גאולת ישראל, היינו קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, צריכה להתקיים בדרך הטבע. שכן מצוות העלייה לארץ וההתיישבות בה היא מצווה מעשית שצריכה להתקיים על ידי כלל ישראל שצריכים לנחול את הארץ ולהחיל עליה ריבונות ישראלית, ועל ידי כל יחיד ויחיד מישראל שצריך לגור בארץ ולעסוק ביישובה (ראו פנה"ל העם והארץ ג, א-ג). נמצא שהחטא שגורם לעיכוב הגאולה, הוא ההתרשלות הלאומית מארגון קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, והתרשלות כל יחיד מישראל מהעלייה לארץ וההתיישבות בה.
וכן מצינו בגאולה השנייה, בימי החזרה מבבל והקמת בית המקדש השני, שרוב ישראל לא עלו לארץ, ולכן עם ישראל לא הצליח להשיג ריבונות על הארץ, ולא שרתה השכינה בבית המקדש ולא התחייבנו בתרומות ובמעשרות ובשביעית מהתורה (ראו פנה"ל כשרות יב, יא). לכן אמר ריש לקיש (יומא ט, ב), שהוא שונא את בני בבל שלא עלו לארץ בימי עזרא, שבעטיים השראת השכינה במקדש היתה חלקית, היישוב בארץ היה חלש, ולבסוף בית המקדש השני נחרב וישראל יצאו שוב לגלות ארוכה.
גם מגלות זו צריכים ישראל להיגאל בדרך הטבע. שכן צווה ה' את ישראל ליישב את הארץ בדרך הטבע. וככל שיעסקו יותר במצווה זו, כך גאולתם תהיה מהירה יותר ומייסרת פחות. ועל זה אמרו חכמים (סנהדרין צח, א), שאם יזכו ישראל, תבוא הגאולה במהרה ובנחת בדרך של 'אֲחִישֶׁנָּה'. היינו מתוך התעוררות אמונית, אנשי הרוח והמעשה, יתאחדו למציאת הדרכים לקיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, תוך התחשבות בכל הקשיים המדיניים, החברתיים והכלכליים, שכן מצוות יישוב הארץ היא מצווה שצריכה להתקיים בתוך המציאות הממשית (ראו פנה"ל זמנים ד, ד).
אך אם לא יזכו, תבוא הגאולה לאחר זמן רב ובייסורים גדולים, בדרך שנקראת 'בְּעִתָּהּ'. כלומר, מתוך הקשיים הנוראים שילכו ויתגברו בגולה, יהודים יברחו לארצם, וממשבר למשבר יתקדמו ביישוב הארץ, עד שלבסוף גם ישובו אל התורה והמצוות. וכפי שאמרו חכמים (סנהדרין צז, ב), שאפשר שהגאולה תבוא לאחר ש"הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושים תשובה ומחזירן למוטב".
ואפשר שהגאולה תבוא בשילוב של 'בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה', וכפי שסבר הגר"א שיהיה (קול התור א, ח). וכך אכן קרה בדורות האחרונים, שמתוך שילוב של גזירות שהלכו וגברו עם התעוררות לקיום מצוות יישוב הארץ, יהודים החלו לעלות לארץ כדי לבנותה, והיישוב הלך וגדל, עד שקמה התנועה הציונית שהחלה לפעול גם בדרכים דיפלומטיות להשיג תמיכה מאומות העולם להקמת מדינת ישראל. ואחר כך בעקבות השואה, העם היהודי התעורר להבין שמוכרחים להקים את מדינת ישראל. וכך אנחנו הולכים ומתקדמים בעקבות משברים ואתגרים. כתב מרן הרב קוק (שמונה קבצים ז, רא): "שואלים: במה זכה דורנו לגאולה? התשובה פשוטה היא, הוא זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה שבכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל. ולא רק עסק, אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכח אלוהי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה".[11]
מקורות לכך שהגאולה העתידה תבוא בדרך הטבע: רמב"ן שיר השירים ח, יג: "ברשיון מלכי האומות ובעזרתם ילכו לארץ ישראל"; רד"ק תהלים קמו, ג: "והוא יסובבנה על ידי בני אדם… כמו… על ידי כורש…". גר"א (פירושו לתיקוני זוהר זוה"ח כז): "וברחמים גדולים אקבצך וכו' והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש". וכ"כ בשמו תלמידיו, כמובא בספר קול התור פ"א טו. בירושלמי ברכות א, א, מובא שהגאולה תהיה כאיילת השחר שבתחילה עולה קמעה קמעה, וכדרך הגאולה בימי הפורים, שהיתה בהדרגה ובדרך הטבע. וכן ביאר בתורת חיים (סנהדרין צז, ב), שהגאולה תבוא על ידי מלך קשה כהמן, היינו שתהיה דומה לגאולה בפורים. וכ"כ ר' יהונתן אייבשיץ (יערות דבש ח"א ריש דרוש ג). וכ"כ הרב חרל"פ (אמרות טהורות עמ' רכח-רל): "סוד הגאולה בדרך הטבע". וכ"כ הרב עוזיאל (הגיוני עוזיאל ח"א שער ג, מה-מט), ובעשה לך רב (ב, עא; ד, ו; ד, ח).
