תמצית הגילוי האלוהי היא, שה' בורא העולם הוא המקור האחד והיחיד לכל היקום ולממד הזמן, וישראל יכולים לדבוק בו באהבה על ידי הליכה בדרכיו. שנאמר (דברים ו, ד-ה): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלוֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹוהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ".
שני פנים ל'אמונת הייחוד'. האחד, אמונת הייחוד שוללת כל כוח אחר, וזהו איסור עבודה זרה. היינו שהוא אחד יחיד ומיוחד, אחד שאין שני לו, יחיד שאין מי שיכול להידמות לו, מיוחד שאינו מורכב מבחינות שונות. ממילא אין לו דמות ולא ניתן להגדירו בשום תואר והגדרה (רמב"ם יסודי התורה א, א-ט).
הפן השני חיובי, והוא העיקרי לגבינו. כלומר אמונת הייחוד אינה רק מבטלת את כל האלילים, אלא גם מלמדת, שכל הכוחות ותכונותיהם הם גילויים אלוהיים. לכן שם 'אלוהים' הוא שם בלשון רבים, לפי שהוא כולל כוחות רבים, שמקורם אחד. זוהי משמעות 'ה' הוא האלוהים', היינו ה' שהוא מעל לכל הגדרה ואינו נתפש, הוא המקור האחד והיחיד של כל הכוחות. שלא כתפישת עובדי האלילים שהפרידו את כל הכוחות מהמקור, וכן הפרידו אותם אלה מאלה והתייחסו אל כל אחד מהם כאליל נפרד. זהו שנאמר (דברים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלוֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ". ונאמר (שם ד, לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלוֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד". וזו משמעות הפסוק: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלוֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד). שמעו ישראל, ה' הוא אלוהים, היינו מתגלה דרך כל הכוחות שבעולם, וכל הגילויים הללו הם אחד.[5]
סביב 'אמונת הייחוד' עתידים להתאחד כל באי עולם, וכפי שפירש רש"י (דברים ו, ד): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלוֹהֵינוּ – ה' שהוא אֱלוֹהֵינוּ עתה ולא אלוהי האומות", בזכות פועלו של עם ישראל יהיה ה' אֶחָד לכל האומות, שנאמר (צפניה ג, ט): "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
כיוון שלפי אמונת הייחוד בכל הברואים כולם מתגלה הארה אלוהית, אמונת הייחוד מביאה לאהבה גדולה לכל הברואים, וכפי שכתב מרן הרב קוק: "מי שאור האמונה מתגלה עליו בטהרתו, הוא אוהב את כל הבריות כולם בלא שום שיור כלל, וכל מעיינו הוא בעלייתם ותיקונם" (מידות ראיה, אמונה ד). "האמונה והאהבה הן תמיד מחוברות זו עם זו… אין האדם מוכשר לשום כח רוחני שבעולם בשלמות גדולה כזאת שהוא מוכשר לאמונה ולאהבה… שהן עצם החיים בעולם הזה ובעולם הבא" (אורות, אורות התחיה יז).
