פרק ג – איסורי עבודה זרה

חומרת עבודה זרה תלמוד בבלי מגילה, יג, א רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימן קאתי, ואמאי קרי ליה 'יהודי'? – על שום שכפר בעבודה זרה, שכל

ניסוך שאר משקים לע"ז עבודת ע"ז היא באחד משני אופנים: עבודה בדרך האופיינית לאותו פסל כפי דרך עבודתו.[1] אחת מארבע עבודות שנעשות במקדש: השתחויה, זיבוח,

המקבלו עליו באלוה סנהדרין ס, ב העובד עבודת כוכבים אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה, ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו

ייחוד עם גויים סיכום לסיכום דין המשנה שאסור ליהודי להתייחד עם גוי, מפני שהגויים חשודים על שפיכות דמים. כאשר אין חשש של שפיכות דמים, כגון

האם מקבלים מומר? גמרות עבודה זרה יז, א "כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים וכי מאחר שלא שבו היכן ישיגו הכי קאמר ואם