פרק ה – האיסור לבני נח

גוי שקיבל על עצמו את האליל כאלוה   עיקר הדין במשנה הובא באילו אופנים אדם מתחייב מיתה כאשר הוא עובד עבודה זרה, ואחד מהם הוא

דין מסית לבן נח תחילה יש להבדיל בין שלושה מקרים: בן נח שהסית את ישראל, ישראל שהסית בן נח, ובן נח שהסית בן נח.  

חיוב מיתת בית דין על ע"ז בשיתוף בישראל סיכום בגמרא ראינו שלדעת רבי יוחנן ואחרים ישראל לא נתחייבו כלייה בעגל כי זו היתה ע"ז בשיתוף,

חטא העגל   כפתיחה לסיכום נביא את דברי מרן הראי"ה שהעגל היא הע"ז המכוסה ביותר. לאור זה יש מקום רב להתבונן בחטא זה על מנת

דעת המקילים בעבודה זרה בשיתוף לבני נח מקורות רלוונטיים שדנו בהם המקילים סנהדרין סג, א – עבודה זרה בשיתוף "אמר רבי יוחנן: אלמלא וי"ו שבהעלוך

המחמירים בעבודה זרה בשיתוף עבור גויים סקירה כללית נדמה שאפשר לחלק את הסבר המחמירים לדברי התוספות לשלושה[1]: א. כל מה שהתכוונו הראשונים להתיר זה שיתוף

נוצרי לעולם אסור סיכום לסיכום הגמרא אומרת ש'נצרי לעולם אסור לרבי ישמעאל', ומשתמע במישרים שהנוצרי הוא עע"ז. וכך גרסו בגמרא רי"ד (ע"ז ז, ב) ר"ש