כאשר ישראל בוחרים בטוב, הברכה שופעת בדרך הטבע, וכפי שלמדנו בתורה, שכאשר הולכים בחוקות ה', הגשם יורד בעיתו, והאדמה נותנת את יבולה, ישראל מתחזקים ואויביהם נופלים לפניהם. כיוצא בזה אצל האבות והאמהות כמעט ולא מצינו ניסים, הם הלכו בדרכי ה', וה' עזר בידם. כך היה גם בימי שמואל, שלימד את העם ללכת בדרכי ה', וזכו לניצחונות על אויביהם בדרך הטבע. וכן בימי דוד ושלמה, זכו לברכה טבעית ולא נצרכו לניסים.
אולם כאשר ישראל חוטאים וכוחם נחלש, הם נזקקים לניסים. כי הנס נועד להודיע את שמו של ה' בעולם, כדוגמת הניסים ביציאת מצרים, או כדי להעניק עזרה כשאין דרך הצלה אחרת (רמב"ן דברים כ, ט). כך בימי המלכים הרשעים שהנהיגו בישראל את עבודת הבעל, עמדו הנביאים אליהו ואלישע, ועשו ניסים גדולים והעניקו לישראל אורכה כדי לשוב בתשובה. ואף שלא שבו בתשובה, ומלכות ישראל חרבה ועשרת השבטים גלו, נותרה לישראל מורשת חשובה מהניסים – שה' מנהיג את העולם, ומתוך אהבתו לישראל עמו שלח להם את נביאיו לנסות להושיעם. מתוך כך ידעו שכאשר יחזרו בתשובה, ה' יגאלם.
כך גם נס ההצלה הגדול שנעשה לחזקיהו מלך יהודה, הצביע על מצבם הירוד של ישראל, תוך ניסיון לעוררם לתשובה (עין איה ברכות א, קמג). אך כיוון שלא שבו, תהליך החורבן נמשך, ורק הנס נותר כעדות לישראל לימי גלותם, שאם ידבקו בתורה, גם אם תארך גלותם, יעשה להם ה' נס וישמרם. וכפי שאמרו חכמים (סנהדרין צד, א), שבזכות לימוד התורה שהרבה חזקיהו ניצלו מסנחריב. שהיה חזקיהו מספק לבתי המדרש שמן כדי שיוכלו להדליק נרות וללמוד תורה בלילה, עד ש"בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ". אמנם חזקיהו טעה בכך שמרד באשור לפני שתיקן את שחיתות השרים ואת החטאים שבין אדם לחברו (ישעיהו א), אולם כיוון שהרבה בתורה, זכה להינצל בנס, והנחיל בכך את מורשת ההישרדות על ידי הדבקות בלימוד התורה לכל ימי הגלות הארוכים והקשים.
וכן אמרו חכמים (משנה סוטה ט, טו), שלאחר שנחרב בית המקדש הלכנו וירדנו מדחי אל דחי, ואין בנו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע, "ועל מי יש לנו להישען? על אבינו שבשמים". יש טועים לחשוב שזו זכות שאין לעם ישראל על מי להישען זולת על אביהם שבשמיים. אולם חכמים התכוונו לומר ששיא הירידה של עם ישראל, כאשר אין בידם כוח להתקיים מעצמם, ורק על ידי נס הם מתקיימים. אכן קיומו של עם ישראל בגולה הוא בנס, שכן מדרך הטבע עם שגלה ממקומו נטמע בעמים אחרים. קל וחומר כאשר בגלותו הוא מפוזר ומפורד, וממשיך לנדוד מארץ לארץ, והעמים השונים רודפים אותו על דתו ועל היותו משונה מהם. נס קיום העם היהודי בגלות אמנם התרחש בדרך הטבע, אולם במבט ארוך הוא מעל ומעבר לניסים הרגילים. והוא התקיים על ידי הדבקות בתורה ובמצוות, שעל ידם ישראל שמרו על זהותם ואמונתם בגאולה.
כיוצא בזה מצינו מופתים שעשו צדיקים בגולה כדי לעזור לאנשים פרטיים בעת צרתם, וככל שהמצב היה קשה, כך רבו סיפורי המופתים. לעומת זאת, חיי עם ישראל בארץ ישראל מתנהלים בדרך הטבע, באופן שכאשר הם הולכים בדרכי ה' הברכה האלוהית שופעת בלא צורך בניסים.
