תפילה משותפת

סיכום

ככלל עולה מהמקורות כי אין איסור ממשי להתפלל בנוסח כללי יחד עם דתות אחרות, ואף היו תפילות משותפות כאלה שנערכו ע"י מגוון הקשת הדתית הרבנית [כלומר מ'ליברלים' עד 'שמרנים'].

אמנם בנוסח תפילה בעל סממן דתי זר, החמירו:

באג"מ (או"ח ב, כה) כתב כי אין איסור בתפילה משותפת עם גויים בעלי אמונה שונה, בנוסח כללי שכל אחד יכול פרש לאמונתו. אך אם חובר ע"י כמרים אסר [גם בנוסח כללי, כיוון שיכול להתפרש לאמונתם]. כמו"כ אין חשש למראית עין, שישראל לא נחשדו על ע"ז. עפ"י זה התיר את התפילה שנערכה בעבר בבתי הספר הציבוריים, כיוון שהיא מנוסחת באופן כללי.

אמנם במסורת משה (ד, עמ' רז) צויין בשמו שאסר השתתפות בתפילה כחלק מסדנת הרזיה. אמנם במקרה זה מדובר שלמעט אחת, כל הקבוצה נוצרית, ולכן תפילה זו עלולה להתפרש באופן זר.

בשו"ת במראה הבזק (ג, קיב) התירו תפילה משותפת עפ"י האג"מ לעיל, בתנאים שהביא.

כפי שמובא באג"מ, היה מנהג בבתי הספר הציבוריים בארה"ב להתחיל את היום בתפילה כללית לבורא עולם. אמנם הייתה קבוצת הורים שהתנגדה להכנסת תכנים דתיים לביה"ס, ולכן עתרו לבית המשפט העליון על מנת להוציא תפילה זו, ואכן ביהמ"ש פסק להפסיק תפילה זו עפ"י שיטתם שיש להפריד דת ומדינה.

הרב אליהו קווינט (מנוחת אליהו א, עמ' 161) התייחס לעניין זה וכתב כי כעיקרון אין ליהודים להתחבר עם עכו"ם, אך בנידו"ד במצב הנתון שיהודים לומדים יחד עם גויים אין איסור מן הדין לשבח יחד את הקב"ה. כמו"כ התייעץ עם אדמו"ר אחד, והוא הביע דעתו שחובה עלינו לדאוג שתהיה תפילה כזו כמו זו שביטלו.

כיו"ב הרב מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש (תקנות הרבי, עמ' 217) קידם חקיקת חוק שנקרא "רגע של שתיקה" שיחול על כל בתי הספר הציבוריים, בו יתחילו את היום ברגע של שתיקה [לפחות] מתוך מחשבה על בורא עולם. אמנם אפשר להסיק מדבריו שהיה שמח אילו הייתה תפילה ממשית.

מנגד, הרב מאיר בלומנפלד (פרח שושנה, כג) במכתב לרבי מליובאוויטש, תמה על ההיתר ששמע ממנו שילדים יהודים וגויים יאמרו תפילה משותפת בבתי הספר הציבוריים [אך כפי שראינו, החוק שקידם היה שונה]. לטענתו, כאשר ישמע הילד היהודי את חברו הגוי אומר "lord" בכוונה לשיתוף, יחשוב שהם מתפללים לאותו אל. בנוסף אסר כדין שותפות עם גוי.

מקור שאינו מוכרח הוא הרב סולובייצ'יק (רץ כצבי א, יד, עמ' שטו). הרב סולובייצ'יק מתייחס לשאלת מקום תפילה משותף לדתות, אך אפשר להסיק מדבריו גם לתפילה משותפת. לשיטתו, עבודת התפילה שלנו שונה במהות מתפילתם של הנוצרים, כאשר שלנו מתייחדת בתפילה אינטימית כקשר אינדיבידואלי. לדבריו "עבודת הא-ל אינה מחווה חברתית או קולקטיבית".

אמנם אפשר לומר שהיה כולל תפילה משותפת כ"פעילות חברתית, פוליטית ותרבותית" הנצרכת.

יוצא כי למעט הרב בלומנפלד, אין מי שאסר תפילה משותפת כאשר הנוסח הוא כללי.

עדויות לתפילות משותפות:

כפי שהוזכר לעיל, היו יוזמות לתפילות משותפות ממגוון זרמים, ואף מהזרמים ה'שמרנים' יותר.

מבין הרבנים שיזמו תפילות אלו, או השתתפו בתפילות: הרב שלמה ריסקין, הרב דוד סתיו, הרבנים הראשיים – הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, הרב יואל בן נון, הרב מרדכי ורדי, הרב דוב זינגר, הרב יעקב מדן, הרב יעקב נגן, הרב בנימין קלמנזון, הרב שראל רוזנבלט, הרב חנן שלזינגר, הרב בניהו ברונר והרב נפתלי רוטנברג.

אמנם, היה מי שמחה על אחת התפילות [שיזם הרב ריסקין], כנראה מחשש השפעה. אך מתגובת הרב ריסקין עולה כי הרב שמחה לא הכיר את פרטי האירוע כמו שצריך, והאירוע הצטייר בתקשורת באופן לא מדויק [בעיקר במהות ותוכן התפילה]. כמו"כ אותו רב לא מחה על יוזמות אחרות כמו יוזמת הרבנים הראשיים…

כפי שצוין, בשנת ה'תש"פ נערכה תפילה משותפת של מנהיגי הדתות השונות, על רקע משבר מגפת הקורונה. בין השאר בהשתתפות הרבנים הראשיים- הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף. נוסח התפילה חובר ע"י הרבנים הראשיים, ותוכנו תאם לערכי היהדות.

בהמשך לכך נשאל הרב רצון ערוסי על תפילה זו וכתב כי כוונת התפילה לשלוח מסר חשוב לכלל האנושות, שאנו בצרה ויש להתפלל לה'. וחשיבות השמירה על ההבדלים, לא סותרת את חשיבות הדיאלוג הבינדתי.

בפסיקה

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן כה

אין איסור בתפילה משותפת עם גוים בעלי אמונה שונה, אם נוסח התפילה לא חובר ע"י כמרים וכד', ובנוסח כללי [שכל אחד יכול לפרשו לפי אמונתו]. היה אולי מקום לחשוש למראית עין שיחשבו שהיהודים מתפללים כתפילת הגוים, אך לא נחשדו ישראל על ע"ז.

אם נוסח התפילה חובר ע"י כמרים הדבר אסור, כיוון שיכול להתפרש לאמונתם, אא"כ הישראל שינה נוסח באופן שניכר לאמונתנו.

ובנוגע לנוסח תפילה כללי בבתי ספר של המדינה [שהאוכלוסייה מעורבת], אין בכך איסור כיוון שהנוסח כללי בכוונה, כדי שיוכל להתפרש באופנים שונים.

