי למנוע חשד. בכל אופן מדין זה עולה שדין הטרקלין והחדרים פחות חמור, איך אין הכרח שדין כניסה לשם יהיה יותר קל).

"אסור לבנות עם העובד כוכבים כיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים. ואם עבר ובנה, (אפי' עבודת כוכבים עצמה), (כל בו), שכרו מותר. אבל בונה הוא לכתחלה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה."

שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קנ סעיף א

אם יש להתרחק ד' אמות, לכאורה ק"ו שאין להיכנס למבנה כלל. והריחוק המובא בפוסקים הוא ריחוק מפתח ע"ז (ועדיין שייך אולי להקשות ולומר שהפתח הוא של הע"ז עצמה, ולא המבנה כולו).

"מצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד' אמות."

שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמט סעיף ב

סעיף הדן בדיני חצר של ע"ז. מכאן ירצו ללמוד חלק מהפוסקים לדין חדרים בכנסייה שהם לא היכל התפילה.

"בד"א, באכסנאי. אבל בן עיר, מותר. ואם הולך בשיירא, מותר. הגה: חצר של עבודת כוכבים, י"א דדינו כעיר של עבודת כוכבים (טור בשם הרשב"א), ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם (טור בשם ר' יונה והרא"ש). וי"א דבכל ענין אסור, אם אין דרך עובר בו למקום אחר. אבל כשדרך עובר למקום אחר, לכולי עלמא מותר. וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר, (רשב"א) ומ"מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו (ד"ע וכן משמע בספר חסידים). ועיין לעיל סימן קמ"ב."

פנה"ל ו, ד – דין החצר

"לגבי כניסה לחצר של בית עבודה זרה, יש מקילים וסוברים, שמותר להיכנס אליה בזמן שאין מקיימים שם פולחן (רבנו יונה, רא"ש). ויש מחמירים ואוסרים להיכנס לחצר בית עבודה זרה גם כשלא מקיימים שם פולחן, כדי שלא יחשדו בו שהוא רוצה להתקרב לעבודה זרה ולעובדה. ורק אם יש שם דרך שעוברים דרכה למקום אחר מותר (רמב"ם, רשב"א). והמנהג כדעת המחמירים. ומנהג חסידות, שגם כאשר ישנה דרך שעוברת בחצר בית העבודה זרה למקום אחר, כל זמן שיש דרך חילופית שאינה ארוכה ממנה, נמנעים מללכת בדרך העוברת בחצר בית העבודה זרה (רמ"א קמט, ב; צי"א יד, צא, ב; אג"מ יו"ד ג, קכט, ו)."

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן קכט

בית האלילים המוזכר בשו"ע (קמב, י) אינו בית תפילתם (לא שייך לומר שיש דרך מעבר רבים בבית תפילתם, כפי שמובא בסעיף. אך שייך לומר זאת על בית אלילים שאינו משמש לעבודה). אלא מדובר בבית מיוחד לע"ז שאינם עושים שם כלום.

[לפי השו"ע בבית אלילים זה מותר לעבור רק אם הייתה דרך הרבים קבועה שם לפני בניית הבית. לכאורה אפשר לדון בית זה כחדר צדדי של כנסייה, שכן הגדרותיו דומות להגדרת האג"מ לעיל. לפיכך יוצא שהרב משה פיינשטיין יחמיר בחדר צדדי. דבר זה צ"ע עם מה שהביא הרשומי אהרן בשם הרב פיינשטיין לגבי קלפי בחדר צדדי, שהתיר.

בכל אופן הלימוד לא מוכרח, יכול להיות שהאג"מ יקל יותר בחדר צדדי כיוון שאינו משמש לכלום, ואפשר שיחמיר יותר כיוון שהוא חלק מכנסייה].

"איסור ליכנס לכנסית הנוצרים. פשוט שליכנס לכנסית הנוצרים שהוא מקום שעובדים ועושין תפלותיהם שאסור אף ליכנס רק להביט בצורות שהיו ידועין שרק לנוי נעשו שליכא לתוס' שבת איסור הסתכלות בהו כלמקום הע"ז גופא כדאיתא בע"ז דף י"ז הרחק מעליה דרכך זו מינות ולבית אבידן שהיו הולכין כמה אמוראי כתבו התוס' שם שלא היה בית מינות ממש אלא מקום ויכוח, וגם הוא איסור הנאה, ונידון התוס' הוא כשהן נמצאים במקומות אחרים.

