במשך אלפי שנות קיומה של הדת ההינדית התרחש בה תהליך של התקדמות והתעלות אל אמונה במקור אחד והעצמת ערכי המוסר. שני גורמים לכך:
הראשון והעיקרי, הדת ההינדית לא קפאה על שמריה, ובמקביל לריבוי האלילים והוספת פרשנויות ומיתוסים לאין מספר, העמיקה במחשבתה האמונית והפילוסופית, ומהתמקדות בהקרבת קורבנות לאלילים, כפי שמופיע בכתבים העתיקים – הוֶדוֹת (ידע), התעלתה לפולחנים שמבטאים כוונה פנימית שפורשו באוּפָּנִישָׁדוֹת. בהמשך, בתוך סיפורי האלים והמיתוסים (כדוגמת הבְּהָגָוָאד גִיטָה), הודגשו יסודות שהיו צפונים בכתבים העתיקים אודות השורש העליון שנקרא 'בְּרַהְמָן', שהוא אין סופי ונשמת כל היקום, ואף האלים הם הופעות שלו. כהמשך לכך, הודגש יותר היסוד המוסרי של הבחירה בטוב, שהוא המניע את מחזור גלגול הנשמות, שמבטא את הסדר הקוסמי שאף האלים כפופים לו.[1]
שנית, עמדה זו התחזקה בעקבות המפגש עם הדתות המונותאיסטיות. לפני כאלף ומאתיים שנה המוסלמים כבשו את צפון הודו ובהמשך גם את מרכזה. ולפני כחמש מאות שנה נוצרים הגיעו להודו, בתחילה סוחרים מפורטוגל ולאחר מכן אנגלים. דרכם נקלטו בתרבות ההינדית אמונה בה' אחד וערכים מוסריים שמקורם בתנ"ך. במשך השנים גם הינדים רבים ביקרו בארצות אחרות ונפגשו עם הדתות המונותאיסטיות, וכתוצאה מכך העמיקו בדת ההינדית וחשפו את היסוד האחדותי שבה. המפגש עם דתות המערב שהושפעו מהיהדות התעצם מאוד בימי הכיבוש הבריטי, שנמשך קרוב לשלוש מאות שנה. בתחילה באופן חלקי על ידי "חברת הודו המזרחית הבריטית", ואח"כ במשך יותר ממאה שנה של שלטון ישיר. השלטון הבריטי ניצל את הודו באופן מחפיר, אולם גם מיתן מנהגים אכזריים ואפליה חמורה כלפי מעמדות נמוכים. כך, במודע ושלא במודע, ערכי התנ"ך הפכו להיות ערכים יסודיים בתרבות ההינדית, שעל פיהם החברה ההודית כיום משתדלת לבנות את עצמה.
ראוי לציין, שהעושר האדיר בדת ההינדית הכולל אין ספור אלילים, פולחנים ודימויים, כמו גם המקום החשוב שניתן למדיטציה שמאפשרת הקשבה פנימית עמוקה, יצרו עמדה פְּלוּרָלִיסְטִית במיוחד כלפי דתות ופולחנים שונים. זה איפשר לה לעכל ביתר קלות רעיונות חדשים ולשלבם בתוכה.[2] וכאשר פגשה רעיונות מכוננים מסוג הרעיונות שיצאו מתורת ישראל, אודות אמונה בא-ל אחד, ותביעה מוסרית לתיקון האדם והחברה, היא אף יכלה לתת להם מקום מרכזי, שכן הם הדהדו נימים עמוקים שהיו קיימים בה מימים עברו. זו כנראה הסיבה שמכל הדתות האליליות שקרסו אל מול האמת והאור ששפעו מאמונת ישראל דרך הדתות המונותאיסטיות, הדת ההינדית שרדה בחיוניות, שכן יש ביכולתה לקלוט רעיונות גבוהים ולהתקדם על ידם.