ארכיון הקטגוריה: העם והארץ

ט – פקודה כנגד מצוות התורה

יש סמכות לצה"ל ומפקדיו, הפועלים מכוח נבחרי הציבור, לגייס אנשים ולארגנם במסגרת צבאית כדי לשמור על העם והארץ. לעיתים יש צורך לפתוח במלחמת מגן, והחיילים צריכים לציית לפקודות הקרב, גם כאשר הדבר כרוך בסיכון נפשם. לשם ארגון הצבא והכנתו לקרב, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מהלכות צבא ומלחמה | כתיבת תגובה

י – איסור הקמת יחידות מעורבות ושירות בהן

על פי מה שלמדנו (הלכה ו) ברור שאסור מהתורה להקים בצה"ל יחידות מעורבות של בנים ובנות, וכן אסור לחייל להשתתף בפעילות צבאית אינטנסיבית עם בנות. ואין לשאול, מדוע אם כן אין אוסרים לאדם לעבוד בחנות או בנק או בכל מקום … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מהלכות צבא ומלחמה | כתיבת תגובה

יא – נשים בצבא

אף שגם נשים מצוּות בהצלת ישראל ובמצוות ישוב הארץ, לא ציוותה אותן התורה להתגייס לצבא, שאין דרכן בכך. כפי שאמרו חז"ל, שאין דרך אשה לכבוש (יבמות סה, ב), ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה (קידושין ב, ב). ולכן לא מצינו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מהלכות צבא ומלחמה | כתיבת תגובה

יב – מצווה להציע שלום

כאשר נצרכים ישראל לפתוח במלחמה נגד עיר, ציוותה התורה לקרוא לה תחילה לשלום, שנאמר (דברים כ, י): "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם". הצעת השלום פירושה הצעת כניעה, וכמו שנאמר (שם כ, יא): "וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מהלכות צבא ומלחמה | כתיבת תגובה

יג – מלחמת חורמה

כאשר הצעת השלום נדחתה, פותחים במלחמה. והמלחמה אכזרית. וכמו שנאמר (דברים כ, יב-טז): "וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ. וּנְתָנָהּ ה' אֱלוֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב. רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מהלכות צבא ומלחמה | כתיבת תגובה

יד – הכרתת רשעים במלחמה

כאשר יוצאים למלחמה באויב הקם עלינו לכלותינו, אין המגמה רק להציל את ישראל ולהרתיע את שונאי ישראל, אלא גם להכרית את הרשעים ולכלותם מן העולם. ואמנם מלכתחילה הננו רוצים לגמול חסד עם כל אדם בעולם, וכפי שנהג אברהם אבינו ע"ה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ד - מהלכות צבא ומלחמה | כתיבת תגובה

א – מגורי נכרים בארץ ישראל

שני איסורים נזכרו בתורה, ביחס למגורי נכרים בארץ ישראל. האחד הוא איסור כללי שמחייב את עם ישראל, שנאמר (שמות כג, לב-לג): "לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית. לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ב – יחס ההלכה למגורי ערבים במדינת ישראל

בעת הקמת המדינה דנו גדולי הרבנים במעמד הערבים, ובשאלה האם מוטלת עלינו מצווה לפעול לגרושם מהארץ. לדעת רבים מגדולי הפוסקים ההלכה היא שכל גוי שאינו 'גר-תושב', אסור שישב בארצנו, וכך לדעתם סובר הרמב"ם (הל' ע"ז י, ו). ולכאורה יוצא מזה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ג – מגורי נכרים מצד מצוות ישוב הארץ

בנוסף לשאלה, על איזה נכרים נצטוונו שלא ישבו בארצנו, כדי שלא נגרר אחר אורחותיהם, כאשר מדובר על קבוצה לאומית שעלולה לתבוע ריבונות על הארץ, יש שיקול נוסף שלא ישבו בארצנו, כדי שנוכל לקיים את מצוות ישוב הארץ. וכדרך שנאמר (במדבר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ד – סיכום קצר של יסודות איסור נסיגה

אסור לתת שטח משטחי ארץ ישראל לנכרים, ואפילו נתינה של רגב אדמה אחד אסור, וכמה איסורים כרוכים בכך: א – מצוות ישוב הארץ: מצוות ישוב הארץ מצווה אותנו לכבוש את הארץ, שנאמר (במדבר לג, נג): "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ה – איסור ויתור לשונאים מחמת סכנת נפשות

יסוד חשוב לאיסור הנסיגה מחלקי ארץ-ישראל מובא בתלמוד מסכת ערובין (מה, א) בסוגיה העוסקת בדיני שבת ופיקוח נפש. כידוע מותר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש, אבל אסור לחלל שבת לשם הצלת ממון. ולכן אמרו חז"ל שאם באו גויים לגנוב ממון … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ו – איסור נסיגה מדין חילול ה'

הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ה', מבאר שיש מצווה לקדש את ה', היינו שיהודי צריך להיות מוכן למסור את נפשו על קידוש ה', שאם באו גויים וציוו עליו: לך והרוג את חברך, ואם לא תעשה כן – נהרוג אותך. עליו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ז – החלטת ממשלה אינה מחייבת בזה

ככלל החלטות הכנסת וממשלת ישראל מחייבות, ש"דינא דמלכותא דינא", ולדעת רוב הפוסקים כלל זה חל גם בארץ ישראל (רמב"ם, שו"ע חו"מ שסט, ו). ואף לדעת הסוברים ש"דינא דמלכותא" אינו חל בארץ ישראל (ר"ן), זה אמור בשלטון של גויים, אבל לממשלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ח – איסור להשתתף בפעולות המסייעות לנסיגה

על פי מה שלמדנו, שאסור להעביר חלקים מארץ ישראל לרשות נכרים, אסור גם לסייע לגירוש יהודים והחרבת יישובים. וכן פסק הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן זצ"ל, וכך פסקו הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב נריה זצ"ל, ויבדל לחיים ארוכים הרב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

ט – האיסור קיים גם כשהסירוב לא ימנע נסיגה

גם כאשר ברור לחייל, שאם הוא יסרב להשתתף בנסיגה וגירוש יהודים, יהיו חיילים אחרים שיבצעו את הנסיגה ויגרשו יהודים, אסור לחייל לבצע פקודה זו. שכן גם כאשר המצב הכללי מקולקל, אין שום היתר ליחיד להיות שותף לחטאים שהציבור מבצע. וכל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

י – האם לסרב בפומבי

שאלה נוספת ישנה בסוגיה זו, האם עדיף שחיילים יודיעו מראש ובפומבי שלא יסייעו בנסיגה, או שדי בכך שבפועל לא יסייעו לעבירה, אבל עדיף שלא יודיעו על כך מראש. יש סוברים, שההודעה הפומבית על סירוב עלולה לפגוע בצבא, שכן הצבא נשען … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ה - שמירת הארץ | כתיבת תגובה

א – דינא דמלכותא

אחד הכללים היסודיים בדיני ממונות ומשפטים, הוא הכלל 'דינא דמלכותא דינא', כלומר דין המלכות הוא דין, וחייב אדם לשמור ולקיים את דיני המלכות, בין חוקים הקשורים למס הכנסה ולמכס, ובין חוקים הנוגעים לתקנת הציבור כחוקי תנועה וכדומה. לדעת רוב הפוסקים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ב – גדרי דינא דמלכותא

לגבי הכלל 'דינא דמלכותא דינא', דייקו חכמי הראשונים, שדווקא דין המלכות הוא דין, אבל לא דין המלך. כלומר אם יקום מלך ויגזור גזירות הנוגדות את ההגיון והמוסר המקובל, הרי שלגזירות אלו אין תוקף. רק לתקנות וחוקים המקובלים בדרך כלל בשאר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ג – דינא דמלכותא בארץ ישראל

שאלה מרכזית ישנה, על איזה מלכות נאמר הכלל 'דינא דמלכותא דינא', האם על כל מלכות, בין מלכות בחוץ לארץ בין בארץ, בין של יהודים בין של גויים, או שרק לגבי מלכויות שבחוץ לארץ נאמר הכלל שדיניהם דין. אכן נחלקו בשאלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ד – אין בכוח ';דינא דמלכותא' לבטל מצווה

הסייג המשמעותי ביותר שעומד בפני דין המלכות הוא, שכל דין או חוק הנוגד את חוקי התורה, אין לו תוקף מחייב. שכן נאמר ליהושע בן נון, שכמנהיג ישראל יש לו סמכות להורות הוראות, וכל איש אשר ימרה את פיו ייענש ויומת, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ה – סמכות 'טובי העיר' לכנסת ולממשלה

עד כה דיברנו על הכלל ההלכתי 'דינא דמלכותא דינא' הקובע שישנו תוקף הלכתי לכל מס או מכס שהמלכות מטילה על תושביה, עתה נוסיף, שתוקפם של המיסים במדינת ישראל, מחייב עוד יותר מאשר בשאר המדינות. וזאת משום שהממשלה נבחרה על ידי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ו – קונה ומוכר ותשלומי מס

בהלכות הקודמות הזכרנו את דעות הפוסקים אודות החיוב לשלם מס, ולדעת רוב הפוסקים חיוב זה נחשב כתנאי שבממון שחיובו מן התורה. ואם כן, כל אדם צריך לשלם את מיסיו. וטוב שיראה בזה חובה נעימה, שעל ידי תשלומיו הוא נעשה שותף … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ז – המצווה להישפט בבית דין על פי התורה

