לאחר שעם ישראל יצא ממצרים והגיע להר סיני, הורה ה' למשה לשאול את ישראל אם ברצונם לקבל את התורה והמצוות, ולהיות לו "סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים", ו"מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ה-ו). "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (שם יט, ח), והוסיפו: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שם כד, ז). בעקבות הסכמתם הורה להם משה להתקדש לקראת קבלת התורה.
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלוֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלוֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיַּעַל מֹשֶׁה" (שמות יט, טז-כ). מגודל עוצמת הגילוי האלוהי, כל חושיהם של ישראל התמזגו, עד שראו את הקולות ושמעו את ה' קורא למשה רבנו, ושמעו בבת אחת את כל עשרת הדיברות בקול אלוהי אחד. אחר כך שמעו באופן מפורט את שני הדיברות הראשונים (להלן טז, 7).
מגודל ההארה האלוהית ששפעה עליהם, נסתלקה מבני ישראל הזוהמה שנכנסה במין האנושי בעקבות חטא אדם הראשון וגרמה להופעתו של המוות בעולם. אולם לאחר שחטאו בחטא העגל, חזרה ונכנסה בהם הזוהמה ועמה גזירת המיתה (ע"ז ה, א).
מרוב חרדה מעוצמת הגילוי, "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלוֹהִים פֶּן נָמוּת" (שמות כ, טז). וה' השיב שהיטיבו אשר ביקשו, שביטאו בכך את מידת הענווה שלהם, כי אכן המשך קבלת הגילוי היה למעלה מכוחם. לפיכך את שאר התורה נתן ה' לישראל על ידי משה רבנו, ואף הבטיח לישראל כי ימשיך להדריכם על ידי נביאיו, שנאמר (דברים יח, יח): "נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ, וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ". במשך כאלף שנה התקיימה הנבואה בישראל, והיא ביטאה את סגולת ישראל, כמבואר להלן (טז, ד-ה).
אמרו חכמים, שגם כל נשמות ישראל שעתידות להיוולד – היו בהר סיני וקלטו את יסודות האמונה והתורה. זהו שאמר משה רבנו לאחר ארבעים שנה לבניהם של העומדים ליד הר סיני: "ה' אֱלוֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב. לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים" (דברים ה, ב-ג). הוסיפו חכמים ואמרו, שאף שורש נשמות הגרים השתתפו במעמד הר סיני (שבת קמו, א). וכן משה רבנו לפני מותו כרת ברית עם כל ישראל ועם כל צאצאיהם העתידים לחיות, שנאמר (דברים כט, יג-יד): "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם". לכן כאשר הורים מחנכים את ילדיהם לתורה ולמצוות, הם אינם מלמדים אותם דבר חדש, אלא מעוררים את הטמון בנשמתם ממעמד הר סיני.