"ובדבר להתפלל איזה תפלה בנוסח אחד ישראל ונכרי יחד כגון, יהי רצון מלפני רבון העולם שיתן לי חיים וברכה, והנכרי אפשר מתכוין לאמונתו והישראל מכוין להשי"ת שהוא רבון העולם ולו הוא מתפלל, אם הוא נוסח שעשו זה בעצמם איני רואה בזה איסור מדינא במה שמתפללין יחד אף שכוונת הנכרי היא לאמונתו. אך אולי יש קצת לחוש להרואין שיאמרו מדמתפלל יחד עם הנכרי שהוא ג"כ מתכוין כמחשבת הנכרי, שבעצם איני רואה מ"ט יאמרו זה שלא נחשדו ישראל על ע"ז ח"ו. אבל אם נוסח התפלה חברו כומרים שאף שאין בה שום רמז ניכר לאמונתם אין לישראל לאומרה אף בעצמו וכ"ש שלא עם הנכרי משום דממילא הוי נוסח זה לאמונתם, אם לא כשיוסיף הישראל אלקי ישראל וכדומה שיהיה ניכר דבריו שהוא להשי"ת לבדו. וכיון שאסור מסתבר שהוא תועבה ולא יצא בזה אף ידי תפלה דאורייתא כדאמר רבא בברכות דף כ"ב במצא צואה במקומו הואיל וחטא אף על פי שהתפלל תפלתו תועבה להר"י בתוס' שם דיחזור ויתפלל וכן פסקו הרמב"ם והש"ע ורוב הראשונים.

ובדבר התפלה הקצרה שאומרים הילדים בבתי ספר של המדינה, כנראה שבכוונה לא הזכירו רמז מאמונתם משום שנעשו הבתי ספר גם ליהודים ולעוד עמים אשר במדינתו הגדולה והמושלים במדינתנו הם אנשי חסד ואין רוצים להשליט אמונתם על שאר האזרחים ולכן יסדו נוסח כזה שלכן לא שייך לחוש שנתייסד ע"י כומרים לכוונה לאמונתם ולכן אין בזה איסור מדינא וגם חשש רואין אף אם נימא שאיכא במתפללין יחד מסתבר שליכא בכאן שידוע שנתייסד שכל אחד יכוין לאמונתו…."

תשובות הרמ"פ מפי נכדו – מסורת משה ד, עמ' רז

בעניין השתתפות עם גויות בתפילה לאלוקים להצלחה בדיאטה, השיב הרמ"פ לאסור. ובהערה מציין המחבר לתשובתו באג"מ, שכאשר אומרים הנוצרים שם אלהים וכוונתם לע"ז, אסור להתחבר לתפילה.

ובאמת מדברי הרמ"פ באג"מ עולה קצת אחרת- כאשר הנוסח יכול להשתמע לכמה אמונות [באופן מכוון] מותר להשתתף אע"פ שהגויים מכוונים לע"ז.

אלא שלענ"ד החילוק כאן הוא שהאישה הישראלית היא יחידה מבין נוצריות, ולכן כאשר הן מתפללות עולה בבירור שכוונתם לע"ז, וכך כל התפילה מצטיירת, אע"פ שהישראלית מכוונת לאלקי ישראל [ואע"פ שהנוסח כללי]. אך בתשובה באג"מ מדובר בתפילה משותפת של קבוצות יהודים ונוצרים, שאין לומר שקבוצת היהודים מכוונת לאמונת הנוצרים.

"להשתתף בקבוצה להורדת משקל ולהצטרף שם לתפילה עם נוצרים

נד] ושאלתי בשם ר' שמעון איידער האם מותר לנשים ללכת לקבוצה של הורדת משקל ולהצטרף עם הנשים הגויות שם בתפילה שמתפללים שאלוקים יעזרם בזה. והשיב רבינו שאין להשתתף עם גויים בשום תפילה כזאת.^פ

הערה פ: באג"מ או"ח ח"ב סי' כד [כוונתו ל-כה. נ.ב] כתב רבינו שאע"פ שיש מושג של תפילה אצל הגוים, אם אמרו שם אלהים, והכוונה לאיזה ע"ז אסור להתחבר לתפילה זו."

הרב אליהו קווינט – מנוחת אליהו א, עמ' 161

מספר בעניין אחד שהיה בלונג איילנד [ארה"ב] שבבית ספר עממי [כנראה "public school" שמגיעים אליו גם יהודים וגם גויים] התחילו את הבוקר בתפילה כללית לאלקים. ולאחר שכמה הורים עתרו לבית המשפט העליון בנושא ביטלו את התפילה [כצורך הפרדת דת ומדינה]. בשאלה מתייחס האם ראוי שתתקיים תפילה כזו בבתי ספר מעורבים [גוים ויהודים].

כעיקרון אין ליהודים להתחבר עם עכו"ם, אך בנידו"ד במצב הנתון שיהודים לומדים יחד עם גויים אין איסור מן הדין לשבח יחד את הקב"ה. אמנם לדעתו לימודי דת [נוצרית] אצל גויים יכול להביא לשנאת ישראל כפי שהיה בדורות הקודמים, ואף ע"י תפילה כללית כזו שביטל ביהמ"ש. כמו"כ בתפילתם מכוונים לע"ז, ועדיף שלא יאמרו הגויים תפילות.

אך מספר כי התייעץ עם אדמו"ר אחד, והוא הביע דעתו שחובה עלינו לדאוג שתהיה תפילה כזו כמו זו שביטלו [אך לא תפילה נוצרית מפורשת].

מסקנתו– אין בעיה להתפלל יחד יהודים וגויים תפילה כללית, אך לכתחילה אין להתחבר לעכו"ם. [בכל אופן כנראה בתפילה חד פעמית משותפת של קהילות יסכים להתיר].

"תפלה בבתי ספר עממי

בלאנג איילאנד היו בתי ספר עממי שהיו אומרים בכל יום לפני השעורים שלהם נוסח כזה. אלקים הכל יכול מכירים אנו כי אנו סמוכים עליך, ואנו מבקשים את ברכתך עלינו ועל הורינו ועל מורינו ועל מדינתנו. היו יהודים וגוים אשר התנגדו לזה בטענה כי זה מכניס דת בבתי ספר עממים וזהו נגד החוק של מדינתנו והגישו תלונה על זה עד שבא לפני בית דין העליון של מדינתנו (סופרים קאורט) והחליטו כי הצדק עם האנשים המתלוננים…

ונראה לי לחלק את זה לאיזה ענינים: א) תפלה. ב) חיוב תפלה לבני ישראל. ג) תפלה לעכו"ם. מה נקרא תפלה ואם זה שאמרו בלאנג איילאנד הוה תפלה. ד) אם בני ישראל ועכו"ם היושבים ביחד בגלוי ראש בבית ספר עממי יאמרו את זה. ה) אם תפלה זה מביאה תועלת לילדים של הורים חפשים. ו) אם הורים אדוקים יסמכו על תפלה זו (אדוקים כאלו שמביאים ילדיהם לבית ספר עממי) אם יש סכנה בדבר מחמת הגוים שבמשך הזמן ינהגו ללמוד בבתי ספר שלהם דברים המתנגדים לתורתנו. או להיפך כיון שמה שאומרים עכשיו הוא דבר הנהוג לכולם לתת שבח והודי' לבורא, יותר טוב שילמדו הגוים לכל הפחות שיש דיין בעולם אשר עליו אנו סומכים…