ציוותה התורה (שמות כא, א): "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", ופירשו חז"ל (גיטין פח, ב): לפניהם היינו דווקא לפני דייני ישראל, ולא לפני דייני גויים. ואפילו אם במקרה באותו עניין דייני הגויים פוסקים כתורה, מכל מקום אסור לילך לדון בפניהם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ח – מצוות מינוי שופטים

מצווה מן התורה למנות שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר, כדי שישפטו את העם משפט צדק, שנאמר (דברים טז, יח): "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". והכוונה למנות סנהדרין קטנה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

ט – שלא להשהות את הדין

ישנה חשיבות מרובה לסיים כל סכסוך במהירות מירבית. וכפי שאמרו חכמים (ע' סנהדרין ז, א), שהסכסוכים שבין אדם לחבירו דומים לסדק בסכר, שבתחילה אפשר לסותמו בקלות, ואם לא יסתמוהו מיד, הסדק יתרחב, ומים רבים יחלו לשטוף דרכו, ואז כבר לא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

י – נכון ליישב סכסוכי עבודה בבית דין

שאלה: האם שביתת פועלים היא הדרך הנאותה ליישוב סכסוכי עבודה על פי ההלכה? תשובה: תחילה יש להקדים שבפועל אם מנהג המדינה שפועלים שובתים כדי להיטיב את שכרם, מותר להם לשבות. לדעת רוב הפוסקים, היתר זה מותנה בקבלת היתר על כך … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

יא – האם מותר לפועלים לשבות

פועל שהתחייב לעבוד למשך תקופה מסוימת, אסור לו להפר את התחייבותו, ואם הפר את התחייבותו, יכול בעל הבית להתרעם עליו, אך אינו יכול לתבוע ממנו פיצויים. ואם שביתת הפועל גורמת נזק ממוני לבעל הבית, יכול בעל הבית לתבוע את הפועלים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

יב – שביתת מורים ורופאים

למדנו שמעיקר הדין שביתת פועלים אסורה, הואיל והעובד התחייב לעבוד למשך זמן מסוים ואסור לו להפר את התחייבותו. אולם רשאים בני המדינה לקבוע לעצמם, שמותר לפועלים לשבות, למרות שלא התפטרו מעבודתם. ולדעת הרבה פוסקים, היתר זה מותנה בהסכמת בית דין … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

יג – האם מותר למורים ללימודי חול לשבות

יש סוברים שרק את לימודי הקודש אסור להשבית, אבל לימודי החול, כיוון שאין מצווה ללומדם, חלים עליהם הדינים הרגילים. ואם מנהג המדינה להתיר שביתות, מותר למורים ללימודי חול להשתתף בשביתות. וכבר למדנו שלדעת רוב הפוסקים יש לקבל על כך היתר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

יד – מלכות דוד והאם נהגו בית חשמונאי כדין

לקראת סיום הפרק נזכיר הלכה בקשר למלכות. נאמר (בראשית מט, י): "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו", פירשו חז"ל (סנהדרין ה, א): "לא יסור שבט מיהודה – אלו ראשי גליות שבבבל, שרודין את ישראל בשבט. ומחוקק מבין רגליו – … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ו - מהלכות מדינה | כתיבת תגובה

א – מצוות לא תעמוד על דם רעך

מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה. שכן מצווים אנו אף להשיב לאדם חפץ שאבד לו, שנאמר (דברים כב, ב): "וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ", על אחת כמה וכמה שאת נפשו אנו צריכים להשיב לו ולהצילו. וכן נלמדת המצווה מן הפסוק (ויקרא … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ב – עגלה ערופה

אחת המצוות שמלמדות את גודל האחריות הציבורית לחיי אדם, היא מצוות עגלה ערופה. שנאמר (דברים כא, א-ב): "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ג – מצוות מחאה

אדם שרואה שעושים עוול לחבירו, צריך למחות ביד עושי העוולה, ושתי מצוות בזה. הראשונה, להציל את העשוק מידי עושקו, ואף זה בכלל מצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". המצווה השנייה, להוכיח את החוטא, כדי למנוע אותו מלחטוא, או לכל הפחות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ד – עשרה צדיקים בסדום

בעת ששמע אברהם אבינו ע"ה מהקב"ה כי נגזרה על סדום ועמורה גזירת חורבן, עמד והתפלל למענם, וטען שאם יש בסדום גרעין טוב של צדיקים, שמוכנים להיאבק על עמדתם, יש סיכוי שלבסוף הצדיקים יתגברו על הרשעים ויחזירו את יושבי העיר בתשובה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ה – עד היכן חובת התוכחה

