ברא ה' את העולם באופן שהוא מנהיג אותו ככלל בדרך הטבע ולפעמים על ידי ניסים. הטבע מתנהל במסגרת מסודרת של חוקים שניתן להבין, ואילו הניסים פורצים את סדרי הטבע. ההבדל בין הטבע לנס הוא רק מצד האדם, שסדרי הטבע נראים לו כמובנים ומתקיימים בכוחות עצמם על פי החוקים הטבועים בהם, ולכן הניסים מרשימים אותו יותר, באשר הם מגלים את כוחו של ה' שמתגבר על סדרי הטבע. אבל מצד הבורא אין ביניהם הבדל, שכן ה' מחייה את הכל, את הטבע ואת הנס כאחד, ברצונו קבע שהעולם יתנהל על פי חוקי הטבע, וברצונו קבע שלעיתים יתנהל בדרך שפורצת את החוקים ונקראת אצלנו נס. לכן גם מה שנקרא נס יכול להיקרא טבע, במובן שגם להנהגת הניסים יש סדר שקבע הבורא (מהר"ל). מנגד, גם הטבע יכול להיחשב נס, משום שרק מפני רצונו של ה' הוא מתקיים, אלא שבמבט שטחי, נראה שאת הנס ה' מנהיג באופן גלוי, ואילו את הטבע באופן נסתר. כך שניתן לקרוא להנהגת הטבע ניסים נסתרים, וכפי שאנו אומרים בתפילה: 'ניסיך שבכל יום עמנו' (רמב"ן שמות יג, טז).
מתוך כך נחזור ונתבונן בעולם. ברא ה' את העולם בחכמה, היינו באופן שהוא מתנהל על ידי חוקים שנקראים חוקי הטבע. וברא ה' את האדם בצלם אלוהים, היינו עם יכולת לבחור וליצור, ולהשפיע בכך על חייו ועל חיי העולם כולו ולקדמו אל תיקונו וגאולתו. ככלל, תיקון העולם וגאולתו צריכים להיעשות בדרך הטבע, כי בדרך זו האדם מבין את החוקים שבהם העולם מתנהל, ויודע שלכל מעשה שיעשה יש השפעה על מה שיקרה לו ולסובבים אותו. אם יבחר להוסיף טוב – יוסיף טוב לעצמו ולסובבים אותו, אם יבחר ברע – יזיק לעצמו ולסובבים אותו. אם ילמד מקצוע – יוכל למצוא עבודה. אם יעבוד ביושר ובחריצות – יזכה לפרנסה טובה. אם בני האדם יפתחו את המדע – יזכו לרווחה רבה יותר. אם האיש יכבד, יאהב וישמח את אשתו, וכן תנהג האשה בבעלה – יזכו לחיים טובים ומאושרים, ויוכלו לגדל ולחנך את ילדיהם כראוי. אם יהיה טוב ונאמן לחבריו – יזכה לחברים טובים ותומכים. למעלה מזה, אם ילמד תורה ויקיים את מצוותיה, יזכה לבטא את צלם אלוהים שבו באופן המובחר ביותר, ויהיה שותף עם ה' בקידום העולם אל תיקונו וגאולתו. הרי שברא ה' את הטבע כמסגרת המתאימה ביותר לגילוי כוחו וכישרונותיו של האדם.[1]
בין הראשונים היו שהעדיפו להסביר את הניסים בדרך הטבע, כי סברו שהטבע הוא הסדר המושלם שקבע ה' לעולמו, והצורך בנס מורה על חיסרון כביכול בבריאה שברא ה' או על שינוי ח"ו אצל הבורא (ראו רבי משה הנרבוני בפירושו למו"נ ב, כט; האמונה הרמה ו, ט, לר' אברהם בן דאוד; רלב"ג במלחמות השם מאמר ו, ח"ב פרקים ט-יב). בתגובה לכך ביאר המהר"ל (גבורות ה' הקדמה שניה), שגם לניסים יש סדר, שקבע ה' שלעיתים ינהיג את העולם בסדר גבוה יותר, ולכן אין בניסים פגיעה בסדרים שקבע הבורא. וכ"כ הרב קוק (עין איה ברכות ט, א), וכן ביארתי למעלה. ועי' ישראל ותחיתו יד; אורות הקודש ח"ג מוסר הקודש פסקה כב (עמ' כח-כט); שמונה קבצים ז, עח.
גם בטבע יש נס, במובן שה' בראו ורק ברצון ה' הוא מתקיים. כ"כ המלבי"ם (תהלים צג, א; ובעוד מקומות). וכך ביאר הרצי"ה (שיחות הרצי"ה כי תבוא ג, 4): "כל הטבע הוא נס גדול, הנס הוא נשמת הטבע". בנוסף, גם בטבע יש סדרים שאינם מובנים, שמבחינה מסוימת הם עבורנו כמו נס. כלומר, למרות שהעולם מתנהל על פי חוקי הטבע שהאדם יכול לחקור, להבין ולהשתמש בהם לצרכיו – אין האדם יכול להשיג בשכלו את כל צפונות הטבע. גם בימינו שהמדע התפתח מאוד, והמון תגליות נגלו לעינינו, ובעזרתם שיפרנו מאוד את תנאי חיינו, עדיין ישנן אין ספור תגליות שניתן לגלות. כפי הנראה לעולם לא נוכל להבין את כל הצפון בחוקי הטבע עד תום. בכלל זה אין באפשרותנו לחזות את העתיד. אמנם הבנת החוקים מאפשרת לנו לחזות יותר דברים, אולם כיוון שהחיים מורכבים מאין ספור תחומים שמשפיעים זה על זה, בפועל אין בידינו אפשרות לחזות את העתיד. לדוגמה, הבנת הגנטיקה מסייעת לדעת לאיזה אנשים יש נטייה לחלות במחלות מסוימות, אולם כיוון שבריאותו של האדם מושפעת גם מנפשו, מהסביבה שבה הוא חי ומגורמים נוספים, איננו יכולים לדעת האם בפועל יחלה באותן מחלות. כך יוצא שגם בתוך הטבע המובן על ידי השכל, ישנו מימד נסתר שאינו מובן, ודומה לנס. עי' אורות הקודש ח"א עמ' קו, 'המסתוריות והבינה'. וכן בשמונה קבצים ז, לה, על הנהגת ה' דרך חוקי הטבע שגם בהם יש טבע ניסי, והם במשקל עליון כדי לאפשר לאדם להתרומם.
