איסורי כישוף אינם חלים על בני נח. משום שרק עם ישראל שנבחר להיות עמו של ה’, וזכה למעמד הר סיני שבו נתגלתה אמונת הייחוד, וזכה שהנבואה תשרה על גדוליו, נצטווה לנהוג בתמימות עם ה’ ולקבל את הנהגתו בלב שלם, בלא לחפש דרכים רוחניות אחרות לקדם את עצמו מלבד התורה והמצוות. כפי שנאמר לישראל בפרשייה שבה נאסרו הכשפים (דברים יח, יב-טו): “כִּי תוֹעֲבַת ה’ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה’ אֱלוֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה’ אֱלוֹהֶיךָ. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה’ אֱלוֹהֶיךָ. נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה’ אֱלוֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן”.
ואף שרבים מהמכשפים פעלו במסגרת תפישת עולם אלילית, כיוון שאין בכשפים סגידה לאלילים אלא ניסיון לתמרן אותם, אין הכשפים בכלל עבודה זרה האסורה על בני נח (לעיל ה, א). אמנם נראה, שכאשר הכשפים נעשו ברשע כדי להרוג או כדי לגנוב או להזיק, הרי הם אסורים כענף של איסור רצח או כענף של איסור גזל ודינים.
אבל כאשר הכשפים אינם משמשים לעשיית פשעים נגד הזולת, אין לבני נח איסור לעסוק בהם. לפיכך, אין לבני נח איסור לעסוק ב’מאגיה לבנה’, כלומר בכשפים שנועדו לעזור לאנשים.[10]
אחר הכל, אף שהכוונה במאגיה לבנה להיטיב, כיוון שהיא משתמשת בשברים מעולם הטומאה שנאטם בפני האור האלוהי, התועלת שבה זמנית ומועטה. משום שאינה מתקנת את הרצון והמעשה באופן שיוכלו להוסיף טובה וברכה, אלא בעודם שבורים ומנותקים היא משתמשת בהם שימוש זמני לטובה, ובתוך כך מעניקה הסכמה מסוימת להיותם מנותקים ממקורם.