ה) תפלה משותפת לעכו"ם ובני ישראל: בהתחברת לרשע פרץ ה' מעשיך אע"פ שהי' בזה תועלת למלכות ישראל אבל ההתחברות עם רשעים היא דעה [רעה. נ.ב] לצדיקים, התחברות של בני ישראל עם עכום אינה טובה, הלכו בגוים אין תורה, לומדים ממעשיהם, בטח לא טוב ללכת עם ילדי עכום ביחד בבית ספר, אבל אנו מדברים עם אלו שלומדים ביחד עם עכום כל היום ולומדים ממעשיהם, והשאלה אם לפי שעה ילמדו ביחד איזה דבר טוב דהיינו שיתפלל ביחד, אם זה מותר לפי הדין לבני ישראל, והנראה לי בזה שאינו אסור מן הדין לומר ביחד שבח להקדוש ברוך הוא כיון דבני נח יכולים לשבח גם כן את הקדוש ברוך הוא וזהו אצלם כמין הקדמה ללמודם ומדוע לא יאמרו את זה ביחד, ומה שאומרים את זה בגלוי ראש אינו אסור ולפי ענ"ד אינו אסור אפילו מטעם מנהג ישראל שנהגו לכסות את ראשם בשעת תפלה. דזהו אצלם כמו בקשת רחמים מהקדוש ברוך הוא וכיון שיושבים כל היום בגלוי ראש בטח אין חיוב עליהם לכסות את ראשם בשעת אמירת תפלה זו שהיא הכנה לעבודת היום שלהם. וזה שיכול לגרום שאחר כך יאמרו אלו הילדים כשיבגרו הלא התפללנו בבית ספר עממי בגלוי ראש גם עכשיו נתפלל בגלוי ראש כי המה יודעו שאז ישבו ביחד עם גוים ואצל גוים הכבוד שלהם הוא בגלוי ראש אבל אצל היהודים הוא ההיפך שכבוד שלהם הוא לישב או להתפלל בכסוי ראש. ולא יוצא מזה תקלה על העתיד…

ז) הפועל יוצא מזה לדורות הבאים: ראינו בהרבה ארצות שלמוד הדת בבתי ספר של הגוים הביא לרדיפות על בני ישראל… לפיכך אין שאלה שהפועל יוצא מזה לדורות הבאים, הוא שלא להכניס תפלה בבתי ספר עממים (במקום שהרוב הם עכום) גם כן כשהם מתפללים תפלה כמו התפלה בלאנג איילאנד שאין לזה שום שייכות לשנאת ישראל, אבל כיון דהם נחשבים כעובדי גלולים ואין להם אמונה בהשם לבדו רק יש להם שתוף (אין אני נוגע פה בהלכה אם הם מחויבים על שתוף ואם שתוף נחשב להם לעבודה זרה). ובכן בתפלתם מכוונים לזה וכאשר אומרים סומכים אנו עליך מכוונים לזה וכאשר אומרים סומכים אנו עליך מכוונים גם כן לשתוף ולא יוצא מזה שום תועלת של שלום אלא אדרבה מכוונים לדבר לא טוב. ובכן תועלת ממשי להטבת דעתם על היהודים לא תבא מתפלה זו רק ההיפך שיודעים שהיהודים לא יסכימו לדת שלהם לפיכך אע"פ שלא יביא תיכף פורעניות לבני ישראל אבל מי יודע מה שיכול להיות אם הממשלה תעבור לידי אלו ששונאים לישראל ובפרט אם הממשלה תתמוך בבתי ספר אזי יכול להיות שלמוד הדת לפי השגת הגוים תונהג גם כן פה. אע"פ שזהו שאלה לאחר זמן אבל אינם יודעים מתי יכול להיות. לפיכך נראה שיותר טוב שלא יאמרו איזה תפלות…

אחרי שכתבתי נידון זה דברתי עם אדמו"ר מפירסם שהוא מגדולי אדמו"רים בדורנו גדול וגאון בתורה ומיוחד בחסידות, והביע את חוות דעתו כי חוב עלינו לראות שיאמרו בכל יום בבתי ספר עממים את נוסח ההודאה שאמרו בלאנג איילאנד, ובכל מרצו בתור עסקן יחידי שבדורנו הוא מסדר את הדבר שיעשו בתור אמענדעמענט או בתור חק אחר, שיחזירו את זה בבתי ספר, הוא אינו רוצה שיתנו רשות לבתי ספר עממים שיעשו בתפלה בבתי ספר כרצונם דהיינו שיקראו (הבייבל) שבטח הרבה בתי ספר יקראו בדברים שלהם גם כן שלא יאמרו את לארדס פרייער שזה גם כן ממנהגי עכו"ם רק יאמרו את נוסח ההודאה כמו שהי' בלאנג איילאנד, והוא מאמין כי אם יעשו אמענדעמענט לקאנסטיטושאן לא יתנו החופש לכל סטייט וסטייט שהמה יעשו כרצונם אע"פ שעניני חנוך שייך לכל ממשלה (סטייט) לבד, אבל אם בקאנגרעס האמריקאי יעשו קארעקשאן לזה בתור אמענדעמענט לא יאמרו לארדס פרייער וגם כן לא יקראו בבייבל רק יאמרו הודאה להשם כדי שיזכירו שם שמים בכל יום, וידעו הילדים שיש גבוה מעל גבוה ולפי דעתו הזכרת שם שמים לכל הפחות פעם ביום הוא הכרחי לכל העולם. מובן הדבר שאם יעשו אמענדעמענט כזה נרויח מכל הצדדים הן מצד שיזכירו שם שמים בכל יום והן מצד הידיעה שבכל יום קודם שמתחילין לימודם פונים להשם. ועל ידי זה יכול להיות כשיתבגר יזכיר שם שמים לפני שילך לעבודה וזה יביא אותו משך הזמן לעלות למעלה. כל מה שכתבתי מקודם נוגע רק אם יעשו אמענדעמענט שיכולים בכל בתי ספר לסדר נוסחא שלהם זה יביא הרבה צרות אבל נוסח הודאה לפי ענ"ד שפיר דמי אע"פ שעכו"ם אינם מחויבים בתפילה אבל הזכרת השם להודות לו להשם על כל הטוב שפיר דמי. תמוז תשכ"ב…"

תקנות הרבי, עמ' 217

הרב מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש קידם חקיקת חוק שנקרא "רגע של שתיקה" שיחול על כל בתי הספר הציבוריים, שבו יתחילו את היום ברגע של שתיקה [לפחות] מתוך מחשבה על בורא עולם. כוונתו הייתה בעיקר שליהודים הלומדים שם יהיה קשר מסוים ליהדות, אך גם לבני נוח. עכ"פ, הרבי מליובאוויטש עסק בטקס של שתיקה, ולא תפילה בפועל. אם כי, אפשר להסיק מדבריו שהיה שמח אילו הייתה תפילה ממשית בבתי הספר.

"חוק "רגע של שתיקה"

חקיקת החוק

לדאבוננו ישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שמתחנכים בבתי ספר עממיים, מסיבה שונה ומשונה, אבל לפועל כך הוא המצב. וכל זה אפילו בעיר כניו יורק, שיש בה הרבה מוסדות חינוך-כשר ועל אחת כמה וכמה באותם מקומות שאין בהם הרבה מוסדות חינוך-כשר.

לאור המצב הקיים, עד שיצליחו לפעול על כל ההורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר שבהם יתחנכו על פי התורה, צריכים לעשות כל ההשתדלות שגם בבתי ספר העממיים יזכר "שם שמים". על ידי זה שייקבע חוק, שבכל בתי הספר העממיים יתחיל יום הלימודים עם "רגע של שתיקה" (לכל הפחות), שיהיה קשור עם זיכרון ומחשבה, (או תפלה במחשבה) אודות בורא העולם ומנהיגו "עין רואה ואוזן שומעת".