כמה פעמים צריך להוכיח? אמרו חכמים (ב"מ לא, א): "הוכח – אפילו מאה פעמים משמע". וזה בתנאי שיש סיכוי שהתוכחה תתקבל, אבל אם אין שום סיכוי שהתוכחה תתקבל, אזי המצווה להוכיח פעם אחת, ומעבר לזה אין להוכיח. וכפי שאמרו חז"ל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ו – פדיון שבויים

במשך הדורות, במיוחד בגלות, פעמים רבות נלקחו יהודים בשבי או נחטפו, ותבעו עבור פדיונם ממון רב. חכמי ישראל נדרשו לסוגיה כאובה זו, וקבעו כללים עקרוניים לגבי עצם מעמדה של מצוות פדיון שבויים, ולגבי המחיר שמותר לשלם עבור פדיונם. אמרו חכמים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ז – פדיון שבויים שנמצאים בסכנת נפשות

שאלה: מה הדין במצב בו החוטפים מאיימים על חיי החטוף ואומרים: אם לא תשלמו את הסכום הנדרש, נרצח את החטוף? תשובה: יש מן הפוסקים שסוברים, שכל התקנה שאין משלמים כופר מופרז היא דווקא במקרה רגיל של שבי, שבו סכנת הנפשות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ח – האם להיכנע לסחיטת מחבלים למען הצלת חטוף?

שאלה: במשך קיומה של המדינה, אירעו מקרים שבהם מחבלים חטפו אזרחים או חיילים, ואיימו, שאם לא נשחרר מחבלים רבים מבתי-הסוהר שלנו, ירצחו את החטופים שבידם. השאלה היא, האם על פי ההלכה צריך להיענות לתביעתם ולשחרר מחבלים רבים כדי להציל חיי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

ט – האם מצווה להציל מחבל?

שאלה: לפני שנים היה מקרה שמחבל ניסה לרצוח נער יהודי במרכז ירושלים. בחסדי ה' הנער נפצע קלות בלבד, ואזרחים רבים שהתמלאו רגשות נקם, החלו לרדוף אחר המחבל, ורצו לעשות בו שפטים. לפתע הגיעה אשה, שכונתה בתקשורת "חרדית", סוככה על המחבל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

י – אחריות להטבת מצבם של כל בני האדם

לא רק כלפי בני עמנו יש לנו אחריות, אלא כלפי כל בני האדם. ואמנם ישנו סדר, ובכל ענייני הצדקה והחסד יש להקדים ישראל לנכרי, אולם החזון השלם הוא להיטיב לכל בני האדם. וכך למדנו מאברהם אבינו, שהיה אוהב את כל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ז - ערבות הדדית | כתיבת תגובה

א – העדפת יהודי בקנייה ומכירה

נאמר בתורה (ויקרא כה, יד): "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". ולכאורה יש בפסוק זה אריכות מיותרת, כי מספיק היה לומר: וכי תמכרו ממכר או תקנו, אל תונו איש את אחיו, ומדוע הוסיפה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - עבודה עברית | כתיבת תגובה

ב – עבודה עברית

כשם שיש מצווה להעדיף לקנות אצל יהודי וכן למכור ליהודי, על אחת כמה וכמה שיש להעדיף פועל יהודי על פני פועל שאינו יהודי. ראשית, ישנו יסוד עקרוני, שתמיד צריך אדם להעדיף את קרוביו. למשל, מי שיש לו יכולת להלוות כסף, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - עבודה עברית | כתיבת תגובה

ג – ממצוות הצדקה להעסיק יהודים

כדי להבין עד כמה מצוות צדקה מחייבת, נצטט את לשון ה'שולחן-ערוך' (יו"ד רמח, א): "כל אדם חייב ליתן צדקה, ומי שנותן פחות ממה שראוי לו ליתן, בית הדין היו כופין אותו ומכין אותו מכת מרדות, עד שיתן מה שאמדוהו שיכול … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - עבודה עברית | כתיבת תגובה

ד – אי נעימות

אחת הסיבות שגורמות למעסיקים רבים להעדיף פועל שאינו יהודי על פני פועל יהודי, היא הטענה, שלא נעים לצוות על פועל יהודי ולבקש ממנו את מה שמבקשים מפועל שאינו יהודי. טענה זו ישנה נושנה, וכבר חכמינו במסכת אבות (אבות א ה) … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - עבודה עברית | כתיבת תגובה

ה – בעיית השכר

לאחר שלמדנו שמצווה להעסיק פועלים יהודים, ושיש להקדימם על פני פועלים שאינם יהודים, נשארה לפנינו הבעייה המרכזית – בעיית השכר, שכן זו הסיבה העיקרית בדרך כלל להעדפת פועל שאינו יהודי. ואם כן, נשאלת השאלה, האם בכל מקרה צריך להעדיף את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ח - עבודה עברית | כתיבת תגובה