כפי שלמדנו בהרחבה (פרק יח), ההנהגה הרגילה של העולם היא בדרכי הטבע. כלומר, ברא ה' את העולם בחכמה ומנהל אותו על פי החוקים הטבועים בו, כך שהאדם יכול להבין את התוצאה של מעשיו. אם יבחר בטוב – יוסיף טוב, ואם יבחר ברע – יוסיף רע. ואף שלא ניתן לצפות בוודאות מה יהיה, שכן במסגרת חוקי הטבע ישנם גורמים רבים שמשפיעים על כל אירוע, מכל מקום בדרך כלל ניתן להעריך מה כנראה יהיה. לדוגמה, ניתן להעריך שאם אדם יחרוש ויזרע את שדהו לפני החורף, כשיגיע החורף ירדו גשמים ובאביב הוא יזכה לקצור את תבואתו. אמנם פעמים שהגשמים נעצרים או שתוקפת מחלה את שדהו או שודד חומס את אדמתו או אויב כובש את ארצו, ואזי לא יזכה לקצור את תבואתו. על כן לא די לאדם שיהיה חרוץ בעבודת שדהו, אלא ליתר ביטחון עליו גם לשמור מתבואתו לשנים הבאות, שמא לא ירדו גשמים או מחלה תתקוף את שדהו. ועליו להתארגן במסגרת קהילתית ולאומית כדי שיהיו שוטרים שיגנו על אדמתו מפני שודדים וצבא שיגן על ארצו מפני אויב.
החיים במסגרת זו של חוקי הטבע מאפשרים לאדם לגלות את צלם אלוהים שבו, לפתח את כל כישרונותיו ולהמשיך את דבר ה' בעולם באופן שחוקי הטבע לא יגבילו אותו אלא להיפך, יעצימו את כוחותיו. אולם מנגד, הקושי להתקיים במסגרת חוקי הטבע עלול להשכיח מהאדם את אמונתו וייעודו, עד שיקבל את המציאות כעובדה שלא ניתן לשנותה תוך התפשרות עם כל העוולות שבה. לדוגמה, יהיה מוכן להשתעבד לעשירים כדי לבטח את עצמו מפני בצורת או מחלה בשדהו, וימליך עליו שליטים עריצים כדי להתגונן מפני שודדים ואויבים, ויתייאש מלשנות את מצבו. עד שנדמה שהחושך מכסה את הארץ וחוקי הטבע כולאים את האדם, וכדי לשרוד הוא מוכרח לוותר על אמונתו וערכיו.
כמו כוכבים שמאירים באפלה, בעלי המופת שדבקים בה' ובערכי האמת והטוב בלא פשרה, מלבים את אש האמונה בלבבות, ומזכירים כי ה' מנהיג את העולם, וחוקי הטבע כפופים לו, והוא אוהב את הצדיקים ונענה לתפילתם ולעיתים עושה להם מופתים שפורצים את מגבלות הטבע. הנהגתם מתאימה ליחידי סגולה שמהדרים במצוות מעל ומעבר לנדרש על פי הדרכת התורה, תוך התגברות עצומה על טבעם, ומתקשרים בכך למדרגה עליונה שמעבר לעולם הזה. אל מדרגה שנגיע אליה בעתיד, כאשר השגחת ה' על כל ברואיו תתגלה, והצדיקים יזכו לשכר והרשעים ייענשו. המופתים אמנם נעשים רק לעיתים נדירות, כדי שלא יפגעו בסדרי הטבע המוכרחים לצורך תיקון העולם, אולם בחייהם המופתיים בעלי המופת מעניקים השראה לאדם הרגיל להאמין כי אם יתחזק בתורה ובמצוות, יזכה להשתחרר מהשעבוד לכבלים שמונעים ממנו לתקן את עצמו. הם גם מעניקים השראה לתלמידי החכמים הגדולים, לחשוף את הצפונות שבמסגרת חוקי הטבע, כדי שיוכלו להדריך את הציבור בדרכי ה', באופן שחוקי הטבע יסייעו בידם להמשיך להתקדם אל תיקון העולם וגאולתו.
אמנם כיוון שדרכו של עולם שהוא מתנהל על פי הטבע, והנס נועד כדי לגלות את רצון ה' בעולם ולא כדי לשנות את סדריו, בעלי המופת מתאמצים לדבוק במידת הענווה ולא ליהנות מהנס. וכאשר לא נזהרו בכך – סבלו ייסורים (כמבואר להלן בהלכות ג-ו).