(משיחת י"א ניסן תשמ"ג)

התועלת בחוק

הדבר ישפיע על הילד לטובה, כאשר בתחילת כל יום כאשר הוא רענן – ובלשון המשנה "נייר חדש" – הוא יחשוב על יסודות הצדק והיושר. הדבר יחקק בנפשו וישפיע גם על הדברים שהוא לומד לאחר מכן, כידוע שהדברים הנלמדים לאחר חצות היום אינם נחקקים טוב כל כך בנפשו של הלומד כי הוא כבר עייף וכו'.

בטרם הוא יושב ללמוד חשבון ושאר המדעים, שמטרתם היא לאפשר לו להגיע למעמד של הצלחה במסחר וכדומה – לעשות "קריירה" ולקבל כבוד וכו' – עליו לזכור שאסור לו לקחת את השייך לילד אחר ואסור לו לרמות ילד אחר, משום שכל הלימודים הם דברים משניים והעיקר הוא שהעולם יהיה במצב של "לשבת יצרה". והעיקר הוא שעליו לדעת שהסיבה לכך שאסור לגנוב ולגזול ולרמות וכו', אינה משום שיענישו אותו על כך, אלא משום שאלה הם יסודות הצדק האנושי. ובפרט כאשר הוא חושב על כך בבית הספר, יש לזה השפעה גדולה; כי המציאות במדינה זו היא, שעיקר חינוכו של הילד בא מהאווירה בבית הספר ולא מבית ההורים. ועוד זאת, שכל הענינים האלה שקורים להם "יסודות הצדק" ו"זכויות אנושיות" וכו' וכו' (עם כל השמות השונים והמשונים שנתנו להם), מקורם הוא בדבר ה' בשבע מצוות כני נח; וכיון שכן, חל עליהם הכלל הידוע ש"המאור שבה מחזירן למוטב".

(משיחת י"ט כסלו תשד"מ)"

הרב מאיר בלומנפלד[1] – פרח שושנה, כג

במכתב לרבי מליובאוויטש תמה על ההיתר ששמע ממנו שילדים יהודים וגויים יאמרו תפילה משותפת בבתי הספר הציבוריים, ואף תמך [הרבי מליובאוויטש] בתיקון לחוק שיאפשר זאת.

מציין לבעיה- כאשר ישמע הילד היהודי את חברו הגוי אומר "lord" בכוונה לשיתוף, יחשוב שהם מתפללים לאותו אל, ומניין ילמד על ההבדל ביניהם.

בנוסף הדבר אסור כדין שותפות עם עכו"ם.

"בדבר תפלה לומר בבית הספר שבמדינה

ב"ה יום ו' עש"ק כ' למב"י תשכ"ד פה נוארק.

לכ"ק האדומו"ר וכו' מוה"ר ר' מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש, ברוקלין.

בכל הכבוד ודרך ארץ הנני פונה עם מכתבי זה לדעת וללמוד דבר אשר קשה לי להשיג, ואשר אני מתפלא מאוד לשמוע שכן יצא הדבר מכקת"ה שליט"א.

הייתי נוכח אצל אסיפה של רבנים הסתדרות הנקראת איגוד הרבנים" של ניו דז., ושם עלה על סדר היום השאלה אשר בקרוב ידונו עליה בוואשינגטן תחת אמענדמענט" שהתפלה אשר נאמרה בבתי הספרים החילוניים מהילדים והילדות מכל האמונות לא תפסיקה, והתפלה היא נקראת בשם: לארדס פרייער" או תחת שם אחר. ותלמיד וחסיד מליובאוויטש הרב ר' שלום בער גארדאן שליט"א מנוארק, הביא מכתב מכקת"ה וקרא אותו ברבים, ושמעתי כמה טעמים שהתפלה לא תפסיקה. ולי קשה מאוד להשיג הטעמים, הן מצד הלכה והן מצד הגיון.

שמעתי הטעם שניתן מכ"ק על ההיתר שתינוק ישראל יאמר יחד התפלה עם ילדים שאינם ישראלים, ויוציאו מפיהם השם אשר אליו נאמרה התפלה, ולא נודע לי איזה מקור שמצא היתר כזה, והלא התינוק שאינו ישראל הבא מבית אבותיו הנכרים, שומע ש-"לארד" הוא זה אשר משותף עם דבר אחר, וברור ובודאי שמתכוין הוא כן בשעה שמוציא שמו מפיו, ותינוק האינו ישראל [כנראה מתכוון "הישראל". נ.ב] יאמר יחד עמו התפלה הלזו ילמד מהגוים שהלארד" הוא אלוה שלהם, ומהיכן ילמד שיש הבדל בין ישראל לאחרים בשם לארד"? ואם שטוב יותר שלכל הפחות יאמר תפלה מלא יאמר כלל (וזהו גם כן טעם המכתב הנ"ל בשם כ"ק), – בודאי לפי דעת התוס' במנחות דף ט' ד"ה ר"י וכו' דגרע אם עושה דבר בפסול או שלא כהוגן מלא עשה כלל, ובלל המנחה חוץ לחומת העזרה גרע מלא בלל כלל, דלא בלל כשר ובבלל חוץ לעזרה פסול (ובספר לקח טוב מביא מכמה מקומות כזה, חולין דף ל', וירושלמי ביכורים פרק ג' הל"ד, ועוד), וברור שמוטב שלא יאמר כלל מיאמר תפלה כזו הפסולה.

וגם שמעתי עוד טעם בזה שהגוים מקפידים על זה שישראלים לא מסכימים על התפלה בביה"ס, – לדעתי הענייה הגוים היו מקפידים עוד במצרים וכן הקפידו בארצות אירופא וכן יקפידו עוד עד ביאת המשיח שיבא בב"א, ואפילו התפלה כזו יאמרו ישראל יחד עמהם עשרה פעמים ביום יהיה להם הקפדה.

בתורת כהנים פי אמור (פ"ז), נאמר: מנין שאין מקבלים שקלים מן העכו"ם, ת"ל: ומיד בן נכר לא תקריבו. אין לי אלא תמידים שהם קרויים לחם שנאמר: לחמי לאשי, שאר קרבנות הציבור מניין, ת"ל: מכל אלה. והרמב"ן בספר המצות כתב שאם קיבל מהם השקלים יופסלו התמידין ולא ירצו לנו, מפני שחלקם פסל את הכל. ובספרי אור תורה (אות ל' פרק שביעי) בדין שותפות ישראל ונכרי וקרבן, הבאתי מזה שהעיר הגאון ר' מנחם זעמבא הי"ד, דתיפוק לי' דחלק עכו"ם הוה כמו מחוסר אבר, ויעיין בבכורות דף ב' אסור לאדם שיעשה שותפות עם העו"כ שמא יתחייב לו שבועה ונשבע לו בשם ע"ז שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך, ובתוספות שם ובסנהדרין דף ס"ג ד"ה אסור, – ובנדון דידן הרי יש גם מתחילה שותפות בהבל פיהם בתפלה משותפת.

הכותב בכבוד הדוש"ת

מאיר בלומענפעלד"

שו"ת במראה הבזק, ג, קיב

תפילה משותפת מותרת, עפ"י מה שכתב האג"מ. אך צריך לשים לב שבנוסח לא יהיה מינות, או פגיעה בכבוד ישראל. אפשר שכל אחד יתפלל תפילתו או קריאת פרק תנ"ך משותפת [לכאורה אם הם מתפללים בנוסח הנוגד את אמונתנו לא תהיה בעיה, כאשר אנחנו מתפללים בנוסח אחר].