ובית אלילים שבסימן קמ"ב סעי' י'[1] אינו בית ששם עושין תפלותיהם ועבודותיהן דהא לא היה שייך לומר שאיכא שם דרך לעבור בו, אלא בית מיוחד להע"ז לפי מחשבות העובדים את הע"ז שהאליל בא לשם ואין עושין שם כלום, אבל בבית שעושין עבודותיהם אסור בכל אופן, ודין החצר הוא חצר שאין שם כלום והנידון הוא רק מפני החשד שלכן כשדרך עובר בו למקום אחר מותר, וגם הא שכתבו התוס' דצורות לנוי מותר הוא דוקא לנוי בעלמא כאנדרטא של מלכים וצורות שבמטבעות ותמונות (פיקצ'ס) שבבתים, אבל אם נעשו לנוי הע"ז ובית הע"ז אסור בהנאה כמו הע"ז, כמפורש בע"ז דף נ"א וכל הצורות הנמצאים שם כולם אף אלו שלא נעבדו נעשו לנוי להע"ז ולבית הע"ז שזה אסור, וגם לבד האיסור דבר השחתה הוא באמונה ובדעות שיהיה רצון לילך לשם, וגם בני הרר"ד שליט"א אומר שכל הענין נעשה להסית ולהדיח בהתקרבות שזה ודאי הוא דבר אסור לעשות רצונם ולהתקרב להם ולכן ח"ו מלילך לשם."

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן עז

לגבי השכרת בניין השייך לנוצרים, הסמוך לכנסייה, לצורך ישיבה. פשוט שאסור אף לחשוב על כך. [היה מקום ללמוד מכאן לעניין כניסה לחדר של כנסייה. אך אין הדברים דומים- כאן מדובר בישיבה קבועה, ועצם השכנת הישיבה במקום כזה אינו עולה על הדעת].

"הושבת ישיבה בבנין השייך לבית ע"ז סמוך לבית תיפלתם מוצאי פסח תשכ"ט מע"כ ידידי מהר"ר יעקב סמיט שליט"א.

א' בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת…"

הרב יחיאל שטרן – ארץ חמדה, עמ' רלה

אע"פ שהנוצרים בנו חלק מהמבנים של מערת המכפלה, עדיין מותר להתפלל שם, כיוון שחלל התפילה הוא רק כניסה לכנסייה, ולכן הוא משמש של משמש שמותר בהנאה (לפיכך היה אפשר ללמוד לחדר צדדי בכנסייה שיהיה מותר. אך:) ומכיוון שהוציאו את הע"ז מותר להתפלל שם שלא בדרך ביטול. (מכאן משמע שאם לא היו מוציאים את הע"ז, היה אסור).

"תפילה בתוך מערת המכפלה

דנו באחרונים אם מותר להתפלל במערת המכפלה מאחר שכיום לדאבוננו הוא מסגד.

וכמה צדדי היתר יש בדבר

א. שלישמעאלים אין גדר של עובדי ע"ז ואין איסור להיכנס לבית תפלתם.

ב. אף שבמשך השנים נכבש ע"י נוצרים והם בנו חלק מהמבנים, בכל זאת לגבי מקום ציוני אברהם ושרה ששימש רק ככניסה לכנסיה, ממילא דינו כמשמשין למשמשין שאין בזה איסור הנאה כדמשמע בגמ' ע"ז (טז, א) דאת הטרקלין מותר לבנות דהוי משמשי דמשמשין. ממילא לאחר שהוציאו את העבודה זרה אפילו שלא בדרך ביטול מותר להתפלל שם…"

אתר דין

מקל לעלות לגג המנזר לתצפית כדין חצר של כנסייה (ונראה כי במקום זה אין דרך אחרת). כלומר משווה דין חצר לגג.

"כב' הרב,

אני מבקש לשאול את השאלה הבאה:

אנו קבוצה המעוניינים לטייל בחוהמ"פ – במרכז הטיול – אליהו הנביא זכור לטוב.

בין היתר אנו נבקר במערת אליהו בכרמל וכן במוחרקה.

השאלה האם אנו יכולים לעלות לתצפית על גג המנזר הכרמליטי במוחרקה, אציין כי העליה לגג איננה דורשת כניסה לתוך הכנסיה אלא מחצר הכנסיה דרך חנות מזכרות עולים במדרגות אל הגג – התצפית הינה פנורמית על כל האיזור ומהווה אתר מתוייר ביותר.

תשובה:

שלום רב

לכאורה אם מדובר בחצר הכנסיה שהיא לכשלעצמה אינה משמשת לעבודה זרה, והעליה היא דרך חנות המזכרות, יש להקל."

[1] "צל בית עבודת כוכבים תוכו ונגד פתחו, תוך ארבע אמות אסור. צל שלאחריו, מותר, ואפילו תוכו, אם גוזל הרבים שקדם לו הדרך ואח"כ בנה שם בית עבודת כוכבים, מותר לעבור דרך שם. אבל אם קדם הבית לדרך, אסור. ויש אוסרים בכל גוונא (רמזים)."