פרק כח – חוקות הגויים

טעמי איסור חוקות הגויים סיכום מקוצר כמה טעמים נאמרו לאיסור: א. היבדלות משאר האומות. כ"כ רמב"ם (ע"ז פי"א ה"א) וכן משמע[1] בסהמ"צ (ל"ת ל); סמ"ג (לאוין נ);

הגויים הכלולים באיסור חוקות הגויים סיכום מקוצר ז' אומות ומצרים: מפשט הפסוקים שמהם לומדים את איסור חוקות הגויים, לכאורה משמע שמדובר רק בשבעת העמים היושבים

תפוצת המנהג בקרב הגויים, כדי להחשיבו חוק הגויים לפני הצגת הפסיקה רק חשוב להעיר, במהלך לימוד הסוגיות עסקנו בכמה סוגי מנהגים, שחלקם עוסקים במנהגי נוצרים,

מיקום מנהג חוקות הגויים סיכום מקוצר הגדרת השאלה: האם דיני חוקות הגויים חלים רק ביחס לגויים ה"מקומיים", או ביחס לכל הגויים בעולם? ככלל, נראה מדברי

חוקי ע"ז שיש בהם תועלת ברורה   סיכום לסיכום בסיכום הבא נסקור את יחס הפוסקים לחוקים המשמשים לע"ז, בשאלה האם יש היתר כאשר כוונת הנוהגים

חוקות הגויים כאשר החלו יהודים באיסור הגדרת השאלה: האם יש איסור חוקות הגויים כאשר התחילו כבר חלק מהיהודים לחקות את המנהג באיסור?   תקציר הסיכום

מקומות שסמכו על מנהג ישראל לעניין חוקות הגויים יוסף דעת (שואל ומשיב) בשו"ת דברי שאול (יוסף דעת, לבעל ה'שואל ומשיב') יו"ד שמח, הביא את דברי

שיטות הראשונים בחוקות הגויים סיכום מקוצר מכל הראשונים המובאים כאן מעטים הגדירו בצורה ברורה ומפורשת את גדרי ה"חוק". מרוב הראשונים ניתן רק לדייק בצורה כזאת

איסור חוקות הגויים בדבר שהגויים נהגו בו והפסיקו פוסקים שמדבריהם נראה שאסור ב"ח קעח, ב הב"ח (קעח, ב) מכריע שלא כשיטת היראים, אלא כל דבר

מחלוקת מהרי"ק- גר"א תמצית: הר"ן והמהרי"ק סברו שבכל דבר שיש טעם הגיוני אין איסור חוקות הגויים. הגר"א חלק עליהם והוכיח מדין סיף ושריפת מלכים שאף

התספורות המוזכרות בספרי 'בלורית', גדרן וטעמן  מקור הדין ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יג אות ט – י   "(ט) ובחקותיהם לא תלכו, וכי

איסור חוקות הגויים במלבוש נוכרים מקורות תנאיים ספרי בספרי על דברים פרשת ראה פיסקא פא, מובאת דרשה לפיה אסור לאדם לומר (ובעקבות זאת לעשות מעשה):

איסור 'חוקות הגויים' בבגדי פריצות שגם ישראל הולכים בהם מקור הדין שו"ת מהרי"ק סימן פח בשו"ת מהרי"ק סימן פח, נשאל אודות בגד שנקרא קפ"א, שהיה

חוקות הגויים בגילוי הראש הסוברים שיש בכך משום 'בחוקותיהם לא תלכו' מהר"י ברונא, סימן לד בשו"ת מהר"י מברונא סימן לד, נשאל לגבי אדם שהלך בגילוי

קריאת שמות יהודים בשמות של נוכרים מקורות תלמודיים (שמובאים בדברי הפוסקים) מסכת גיטין במסכת גיטין יא, ב, מובאת ברייתא האומרת ש"רוב ישראל שבחו"ל שמותיהן כשמות

הכנסת עוגב וכלי נגינה לבית הכנסת   סיכום מקוצר רקע היסטורי: על העוגב: העוגב (בלעז: אורגן; בלשון הפוסקים נקרא גם ארגעל/אורגנו/אורגיל) הוא כלי מקלדת, בדרך

חוקות הגויים במבנה בית הכנסת ומיקום הבימה   מקום הבימה בבית הכנסת רקע חלק משמעותי מאיסור "בחוקותיהם לא תלכו" מתייחס לעבודת ה', הן בסדרי התפילה

עריכת חופה בבית הכנסת סיכום בדורות מוקדמים נהגו לערוך חופות בבית הכנסת, אולם בדורות שלאחר מכן הפסיקו לנהוג כך (לפחות בחלק מהמקומות)[1]. בעת החדשה עלתה

לוויית המת בעגלה וחוקות הגויים סיכום בעת החדשה עלתה השאלה אם מותר לקחת את המת לבית הקברות בעגלה. ובפרט בעגלה בצבע שחור כפי מנהג הגויים

חוקות הגויים בהנחת פרחים על הקבר סיכום קצר רבים אסרו לנטוע פרחים או צמחים אחרים על הקבר או בבית הקברות. יש לציין שאיסור חוקות הגויים

האם אסור לחגוג יום הולדת מפני חוקות הגויים? תקציר יום הולדת מופיע בתורה אצל פרעה, וכן מופיע במשנה בעבודה זרה ח, א כאחד מימי האד

סיכום קצר את הפוסקים חילקתי לשלוש קבוצות: 1) המחמירים – מי שיש להם יחס שלילי לבת מצוה ואסרו – יש שאסרו בפרהסיא ויש שאסרו אפילו

שאלת חוקות הגויים בעמידה בצפירה תקציר מוסכם, שמי שנמצא בחוץ צריך לעמוד בצפירה מפני שאם לא יעמוד ויזלזל בה יגרם חילול השם. אפילו באהלי שם

המחלוקת אודות קישוט בית הכנסת בשבועות ספר המנהגים ב'ספר המנהגים', לרבי יצחק אייזיק מטירנא, חודש סיוון, מט, כתב: "ושוטחין עשבים בבית הכנסת לשמחה".   מהרי"ל