"שאלה

שגרירות ישראל בקיטו קיבלה הזמנה מכומר בדרגה חשובה להשתתף בתפילה פומבית למען השלום במזרח התיכון. הפניה היא בעיקר אלי, כיון שאני הרב של הקהילה. עדיין לא ידועים לי כל הפרטים, אבל ידוע לי ש: א) חלק מהתפילה ודאי תהיה בכנסיה. ב) חלק אחר מהטקס אולי יהיה ב"פַּרק". מה עלי לעשות במקרה הנ"ל, האם בהחלט לא להשתתף, או אולי בחלק שיערך ב"פַּרק" כן?

תשובה

א. אין להיכנס ו/או להתפלל בכנסיה בשום אופן.

ב. תפילה ביחד עם גויים מותרת אך יש להקפיד על נוסח התפילה⁵⁹³ שלא יכיל דברי מינות ורמיסת "כבודם של ישראל" שהוא כבוד ה' ע"י השוואה בין צדיק לרשע המבקש לפגוע בעם ה' ונחלתו – או שכל אחד יתפלל תפילתו הוא או שיבחרו פרק מתאים מן התנ"ך, כגון פרק ב בישעיהו.

הערה 593: החכם עיניו בראשו לשים לבו שלא תהא תפילה זו תיפלה וחילול ה' בהשוואת עם ה' אל הרשעים הקמים עליהם ועל נחלתם. ועיין תהלים פרק ב – "למה רגשו גויים…", ועיין שם פרק קכ – "אני שלום וכי אדבר…", ועיין רש"י ישעיהו סב, א – "למען ציון לא אחשה…", וראה שם מח, כב ושם נז, כא. ויהי רצון שתתקיים בנו ברכת ה' לאברהם "ואברכה מברכיך ומקללך אאר, ונברכו בך כל משפחת האדמה", (בראשית יב, ג), וברכתו ליעקב אבינו, "ובך… ובזרעך" (שם כח, יד), ונבואותיו של ישעיהו "לא-ישא גוי אל-גוי חרב" וגו' (ישעיהו ב, ד), "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל-הר ה' אל-בית אלקי יעקב וירינו מדרכיו…" (שם שם, ג). וראוי להקריא פרק זה שנכתב גם על קיר בניין האומות המאוחדות בניו-יורק."

רץ כצבי א, יד, עמ' שטו [בתוכו- דעת הרב סולובייצ'יק]

הרב סולובייצ'יק אמנם מתייחס לשאלת מקום תפילה משותף לדתות, אך אפשר להסיק מדבריו גם לתפילה משותפת. לשיטתו, עבודת התפילה שלנו שונה במהות מתפילתם של הנוצרים, כאשר שלנו מתייחדת בתפילה אינטימית כקשר אינדיבידואלי. לדבריו "עבודת הא-ל אינה מחווה חברתית או קולקטיבית". לכן אין מקום לשיתוף מקום תפילה לכמה דתות.

אמנם, אפשר שדבריו כוונו רק לתפילה נוצרית קבועה ומקורית, ולא למעין תפילה משותפת שהיה כולל אותה כ"פעילות חברתית, פוליטית ותרבותית". ובכל אופן, נושא המכתב הוא בית תפילה משותף.

"בתחילת שנות החמישים, הוחלט באוניברסיטת קורנל בארה"ב, על הקמת "קפלה בין דתית" – מקום שישמש כתפילה לבני שלושת הדתות. בגוף הציבורי שנבחר כדי ללוות את הקמת ה"קפלה בין דתית", היה יהודי אורטודוכסי, ד"ר מילטון קונביץ. כאשר נחלקו חברי הגוף הציבורי, האם לעטר את ה"קפלה" בציורים הכוללים דמויות אנושיות, כגון יהושע וירמיהו וציטוטים מהתנ"ך, ד"ר קונביץ שהתנגד לכך, ביקש חוות דעת הלכתית בנושא זה מרבי יוסף דב סולובייצ'יק, ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק.

בסיום מכתבו של הרב סולובייצ'יק, אנו מוצאים את השורות הבאות:

'אני מבקש להתייחס להיבט אחר של הבעיה, אף שלא התייעצו איתי אודותיו.

אני מוחה בכל תוקף על השימוש בקפלה בין דתית. ההלכה מתנגדת לכך חד משמעית, ואיסור זה חמור אף יותר מאשר האיסור של דמויות אנושיות. הרעיון של בית תפילה שיתופי, כלל אינו עולה בקנה אחד עם פילוסופיית התפילה היהודית.

גישה זו אינה נובעת מחוסר סובלנות, צרות מוחין, תחושת עליונות או "שריזם" דוגמטי, אלא מתוך תובנה פילוסופית עמוקה על מהותה של תפילה. אנו מזדהים עם שכנינו שאינם יהודים בכל ענין של מאמץ קולקטיבי – פעילויות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות. לא אמורה להיות כל נסיגה מצד היהודי משיתוף מלא בכל שלבי החיים הלאומיים, ואנו מחוייבים לכל המוסדות האמריקאיים. אולם, עבודת הא-ל אינה מחווה חברתית או קולקטיבית אלא קשר אינדיבידואלי אמיתי, אישי, אינטימי, ועדין ביותר שאי אפשר לשתף אותו עם אף אחד. זו הסיבה שהשימוש בקפלה משותפת בעייתי מנקודת המבט היהודית, העומדת על הייחודיות והאינדיבידואליות של צורת התפילה והמקום שבו אנו עובדים את הא-ל. יתירה מזו, ההלכה פועלת מתוך תפיסת קדושת בית הכנסת. המאפיינים העיקריים של קדושה הם: ייחודיות, נבדלות, מצב שבו אתר מקודש למטרה בודדה, נקבע על ידה ומכוון אליה ומטרה זו היא צורת תפילה מסויימת. קדושת בית הכנסת, בדומה לקדושת הבית, מוצאת ביטוי בכבוד שלנו לפרטיותו ובלעדיותו. להיות מסור למגוון סגנונות פולחניים זה פשוט פרדוקס [ניגוד]. –

פרדוקס זה בולט עוד יותר כאשר אנו נותנים את דעתינו להבדל בין טקס התפילה היהודי לבין צורת הפולחן הנוצרית. הכנסיה הנוצרית האורטודוקסית רואה במעשה הפולחן הצגה מסתורית מקודשת, גדושה בתחושה של עולם אחר ואושר עילאי. צורת הארגון של הטקס והסביבה, כגון התפקיד הפסיבי של הקהל, מוסיקת האורגן הרכה, החלון מזכוכית צבעונית והסגנון הגותי של הארכיטקטורה, משרתים מטרה אחת: העצמת תחושה של על טבעיות, מוזרות ומטה-רציונליות. בניגוד לכך, טקס התפילה היהודי מתייחד בפשטותו, הוא מתגלם בדיאלוג בין האלקים לאדם ברמה של העולם הזה וקונקרטיות. הוא מתנהל באווירה של רציונליות, מוכרות וטבעיות. לפיכך, אינני מבין איך ייתכן להקדיש קפלה לשתי צורות פולחן הסותרות זו את זו, וכיצד אפשר לפשר את טקס התפילה היהודי עם סביבה ארכיטקטונית זרה, המסמלת את ה"מיסטריום מגנום" של הטקס האוקריסטי.

אנו משוכנעים בכל תוקף שזו זכותינו וחובתינו, כיהודים וכאמריקאים, להתנגד לתהליך ה"התנצרות" של בית הכנסת, הן בצורתו הארכיטקטונית, והן בסגנון הפולחן, כפי שתהיה זו זכותו וחובתו של נוצרי הגון להתנגד ל"גיור" הכנסיה".'

