פרק כח – חוקות הגויים

טעמי איסור חוקות הגויים סיכום מקוצר כמה טעמים נאמרו לאיסור: א. היבדלות משאר האומות. כ"כ רמב"ם (ע"ז פי"א ה"א) וכן משמע[1] בסהמ"צ (ל"ת ל); סמ"ג (לאוין נ);

הגויים הכלולים באיסור חוקות הגויים סיכום מקוצר ז' אומות ומצרים: מפשט הפסוקים שמהם לומדים את איסור חוקות הגויים, לכאורה משמע שמדובר רק בשבעת העמים היושבים

תפוצת המנהג בקרב הגויים, כדי להחשיבו חוק הגויים לפני הצגת הפסיקה רק חשוב להעיר, במהלך לימוד הסוגיות עסקנו בכמה סוגי מנהגים, שחלקם עוסקים במנהגי נוצרים,

מיקום מנהג חוקות הגויים סיכום מקוצר הגדרת השאלה: האם דיני חוקות הגויים חלים רק ביחס לגויים ה"מקומיים", או ביחס לכל הגויים בעולם? ככלל, נראה מדברי

חוקי ע"ז שיש בהם תועלת ברורה   סיכום לסיכום בסיכום הבא נסקור את יחס הפוסקים לחוקים המשמשים לע"ז, בשאלה האם יש היתר כאשר כוונת הנוהגים

חוקות הגויים כאשר החלו יהודים באיסור הגדרת השאלה: האם יש איסור חוקות הגויים כאשר התחילו כבר חלק מהיהודים לחקות את המנהג באיסור?   תקציר הסיכום

מקומות שסמכו על מנהג ישראל לעניין חוקות הגויים יוסף דעת (שואל ומשיב) בשו"ת דברי שאול (יוסף דעת, לבעל ה'שואל ומשיב') יו"ד שמח, הביא את דברי

שיטות הראשונים בחוקות הגויים סיכום מקוצר מכל הראשונים המובאים כאן מעטים הגדירו בצורה ברורה ומפורשת את גדרי ה"חוק". מרוב הראשונים ניתן רק לדייק בצורה כזאת

איסור חוקות הגויים בדבר שהגויים נהגו בו והפסיקו פוסקים שמדבריהם נראה שאסור ב"ח קעח, ב הב"ח (קעח, ב) מכריע שלא כשיטת היראים, אלא כל דבר

מחלוקת מהרי"ק- גר"א תמצית: הר"ן והמהרי"ק סברו שבכל דבר שיש טעם הגיוני אין איסור חוקות הגויים. הגר"א חלק עליהם והוכיח מדין סיף ושריפת מלכים שאף