לאחר כשלוש מאות שנה, הנצרות הפכה לדת השלטת ברוב הארצות שבהן חיו יהודים, ואזי בשם הנצרות, כמרים ושליטים דיכאו יהודים והשפילום, בזזו את ממונם, גירשום ממקומם וירשו את בתיהם, ולא מעט פעמים אף רצחום נפש. אמנם בדרך כלל העמדה הרשמית של הכנסייה היתה, שיש לדכא את היהודים כדי להוכיח בכך את אמיתות הנצרות שירשה את ישראל, אבל אין לרוצחם ולפגוע בהם יתר על המידה. אולם כיוון שעל פי התפישה הנוצרית היהודים אשמים ברצח ‘אלהים’ וברוע שיש בעולם, התפתחה כלפיהם שנאה קשה. במשך הדורות, רבים טָפלו עליהם את כל המידות הרעות. הגדירו אותם כחמדנים, תאוותנים, אכזריים, ערמומיים ושונאי זרים. האשימו אותם בכל הצרות שבעולם, כולל הרעלת בארות, הפצת מחלות ורצח ילדים נוצרים לשם שימוש בדמם לאפיית מצות לפסח. בעקבות זאת פעמים רבות העמדה בפועל היתה נוראה יותר מהעמדה הרשמית, והמוני עם בעידוד כמרים ונזירים פרעו ביהודים, בזזו את רכושם ורצחום, ומלכים ושליטים גירשו אותם מארצם תוך נישולם מרכושם. אף הנאצים שהיו חילוניים, בהשפעת אותה מורשת שנאה, ביצעו את הרצח הנורא בהיסטוריה, של שישה מיליון יהודים שלא היו במלחמה עם שום אומה או מדינה.
כמו כן, למרות שהעמדה הרשמית של הכנסייה היתה שלא לכפות על יהודים להתנצר, בפועל, פעמים רבות הוטלו גזירות קשות של החרמת רכוש וגירוש על מי שלא יתנצר, ולא מעט פעמים אף איימו במוות על יהודים שלא הסכימו להתנצר. יהודים רבים עמדו בניסיון והעדיפו להקריב את כל רכושם על מזבח אמונתם, ובמקרים רבים, אף מסרו את נפשם על קידוש השם, אולם גם היו רבים שלא עמדו בניסיון הקשה והתנצרו. במשך ההיסטוריה הארוכה, תחת איום של מוות או גירוש והחרמת רכוש, מיליוני יהודים נאנסו להמיר את דתם, עד שיש מעריכים שכעשרה אחוז מבני עמי אירופה הם צאצאי יהודים שנאנסו להמיר את דתם. גם כאשר המרת הדת נעשתה בכפייה, נאסר על היהודים לחזור לדתם, ואף הוטל עונש מוות על החוזרים ליהדות. כדי לאכוף חוק זה, במשך מאות שנים האינקוויזיציה היתה חוקרת יהודים מומרים שנחשדו בקיום מצוות יהודיות בסתר. תחת עינויים נוראים נאלצו המומרים להודות על ‘חטאם’, ואף להלשין על חבריהם, שנלקחו בתורם לחקירות האינקוויזיציה. לאחר ‘ההודאה’ היו הנידונים נהרגים בשריפה על המוקד, בעריפת ראש או בתלייה, לפי חומרת ‘החטא’. כל זה בטקס פומבי שנקרא אַוְטוֹ-דָה-פֶה (מעשה האמונה), שיהודים ומומרים חויבו לצפות בו. רכושם של הנרצחים היה מוחרם, וילדיהם היתומים, שהוכרחו לצפות בהוצאת הוריהם להורג, נותרו חסרי כל למות ברחוב מרעב או מחלות, או להילקח למנזרים ולהתחנך כנוצרים.
יִכלו הדפים ולא תסתיים מסכת הסבל שעברו היהודים מידי הנוצרים במשך קרוב לאלפיים שנה, החל מימי שלטון רומי וביזנטיון, דרך מסעות הצלב באשכנז, הפרעות האיומות בשנת קנ”א (1391) כנגד הקהילות הגדולות של היהודים בספרד, גירוש ספרד בשנת רנ”ב (1492), וכל הרדיפות, הגירושים והפוגרומים שהתקיימו בכל ארצות אירופה, מהמערב ועד המזרח, תחת כל זרמי הנצרות: הקתולי, הפרוטסטנטי והאורתודוקסי שבארצות הסלביות.
גם היום, שבחסדי ה’ דברי הנביאים החלו להתגשם, ועם ישראל חוזר לארץ ישראל, לבנותה ולהפריח את שממותיה, דמם של היהודים הנרצחים זועק אלינו מהאדמה. בכיותיהם של מיליוני היהודים שהושפלו וגורשו חסרי כל עוד מהדהדות באוזנינו. אנקתם של היהודים שהוכרחו להתנצר בכפייה מהדהד במסתרים, ובכיים השותק של עשרות מיליוני צאצאיהם החיים באירופה ובאמריקה ואינם יודעים את מוצאם – מנסר בחלל העולם. אל נקמות ה’, ינקום את נקמת בניו מיד שופכי דמם ומעניהם. למרות כל זאת, לא זנחנו את אמונתנו בגאולת ישראל, ועדיין אנו דבקים בייעודנו להביא ברכה לכל משפחות האדמה, ומאמינים שאפשר לתקן את העולם בצדק ובמשפט, בחסד וברחמים, וליבנו מלא אהבה לכל בני האדם שחפצים בטוב וסולדים מהרע. מתוך כך נמשיך לבאר סוגיה כואבת זו.