הגרי"ד סולובייצי'ק, אינו מוצא כל היתר איפוא, להתפלל במקום קבוע המיוחד לתפילת כל הדתות, המנוגד לדעתו, מכל מהות וצורת התפילה היהודית בבית כנסת על פי ההלכה."

תפילות משותפות שנערכו

הרבנים הראשיים נגד תפילה נוצרית (כיכר השבת)

ב-ה' תשרי ה'תשע"ה פרסמו הרבנים הראשיים (הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף) מכתב התנגדות לתפילה משותפת שעתידה להתקיים. אך יש לחדד שעיקר התנגדותם הייתה בשל אופי הטקס הנוצרי, מתוך חשש שדבר זה יפגע באמונה היהודית. להבנתם, מטרת הטקס "להאדיר את רעיון המשיח" כפי תפיסתם.

"בעוד כמה ימים צפויים הנוצרים לקיים אירוע תפילה בשערי החולדה, שבכותל הדרומי של הר הבית, ונגד אירוע זה יוצאים הרבנים הראשיים, הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף והגאון רבי דוד לאו, בקריאה משותפת לביטול האירוע שלטענתם, הוא ערבוב בין האמונות.

במכתב כתבו הרבנים: "היות ונודע לנו כי קיימת כוונה לקיים "טקס תפילה" משותף של יהודים ונוצרים ברחבה שנמצאת למרגלות שערי החולדה בצד הדרומי של הר הבית כאשר אותם מארגנים מכנים את הטקס בשם "התחיה" ומגמתו היא להאדיר את רעיון "המשיח" כפי תפיסתם של הנוצרים".

"הן אמת, כי לא ניתן למנוע ממאמיני כל הדתות להתפלל על פי אמנותם, אבל כאשר מדובר בטקס שמטרתו ערבוב בין האמונות באופן הפוגע במאמיני הדת האחרת, אין לאפשר את קיומו. הכבוד ההדדי בין הדתות צריך להישמר בדרך שאין בה פגיעה של דת אחת באחרת, ובמקרה זה לא מתקיים האיזון הזה", כתבו עוד הרבנים.

"אשר על כן אנו קוראים מנהמת ליבנו לאותם אלו שאחראים על מתן אישור לדבר זה, מנעו התכנסות זו. לאחינו בית ישראל נאמר, הימנעו מלהתחבר לעצרת זו, שייעודה ונע את גאולת ישראל האמיתית". הוסיפו.

לדבריהם, "מטרתם של המארגנים לנעוץ את ציפורנם בעיר ובארץ הקודש, ולנתק מארץ החיים את אחינו בית ישראל". עוד כתבו כי "על פי תורתנו הקדושה חייבים להתרחק מאירוע זה ואסור בשום פנים ואופן להתחבר עמם"."

הרב שלמה עמאר – מכתב לתושבי ירושלים, ג' אייר ה'תשע"ה

הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת [לשעבר], יזם תפילה משותפת ליהודים ונוצרים ביום העצמאות של שנת ה'תשע"ה בבית הכנסת "הצבי ישראל" בירושלים. עפ"י הפרסומים, במהלך התפילה תוכננה אמירת הלל יחד עם תפילה נוצרית [אמנם הפרסומים לא היו מדויקים, כפי שנראה].

בתגובה לכך הרב עמאר, רבה של ירושלים באותו זמן, שלח לרב ריסקין מכתב מחאה [אותו פרסם לתושבי ירושלים], ולטענתו אין לנו להתערב עמהם כאשר הם מנסים להסית ולהכשיל אותנו. כמו"כ קורא לרב ריסקין לשוב מדרך זו.

[למותר לציין שכאשר הרבנים הראשיים (הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף) ערכו תפילה יחד עם ראשי כל הדתות, בתקופת מגפת הקורונה, לא הייתה שום מחאה מאף גורם]

"למען אחי ורעי תושבי עה"ק ירושלים ת"ו.

נועם ה' עליכם.

שמעתי ותרגז בטני על השמועה הרעה, שעומדים לקיים תפלת הלל ביום העצמאות בבית כנסת בירושלים, שהתפלה נערכת בהשתתפות יהודים ונוצרים, ורב בישראל מארגן ומוביל את התפלה, אשר גם אם מתכוין לטוב, אין זו דרך נכונה.

אין לנו התערבות במה שהנוצרים עושים לעצמם במקומותיהם, אבל ריב לנו עמם כאשר מתערבים בעם ישראל להכשילם ולהסיתם מדרך ה' לדרכים זרות.

ואני קורא בזה לאותו הרב שעוסק בדברים אלו, שישוב מדרך זאת שאינה אלא "אש זרה אשר לא צוה ה'".

ואני קורא באהבה וחבה לכל עם ה' סורו נא מאהלים באלה, ושאלו שלום ירושלים בתוך קהל ה', וה' ישמע תפילותינו ברצון."

תגובת הרב ריסקין: לא מיסיון אלא קידוש השם נטו (ערוץ 7)

בתגובה למכתב ששיגר הרב עמאר, מבהיר הרב ריסקין כמה דברים:

א. הרב עמאר שלח מכתב על רקע פרסומים מכלי תקשורת חרדים, מבלי לשוחח עמו כלל.

ב. לא מדובר בתפילה רגילה [ולא באמירת הלל], אלא בתפילת הודיה כללית.

ג. התפילה תהיה ללא סימנים נוצריים, ובהפרדה בין גברים לנשים.

כמובן שעפ"י דברים אלו לא נערכה תפילה נוצרית.

"הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת ומחשובי הרבנים בציונות הדתית האמריקאית, מתייחס הערב (רביעי) בראיון מיוחד לערוץ 7 למתקפה החרדית נגדו על רקע תפילת ההודיה המשותפת ליהודים ונוצרים בירושלים.

בראיון מתקשה תחילה הרב להבין מדוע רבה של ירושלים הספרדי שיגר אליו מכתב חריף רק בעקבות דיווחים בתקשורת החרדית ומבלי לשוחח איתו. "נדהמתי להגיע הביתה ולגלות מכתב נגדי זאת מבלי שאף אחד שוחח איתי. זה חבל מאוד", אמר הרב.

הרב ריסקין מבהיר כי לא מדובר בתפילת שחרית משותפת כפי שניסו כלי תקשורת חרדים להציג את האירוע. "מדובר בתפילת הודיה לקדוש ברוך הוא שישתתפו בה גם נוצרים שישבחו את השם על מעשיו למען עם ישראל וארץ ישראל. כתוב בתהילים הַלְלוּ אֶת ה', כָּל-גּוֹיִם; שַׁבְּחוּהוּ, כָּל-הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵינוּ, חַסְדּוֹ; וֶאֱמֶת-ה' לְעוֹלָם; הַלְלוּ-יָה. זאת אומרת שחלק מהתשבחות לקדוש ברוך הוא נאמרות גם על ידי הגויים שעומדים ומודים שהשם עשה לנו ניסים והביא ליהודים את ארץ ישראל"…

"לא מדובר בתפילה רגילה אלא בתפילת שבח שתשודר למיליוני בני אדם ברחבי העולם. חס וחלילה ללא סימנים נוצריים הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים תפילת שבח בלבד על המתנה שהעם היהודי קיבל ביום העצמאות. כמו בבית המקדש ששלמה המלך ביקש שהקב"ה ישים לב גם לגויים שבאים לשם עם הבקשות שלהם. זו הזדמנות גדולה לשבח את ארץ ישראל שניתנה ליהודים. כמו שיחזקאל הנביא אמר וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'".

