פרק כח – חוקות הגויים

התספורות המוזכרות בספרי 'בלורית', גדרן וטעמן  מקור הדין ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יג אות ט – י   "(ט) ובחקותיהם לא תלכו, וכי

איסור חוקות הגויים במלבוש נוכרים מקורות תנאיים ספרי בספרי על דברים פרשת ראה פיסקא פא, מובאת דרשה לפיה אסור לאדם לומר (ובעקבות זאת לעשות מעשה):

איסור 'חוקות הגויים' בבגדי פריצות שגם ישראל הולכים בהם מקור הדין שו"ת מהרי"ק סימן פח בשו"ת מהרי"ק סימן פח, נשאל אודות בגד שנקרא קפ"א, שהיה

חוקות הגויים בגילוי הראש הסוברים שיש בכך משום 'בחוקותיהם לא תלכו' מהר"י ברונא, סימן לד בשו"ת מהר"י מברונא סימן לד, נשאל לגבי אדם שהלך בגילוי

קריאת שמות יהודים בשמות של נוכרים מקורות תלמודיים (שמובאים בדברי הפוסקים) מסכת גיטין במסכת גיטין יא, ב, מובאת ברייתא האומרת ש"רוב ישראל שבחו"ל שמותיהן כשמות

הכנסת עוגב וכלי נגינה לבית הכנסת   סיכום מקוצר רקע היסטורי: על העוגב: העוגב (בלעז: אורגן; בלשון הפוסקים נקרא גם ארגעל/אורגנו/אורגיל) הוא כלי מקלדת, בדרך

חוקות הגויים במבנה בית הכנסת ומיקום הבימה   מקום הבימה בבית הכנסת רקע חלק משמעותי מאיסור "בחוקותיהם לא תלכו" מתייחס לעבודת ה', הן בסדרי התפילה

עריכת חופה בבית הכנסת סיכום בדורות מוקדמים נהגו לערוך חופות בבית הכנסת, אולם בדורות שלאחר מכן הפסיקו לנהוג כך (לפחות בחלק מהמקומות)[1]. בעת החדשה עלתה

לוויית המת בעגלה וחוקות הגויים סיכום בעת החדשה עלתה השאלה אם מותר לקחת את המת לבית הקברות בעגלה. ובפרט בעגלה בצבע שחור כפי מנהג הגויים

חוקות הגויים בהנחת פרחים על הקבר סיכום קצר רבים אסרו לנטוע פרחים או צמחים אחרים על הקבר או בבית הקברות. יש לציין שאיסור חוקות הגויים