בנוסף לאיסור התורה לעשות פסל לעבודה זרה (לעיל ג, ג), אסור גם לבנות דבר שמשמש לעבודה זרה או להוסיף לה נוי. לפיכך אסור לבנות בימה שעליה מניחים פסל של עבודה זרה, וכן אסור לבנות חדר או אולם שמניחים בתוכו עבודה זרה, וכן אסור להתקין את חלונותיו, הן מפני שהם משמשים מחסה לעבודה זרה והן מפני שהם נוי לה. וכן אסור לקבלן יהודי לבצע עבודות אלה על ידי פועליו הנוכרים, הואיל ועל פי הוראתו הם מבצעים את העבודה. אבל מותר ליהודי לבנות את החדרים והמבואות שלפני האולם שבו העבודה הזרה, וכן מותר לקשטם, כי הם 'תשמיש דתשמיש' ו'נוי דנוי'. מכיוון שהנצרות היא עבודה זרה לישראל, גם כנסייה בכלל זה, כאשר המקום שבו משתחווים לצלב הוא 'תשמיש עבודה זרה', ושאר החדרים הם 'תשמיש דתשמיש' (שו"ע קמג, ב; ש"ך א).
אחר שבית העבודה זרה כבר בנוי, אסור להיכנס לשם גם לצורך תיקונים של 'תשמיש דתשמיש', כי הנכנס לשם נראה כנכנס לשם פולחן. אבל אם יהיה לבוש כבעל מלאכה ויבוא עם עוד פועל יהודי – אין חשד ויוכל לבצע תיקונים בחדרים שאינם משמשים לפולחן (עי' מהרש"ם ג, עב). אמנם לכתחילה עדיף ליהודי להתרחק גם מלבנות ומלשפץ 'תשמיש דתשמיש' או 'נוי דנוי' של עבודה זרה.[9]
מה שאסור ליהודי, אסור מדרבנן גם כאשר היהודי קבלן והפועלים נוכרים, משום 'אמירה לגוי', שהרי היהודי אחראי על הבנייה. וכ"כ בטוב טעם ודעת, מהר"ם שיק ומנחת שי הנ"ל. אמנם בדברים שיש מחלוקת אם הם נחשבים תשמיש או תשמיש דתשמיש, כדוגמת ריצוף החדר שבו הפולחן, אפשר להקל לבנות משום ספק ספיקא: ספק אם הוא תשמיש שאסור, ספק אם 'אמירה לגוי' אסורה בדין זה (עי' פנה"ל שביעית ה, 9, ועי' מהרש"ם ג, עב). נראה שבשעת הדחק, כאשר מבקשים מיהודי לבנות תשמיש של ע"ז, כדי למנוע איבה או הפסד לקוח, יוכל היהודי להיות מתווך ומסייע בתכנון, אבל האחריות המלאה תהיה על הפועל הנוכרי, והיהודי יסביר למזמין העבודה שאינו יכול להיות אחראי על העבודה מסיבות דתיות.
באג"מ יו"ד א, סח, היקל להכין תוכנית אדריכלית אף לע"ז גמורה, כי הוא רק משרטט תוכנית בבחינת מסייע שאין בו ממש, ובנוסף, לדעת רבים המבנה עצמו נחשב תשמיש דתשמיש. ע"כ. ולמנחת יצחק ליקוטי תשובות ע, יש בזה איסור משום 'לפני עיוור' או מסייע לדבר עבירה.
הנאה מתשמיש דתשמיש: לחת"ס יו"ד שלה, אסור ליהנות גם מתשמיש דתשמיש של ע"ז. כלומר, גם למתירים לבנות תשמיש דתשמיש, אחר שנבנה וכבר יש שם ע"ז אסור ליהנות ממנו (עי' תבואות שור י, ג). מאידך, לאמרי יושר א, עו, גם האוסרים לבנות תשמיש דתשמיש, מודים שמותר ליהנות ממנו. וכ"כ עין יצחק ח"א או"ח י.