"מה יכול להיות יותר יפה ונכון מזה? זה רק קידוש השם נטו. אני אמרתי לכלי התקשורת החרדים שאני ממהר לתפילת יום העצמאות בה אני מודה ומהלל את הקדוש ברוך ומחר יעשו את זה גם הגויים שישבחו את הקדוש ברוך ואתם החרדים לא עושים את זה! אתם חושבים שאתם יותר דתיים?"."

על רקע פרשיית דומא – בעקבות הלהבות: עצרת תפילה משותפת של יהודים וערבים (סרוגים)

ב-י"ז אב ה'תשע"ה, על רקע הצתת הבית בכפר דומא, נערכה תפילה משותפת של רבנים ושייחים לרפואת בני משפחת דוואבשה שנפצעו בשריפה [בין השאר מטרת התפילה כאות מחאה על ההצתה]. התפילה נערכה ביוזמת הרב דוד סתיו והרב שלמה ריסקין. בין הרבנים המשתתפים [לפי הפרסום]:

הרב יואל בן נון, הרב מרדכי ורדי, הרב דוב זינגר, הרב יעקב מדן, הרב יעקב נגן, הרב בנימין קלמנזון, הרב שראל רוזנבלט והרב חנן שלזינגר.

"על רקע הצתת הבית בכפר דומא בו נספה תינוק פלסטיני תתקיים היום (א') בשעה 18:00 עצרת תפילה וזעקה משותפת של רבנים יהודיים ושייחים מוסלמים בצומת הגוש.

התפילות יהיו לרפואת בני משפחת דוואבשה, השוהים כעת במצב לא קל בבתי החולים כשהם סובלים מכוויות בכל חלקי גופם.

העצרת היא ביוזמת ארגון שורשים ובהשתתפות יו"ר ארגון רבני צהר הרב דוד סתיו רב הישוב אפרת הרב שלמה ריסקין. בין המשתתפים (רשימה זמנית): הרב יואל בן נון, הרב מרדכי וורדי, ראש ישיבת 'מקור חיים' הרב דוב זינגר, ראש ישיבת 'הר עציון' הרב יעקב מדן, הרב יעקב נגן, הרבנית מיכל נגן, הרבנית הדסה פרומן, ראש ישיבת עתניאל הרב בנימין קלמנזון, הרב שראל רוזנבלט והרב חנן שלזינגר. עם השייח'ים שישתתפו נמנים עלי אבו אוועד, ושייח' איברהים אבו אל הווא…

באגרת ששלח היום הרב שלמה ריסקין וינון אחימן מנכ"ל רשת "אור תורה סטון" לכל הרבנים והתלמידים ברשת, נכתב: "כואבים ומזועזעים מהרצח הנפשע שבוצע בשם עמנו ביום ששי לפנות בוקר. מתוך תחושת חובה לזעוק את מחאתנו נגד הרצח הנפשע בכפר דומא. אל מול חילול ה' הגדול אנו מצווים לעמוד ולקרוא בקול גדול "ואתה תבער הדם הנקי מקרבך" (דברים כא, ט), נתכנס לעצרת תפילה משותפת עם כל תושבי האזור החפצים בשלום."

"אל מלא רחמים" ו"אללה אכבר" בתפילה ישראלית משותפת באושוויץ (ynet)

ב-א' חשוון ה'תשע"ז נערכה תפילה משותפת (מוסלמים, דרוזים ונוצרים) באושוויץ לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו שם, וכחלק מעידוד סובלנות בינדתית, ומאבק באנטישמיות. בין המשתתפים היו – מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן, רבנים מדימונה ומפתח תקווה.

"משלחת של חברי מועצת ראשי הדתות בישראל המבקרת במחנה ההשמדה אושוויץ קיימה אתמול (ד') תפילה משותפת לעילוי נשמת הקורבנות. נציגי כל הדתות הניחו זרים. רב ישראלי נשא תפילת "אל מלא רחמים" ואימאם קרא "אללה אכבר" בהשתתפות נציגי המנהיגות הקתולית הפולנית…

המשלחת הזו יצאה ביוזמה משותפת של משרד הפנים ומשרד החוץ במטרה לעודד סובלנות בין חברי הדתות השונות. במשלחת משתתפים בכירים מהרבנות, חברי ההנהגה המוסלמית בישראל, הרשות הדתית הדרוזית, ראשי הכנסיות הנוצריות בארץ הקודש, ראשי קהילת הבהאים וראש קהילת האחמדים. חברי המשלחת ייפגשו עם בכירים פולנים ויסיירו באתרי מורשת של יהדות פולין – במוזיאון היהודי בוורשה ובאנדרטת גטו ורשה…

בין המשתתפים במשלחת לאושויץ: יו"ר איגוד אנשי הדת המוסלמים בישראל ואימאם מסגד מג'ד אלכרום השייח מוחמד כיוואן, המנהיג הרוחני לעדה הדרוזית השייח מואפק טריף, מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן ורבנים מדימונה ומפתח תקווה. ראש הכנסייה היוונית אורתודוקסית תיאופולוס השלישי התריע מפני עליית האנטישמיות בעולם. "לראשי הדתות בארץ הקודש האחריות למנוע עוולות המתרחשות באזורנו"."

תפילה משותפת בקורונה – הרבנים הראשיים, אימאמים וכמרים: שלוש הדתות בתפילה משותפת (ynet)

ב-כ"ח ניסן ה'תש"פ נערכה תפילה משותפת של מנהיגי הדתות השונות, על רקע משבר מגפת הקורונה. בין השאר בהשתתפות הרבנים הראשיים- הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף. התפילה נערכה "מתוך אמונה אמיתית בערבות הדדית ובשותפות הגורל", כך עפ"י הרבנים הראשיים.

נוסח התפילה חובר ע"י הרבנים הראשיים. ראוי לציין כי על פי הנוסח [בעברית] אין מקום לפרש את התפילה לאל אחר. [אמנם יכול להיות שבתרגום שנשלח לשאר המשתתפים, יש אפשרות לפרש בדרך אחרת].

"משלבים כוחות נגד הקורונה: מנהיגים מדתות שונות – יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים – קיימו היום (ד') תפילה מיוחדת לאור משבר הבריאות העולמי, והיא הועברה בשידור חי למיליוני מאמינים ברחבי העולם. בין היתר, השתתפו בה הרבנים הראשיים לישראל, דוד לאו ויצחק יוסף…

הרב הראשי ונשיא בית הדין הגדול, הרב דוד לאו, אמר כי: "המאבק בנגיף הקורונה חוצה ארצות ויבשות, ואינו מבחין בין דת לדת. בזמן זה נאזור כוחות ונתאחד בתפילה לבורא העולם שיסיר מאיתנו את המגיפה הנוראה הזו וישלח רפואה שלמה לחולים במהרה״…

התפילה שנושאים המנהיגים הרוחניים חוברה במיוחד על ידי הרבנים הראשיים לישראל ותורגמה לנוסח אחיד לכל השפות. בהודעה משותפת להם נמסר: "הימים לא קלים ואנו שומעים את הקולות ההולכים ומתגברים כנגד קהילות שלמות – דווקא בשעה בה המציאות נוגעת בכל אחד ואחת, מכל דת, מין וגזע. מתוך אמונה אמיתית בערבות הדדית ובשותפות הגורל, אנו קוראים לשילוב ידיים ולתפילה משותפת לבריאות ולאחדות"…

נוסח התפילה:

אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת. אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת. הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. מְחַיֶּה מֵתִים. וְרוֹפֵא חוֹלִים. פּוֹקֵחַ עִוְרִים. וְזוֹקֵף כְּפוּפִים. בָּאִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ בִּכְפִיפַת רֹאשׁ. בִּכְפִיפַת קוֹמָה מִתְחַנְּנִים. מֵאוֹת אֲלָפִים מֵתוּ, מִלְּיוֹנִים חָלוּ, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל הַחוֹלִים. מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתְךָ.

