גם את ההשגחה האלוהית איננו יכולים להבין במלואה, וגם כלפיה הננו נדרשים לענווה. נזכיר כאן בקצרה את עניין השכר והעונש (כפי המבואר בפנה"ל ימים נוראים פרק א): כיוון שיש לאדם בחירה חופשית, הוא נושא באחריות למעשיו, ומן הצדק שיקבל שכר טוב על מעשיו הטובים ועונש על מעשיו הרעים. וכך הוא גם טבע הבריאה, שאם יבחר בטוב – יתקרב אל ה' מקור החיים ויזכה לשפע חיים, ויוסיף ברכה לעצמו ולכל העולם כולו. ואם יבחר ברע – יתרחק מה' ויגרום לצרות ולמוות לעצמו ולכל העולם. ורוצה ה' שנבחר בטוב, שנאמר (דברים ל, יט): "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".
כדי שתהיה לאדם בחירה חופשית, ועל ידי כך הטוב שבו יזכה יהיה שייך לו באמת, הכרח הוא שיהיה זמן שבו חיי האדם יתנהלו לפי חוקי הטבע, שאם כל אדם שיבחר בטוב יקבל מיד שכר וכל מי שיבחר ברע מיד ייענש, לא תהיה בחירה חופשית, ולא יזכה האדם לגלות את צלם אלוהים שבו. לפיכך קבע ה' שתהיה תקופה שבה האדם יבחר ולאחר מכן יגיע השלב שבו יינתנו לו השכר והעונש (ראו פנה"ל ימים נוראים א, א-ב; ו-ז). אמנם כבר בעולם הזה, זוכים הצדיקים שהשכר מתגלה בעומק נשמתם, שהם זוכים לקרבת אלוהים, וחייהם מתמלאים בערך ובמשמעות, ודבר זה יקר להם יותר מכל (שם א, ה-ו). אך בגלוי, ההנהגה האלוקית נעלמת, ויש צדיקים שסובלים ייסורים, ויש רשעים שמצליחים, ונראה כאילו עזב ה' את הארץ.
מתחילה השכר והעונש היו אמורים להופיע בעולם הזה, אולם מאז חטא אדם הראשון נוצרה הפרדה בין העולמות, בין העולם הזה לעולם הבא, בין הגוף לנשמה. לכן השפע האלוהי אינו יכול להתגלות במילואו בעולם הזה, והגוף אינו יכול לקבל את מלוא החיים מהנשמה, ועל כן סופו למות. כהמשך לכך, השכר והעונש אינם יכולים להגיע במילואם בעולם הזה הגשמי, אלא רק חלק קטן מהשכר והעונש מתקיים בעולם הזה. חלק גדול יותר מתקיים לאחר פטירתו של האדם בעולם הנשמות, בגן עדן ובגיהנום. והשלמת השכר תהיה בעת תחיית המתים, שאז העולם יחזור לתיקונו, וישובו העולמות ויתאחדו, וישובו הנשמה והגוף ויתאחדו. ביאורים ודיונים רבים ישנם בדברי חכמים אודות השכר והעונש בעולם הנשמות ובעולם הבא, והכלל הוא שה' רוצה בטובת ברואיו, ולכן השכר הצפון לצדיקים הוא השכר הטוב ביותר, והעונש הוא המועיל ביותר לתיקון האדם והעולם (ראו שם א, ה-ז).
בחר ה' בעמו ישראל, כדי לגאול על ידו את העולם מקלקולו. ולכן כבר בחייו של עם ישראל בעולם הזה מתגלה האחדות שבין הנשמה והגוף, וכבר בעולם הזה השכר והעונש מתגלים בכלל ישראל. כאשר ישראל הולכים בדרכי ה', הם זוכים לברכה רוחנית וגשמית כאחד, וכאשר חוטאים, מסתלקת מהם השכינה והם נענשים בייסורים ובגלות. עד אשר תבוא הגאולה וישראל יחזרו לארצם וילכו בדרכי ה', "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ", "בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם", להביא ברכה לכל העולם (זכריה יד, ח-ט). והברכה תימשך לכל הברואים, "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ… כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ו-ט).
