פרק ב – גרי הצדק

סוטה יב, ב "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מלמד שירדה לרחוץ מגלולי אביה וכן הוא אומר (ישעיהו

שמות רבה כז, ו "דבר אחר "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" הדא היא דכתיב (משלי יט, כה) לץ תכה ופתי יערים וכן הוא אומר (שם, כא) בענוש לץ

יהושע ב א וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה

רות רבה ג, ו 'ותלכנה שתיהן' – אמר רבי שמואל בר' סימון: אותו היום קציר העומר היה, דתנינן תמן: 'כל העיירות הסמוכות לשם היו מתכנסות,

פרי צדיק לערב יום הכיפורים ג במד' (אחרי סו"פ כ"א) ע"פ וכל אדם לא יהי' באוה"מ בשנה שמת בה שמעון הצדיק וכו' אמר להם בכל

גיטין נו, ב – נז, א אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי אזל אסקיה לטיטוס בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא

פסחים מט, ב תניא: אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ, אמרתי 'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור'. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור 'ככלב'! אמר