אָנָּא ה' אַתָּה אֲשֶׁר בְּרָעָב זַנְתָּנוּ. וּבְשָֹבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ. מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ. וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אָנוּ מִתְחַנְּנִים וּמְבַקְּשִׁים מִלְּפָנֶיךָ רְפָאֶנּוּ וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשַׁע כִּי תְּהִלָּתֵנוּ אַתָּה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.

תהילים פרק קכ"א"

הרב רצון ערוסי – תפילה משותפת של רבנים ושאר ראשי הדתות (נצח ישראל)

על רקע תפילת הרבנים הראשיים עם ראשי הדתות, נשאל הרב רצון ערוסי על פשר תפילה זו ועל נכונותה.

לדבריו, כוונת התפילה לשלוח מסר חשוב לכלל האנושות, שאנו בצרה ויש להתפלל לה'. ואכן יש לשמור על ההבדלים ולא לטשטשם, אך אין זה סותר את חשיבות הדיאלוג הבינדתי.

"שאלה

1. מה כוונת התפילה המשותפת של רבני ישראל ושאר ראשי הנוצרים ?
2. האם אין סכנה, בגלל הקשר של רבני ישראל לראשי הגויים, שאנו נכהה את ההבדל ביננו לבינם ואז יש סכנת חתנות ?
3. האם לא חל על הגויים שאלת הנביא " היחליף נמר חברבורתיו..", דהיינו שנאת הגוי קיימת ועלינו לעמוד על המשמר ?

תשובה

1. חשוב מאוד למסור מסר, לכלל האנושות, שהאנושות בצרה גדולה, ושיש ה' ושיש צורך להתפלל לה', זהו מסר אמוני רב חשיבות, כי מתוך האמונה יבואו לתיקון המעשים.
2. אמת. יש צורך לשמור היטב היטב על ההבדלים, ולא לטשטשם, אבל יש חשיבות בקיום דיאלוגים, עם הכנסיה הקתולית, שהיתה מקור לאנטישמיות נוראה, ועם המוסלמים, שיש בהם היום איסלם קיצוני, שמפתח אנטישמיות נוראה, כלפינו, במיוחד שאנו מאמינים שלפי דברי רבנו, עד לימות המשיח, יתקרבו בני הדתות השונות, לתורתנו ולאמונתנו.
3. לעולם חייב האדם לנהוג כלפיהם בדרך של כבדהו וחשדהו."

תפילה משותפת ליהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים (אתר גליל עולה)

ב-ו' טבת ה'תשפ"א אירגן הרב בניהו ברונר תפילה משותפת של יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים. גם תפילה זו על רקע מגפת הקורונה. הרב ברונר ציין שתפילה כזו כבר נערכה כמה שנים לפני כן, על רקע הבצורת שהייתה.

"ראש בית המדרש במכללה האקדמית צפת, הרב ד”ר בניהו ברונר, אירגן אתמול (ב’) בשיתוף עם עוה”ד ד”ר ניסן שריפי מנתניה תפילה בין-דתית מאוחדת, נדירה ומיוחדת למען בריאותם האיתנה של כלל תושבי הארץ, יהודים ושאינם יהודים.

התפילה הנדירה והמיוחדת, בה השתתפו נציגי דתות ועדות שונות, בהם: יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, סמוך ליישוב קדיתא בגליל העליון, הציגה איחוד אנושי נדיר של בני אברהם אבינו בארץ בה היה חי ופעל שמטרתה, לטענת המארגנים, אחת לפתוח שערי שמים.

ראש בית המדרש במכללה האקדמית צפת, הרב ד”ר בניהו ברונר: “המגפה היא צרה המשותפת לכלל בני אנוש, ללא הבדל לאום או דת. בתפילה אתמול זעקנו זעקה משותפת של כלל המאמינים באל אחד, וקראנו לבריאות איתנה של כל ברואיו של הקדוש-ברוך-הוא, לסיום מגפת הקורונה המתמשכת על אף מציאת החיסונים. מגפה, המסכנת חיי אדם ופוגעת בכלכלה ובפרנסה של כלל האנושות”.

“יוזמה כזו כבר הייתה לפני מספר שנים, בעת הבצורת הקשה שפקדה את הארץ, ופרק זמן קצר אחרי התפילה המשותפת שערכנו בגליל, נפתחו שערי שמים. אני כולי ציפייה, שכך יהיה גם הפעם”, הוסיף הרב ד”ר ברונר."

נציגי ארבע הדתות בישראל התכנסו לתפילה משותפת למען השלום (ישראל היום)

ב-י"ז אדר ב' ה'תשפ"ד, על רקע מלחמת חרבות ברזל, נערכה תפילה משותפת של כל הדתות למען השלום. בין המשתתפים היה הרב נפתלי רוטנברג. לא צוינו שמות רבנים נוספים.

"בימים מורכבים ולא פשוטים שעוברים על מדינת ישראל ובצל חג הרמדאן הראשון שחל לאחר האירועים הקשים שהחלו בשבת השחורה, יזם המכון היהודי-ערבי של ההסתדרות, תפילה וארוחת איפטאר למען השלום.

עשרות מנציגי ארבע הדתות בישראל: מוסלמים, יהודים, נוצרים, ודרוזים התכנסו באבו גוש לתפילה למען השלום ולחיבור בין הדתות. במפגש נטלו חלק נציגים רבים מכל הדתות בהם: מוחמד שריף, מנהיג העדה האחמדית. השיח' מוואפכ טריף מנהיג העדה הדרוזית. סלים ג'אבר ראש מועצת אבו גוש. הרב נפתלי רוטנברג ועוד רבים…"

[1] הרב מאיר בלומנפלד (תרס"ה–תש"ם) היה רב, פוסק, סופר ומחנך יהודי, יליד פולין. הוא נולד בשנת 1905 בעיר קיילצה שבפולין. בצעירותו, הוא חיבר מספר ספרים במגוון נושאים, כולל הלכה ואגדה, כגון "שער המלך" על תהילים, "נתיבות נביאים", "פרי שלמה" על סוגיות, "תורת חיים", "שו"ת פרח שושנה", "שמחת עולם", "משנת ישראל" ו"אור חדש".

בשנת תרפ"ח היגר לארה"ב ונתקבל כרב בעיר נוארק ואחריו גם במייפלוואוד בניו ג'רזי.

הרב מאיר בלומנפלד ראה מצווה גדולה בעלייה לארץ ישראל ובהשתקעות בה, והוסיף כי מי שנשבע לקיים מצווה זו, אין להתיר את שבועתו. הוא הדגיש את הצורך בחיזוק המדינה בכל האופנים: בגוף, בממון וברוח.

נפטר בשנת 1980.