כיוון שבפולחן הדת ההינדית סוגדים לפסלים, מקריבים לפניהם מנחות ומקטירים קטורת, עבור ישראל היא נחשבת עבודה זרה גמורה, ולכן כל הפולחנים הנעשים לפני האלילים אסורים לישראל מהתורה. ואף שהינדים רבים פונים בעבודתם גם לה', שהוא המקור העליון לכל הכוחות השונים שבאים לידי ביטוי בפסלים, עבור ישראל גם עבודה זרה בשיתוף נחשבת עבודה זרה גמורה. מפני שחובה על ישראל לדבוק באמונת הייחוד הטהורה, כדי להעלות את העולם למדרגה העליונה של האמונה והמוסר.
אולם עבור בני נח, לדעת רבים, כל עוד מאמינים בה' שהוא מקור כל הכוחות, אין איסור עבודה זרה בדת ההינדית (ראו לעיל ה, י, 12). ואף שאין בזה איסור, הנזק הנגרם מההגשמה האלילית גדול, שכן למרות העושר הרב שבתרבות ההינדית, הצד האלילי שבה מעניק צידוק לעוולות רבות. ככל שיזככו את ההינדואיזם מהתפישה שיש לאלילים כוח עצמי, ויעצימו יותר את האמונה בה' אחד ובמוסר הנובע מכך, יוכלו בעזרת הרעיונות היפים שבהינדואיזם לפעול למען הוספת ברכה לעולם. מתוך עושר המחשבה והדמיון אודות האדם ונפשו, יוכלו להעניק לאנושות שפע של הצעות לביטוי אישי ודרכים להתמודדות עם מצוקות הקיום. בכך הפלורליזם שבהינדואיזם יתלכד לתנועה לכיוון תיקון העולם ולא יתפזר תוך איבוד כוחות יקרים לריק. ובכך האומנות העשירה והמרהיבה שהתפתחה בהודו, בתחום הספרות, השירה, הציור, הפיסול, האדריכלות, המוזיקה וכיוצא בזה, תעניק השראה לבני כל העמים להוסיף יופי ועונג בעולם. כמו כן יוכלו להעניק לעולם את הרגישות המיוחדת שפיתחו כלפי כל חי וצומח, שמבוססת על כבוד לכל בריה ושאיפה שלא לפגוע בה. ככל שידבקו יותר באמונה בה' אחד ובמוסר, יכוונו יותר את הרגישות הזו אל התנועה הכוללת לתיקון העולם וגאולתו.
