אף שרבים מסכימים שישנם עובדי אלילים או מכשפים שמצליחים לפעמים להשפיע באופן מאגי על המציאות או לחזות עתידות, בפועל, גם אותם אנשים מיוחדים לא מצליחים לשחזר את כוחם באופן קבוע. פעמים, כשעוד היו תמימים וענווים, זכו למספר חוויות מיסטיות ובאופן מאגי הצליחו לחולל דברים, אולם לאחר שהתפרסמו התקשו לשחזר את אותן חוויות ויכולות מאגיות. וכיוון שהם מאוד משתוקקים לכך, אף שאינם בטוחים אם הצליחו, הם נוטים לרמות את עצמם ולדמות שאכן חוו חוויה מיסטית מסוימת שבעזרתה הצליחו להשפיע על המציאות או לחזות את העתיד. ואם עשו זאת בעזרת טקסים מרשימים שלוו באלכוהול או סמים, יכלו לשכנע את עצמם לכך ביתר קלות.
ויש שידעו שאין להם כוחות מאגיים, אבל כדי לקבל את הכסף והכבוד שמעניקים המאמינים לכוהני האלילים ולמכשפים, למדו לנהל את הטקסים וליצור רושם שהם מסוגלים להשפיע על המציאות, והתנבאו בלשון עמומה וכפולת משמעות, כך שתמיד יכלו לטעון שהצליחו לחזות את העתיד. פעמים רבות הם גם שכנעו את עצמם שהשקרים שלהם מוצדקים, כי בכך הם עוזרים לאנשים סובלים, ובלא מסגרת דתית החברה תתפרק.
פעמים שהשקרים של עובדי האלילים היו בוטים. וכפי שסיפרו חכמים, שכאשר אמר אליהו הנביא למלך אחאב, שיאסוף את כל העם להר הכרמל, וארבע מאות וחמישים נביאי ה’בעל’ יעמדו מולו, וכל אחד יתפלל לאלוהיו שיוריד אש על קורבנו. על מנת שיראה העם שה’ הוא האלוהים, ורק הוא יכול להוריד אש מהשמיים. חיאל בשם כוהני הבעל הכין מזבח נבוב ונכנס מתחתיו, כדי שבעת שנביאי הבעל יצעקו ל’בעל’ שיוריד להם אש, ידליק הוא אש מלמטה. אלא שבהשגחה אלוהית, בעודו שוכב מתחת למזבח הכישו נחש ומת. כך כאשר צעקו נביאי הבעל אל אלילם שיוריד להם אש, חיאל לא היה יכול לשמוע את קולם ולהדליק את האש. כיוון שחשבו שנרדם, הגבירו את צעקותיהם, אולם הצעקות כבר לא העירו אותו. לאחר מכן, כשאליהו העלה את קורבנו לה’, ירדה אש מהשמיים ונודע שה’ הוא האלוהים (מלכים א’ יח; ילקו”ש ריד).
