פעמים שהליכתו של אדם לצדיק שנודע בתפילותיו וברכותיו דומה להולכים אל האלילים. שכשם שעובדי האלילים סברו שאם יחניפו לאלילים יזכו לברכה והצלה, כך הוא סבור שאם יחניף ל'צדיק' יינצל מהצרות. אולם במקום להינצל – ייסוריו יתגברו, מפני שתכלית הייסורים לעורר את האדם לתורה ולמצוות, לתשובה ולמעשים טובים. ואם במקום זאת הוא מנסה לפטור את עצמו בתרומה ל'צדיק' וקבלת 'תיקון' פעוט וחיצוני, יאבד את ההזדמנות להשתפר. וכיוון שלא שיפר את דרכיו, ימשיך לטעות ויסבול צרות נוספות. לפיכך אמרו חכמים שאם באים על אדם ייסורים, יפשפש במעשיו לבדוק מה עליו לתקן, שנאמר (איכה ג, מ): "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה'. פשפש ולא מצא, יתלה בבטול תורה, שנאמר (תהלים צד, יב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ" (ברכות ה, א). המתקשה בבדיקת עצמו, או שאינו יודע כיצד להתחזק בלימוד התורה, טוב שיתייעץ עם רב או חבר שמכיר אותו, ובכך יזכה לברכה והצלחה באופן העמוק והנעלה ביותר (ראו להלן כב, ז, שראוי לבקש ברכה לחולה מרבו שלימדו או מרב המקום).
אמנם יש אנשים שרחוקים מתורה, וקשה להם להתעורר לתשובה, לתורה ולמצוות, ואזי טוב להם ללכת לצדיקים, שיתנו להם ברכה ויקשרו אותם בכך לאמונה, ויעודדו אותם להתחזק בתורה, במצוות ובמעשים טובים. הבעיה, שפעמים רבות ההולכים אליהם אינם מעוניינים להתעלות בתורה ובמצוות, אלא כל חפצם להינצל מהצרה ולהצליח בעסקיהם. ואזי אף שאולי בזכות הברכה יצליחו להינצל להשיג את מבוקשם, יפסידו את העיקר, היינו את ההזדמנות להתעלות בתורה, במצוות ובמעשים טובים. שכן תכלית הצרות והאתגרים בעולם הזה היא לזכך את האדם ולרומם אותו לעולם הבא. וכפי שאמרו חכמים (אבות ד, טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא – התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". העולם הבא אינו רק בעתיד, אלא הוא הפנימיות של העולם הזה, שהזוכה להתקין את עצמו לעולם הבא, כבר בעולם הזה זוכה לחיים ערכיים מלאי ברכה. ועל כך בירכו החכמים את תלמידיהם (ברכות יז, א): "עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העולם הבא, ותקוָתך לדור דורים". 'עולמך תראה בחייך' – שכבר בעולם הזה תזכה למעין עולם הבא, ולאחר פטירתך תזכה ש'אחריתך לחיי העולם הבא'. 'ותקוותך לדור דורים' – שתזכה שצאצאיך ילכו בדרכך (ראו הרחבות לפנה"ל ימים נוראים א, ה, ח).
מספרים חסידים על אדם שהתחקה אחר מלמד התינוקות שלו והבין שהוא צדיק נסתר, מל"ו הצדיקים שבדור. הפציר בו שיְלַמד אותו את שיחת הציפורים, אך הצדיק סירב, באומרו שידיעת נסתרות עלולה להזיק יותר מלהועיל. אולם לאחר שהפציר מאוד בצדיק ללמדו והצהיר שהוא מוכן לשאת באחריות לכך, לימדו את שיחת הציפורים. שמע מהציפורים שמי שימכור סחורה פלונית ירוויח, קְנָאָהּ ומכרה והרוויח. שמע שמי שיעסוק בסחורה פלונית יפסיד, נמנע ממנה. כך נעזר בשיחת הציפורים עד שהתעשר מאוד. לאחר כשנתיים שמע מהציפורים שבעוד חודש ימות. מיהר בבהלה אל הצדיק. אמר לו הצדיק: הרי אמרתי שלא כדאי לך ללמוד את שיחת הציפורים. לו היית מפסיד מעת לעת כדרך כל אדם, היו ההפסדים מכפרים על עוונותיך ומכוונים אותך לתקן את מעשיך, וכך היית יכול לחיות עוד שנים רבות. אולם עתה שלא הפסדת, לא התכפרו עוונותיך ולא שיפרת את עצמך, ואיבדת את חייך (סיפורי חסידים על מועדים לרב זוין, תחילת קהלת; ראו עוד להלן כד, ט).
