כיוון שיש לברכת ההורים כוח מיוחד, הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם לפני אירועים חשובים, כגון חתונה, כניסה ללימודים, גיוס לצבא, קבלת משרה ויציאה לחוץ לארץ.
כמו כן, הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם בליל שבת, שהיא שעה יפה לברכה, כי בכניסת השבת בא שלום לישראל, ואפילו המקטרגים שותקים, והכל שמחים ורגועים, ומתווספת ברכה לעולם. הורים רבים נוהגים להניח את ידיהם על ראש בנם או בתם ולברכם בברכת כהנים. יש אומרים שהואיל ואסור לישראל לברך את ברכת כהנים, יקפידו להניח רק יד אחת על ראש הילד, ובכך לא ייחשבו כמברכים את ברכת כהנים, שנאמרת בנשיאת שתי הידיים (ב"ח). ורבים סוברים, שרק בעת התפילה אסור לישראל לברך בשתי ידיים, אבל שלא בעת התפילה, מותר לברך בפרישת שתי ידיים, שכן ברור שאינו מתכוון לקיים בכך את מצוות ברכת כהנים (מ"ב קכח, ג בשם מג"ג, ובאו"ה שם).[5]
הורים רבים מברכים את ילדיהם ונכדיהם בערב יום הכיפורים, שאז הלב פתוח לתשובה, ובכלל הברכה שהם מעניקים לילדיהם ולנכדיהם הם מעוררים אותם לשוב בתשובה ולהתחזק בתורה ובמצוות (מטה אפרים תריט, ב; קיצור שו"ע קלא, טז).
ראוי להורים להשתדל לברך את ילדיהם לקראת פטירתם, מפני שלקראת הפטירה נפשו של האדם הולכת ומשתחררת מכבלי הגוף, והיא נטהרת ומזדככת, ולכן בשעה זו יש בידם תוספת כוח לברך (ספורנו בראשית כז, ב; רד"ל). וכן אמרו חכמים (תנחומא ויחי ה): "אתה מוצא שהצדיקים מברכים לבניהם בשעת מיתתם, שכן הוא אומר יצחק לעשו: וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי (בראשית כז, ז). לפיכך כשחלה יעקב, נטל יוסף שני בניו והכניסם אל אביו שיברכם". כיוון שיש השפעה רבה לברכה שנאמרת לפני הפטירה, ההורים שמברכים את ילדיהם לפני מותם גומלים עמהם בכך חסד. ואף הילדים שבאים להוריהם כדי לקבל את ברכתם לפני פטירתם, גומלים עם הוריהם חסד, שבכך הם מגלים את רצונם להמשיך את מורשתם (מעבר יבוק אמרי נעם כח).[6]
[6]. כתב רד"ל בנפש דוד (השמטות מביאורו לח"א עמ' 18): "…וזהו שנוהגים לברך הבנים בשבת ויום טוב גם כן, מפני שאז מאיר אור נשמה יתירה. וכן קודם המיתה מברכים, מפני שרואים השכינה סמוך למיתה (ואע"פ שראִיה זו הוא בשעת יציאת הנפש ממש… מכל מקום כל שקרוב קרוב למיתה, מתקרב הנפש מעט מעט בהעלאה יותר)". והרב זאב אריה רבינר כתב (רזא דחיי עמ' ריג): "סמוך למיתה הנפש נבדלת יותר מן החומר… גם מצד העת ראוי שתתקיים ברכתו, כי אז יזככו הצדיקים נפשותיהם נוכח ה', וה' ימלא דבריהם, כמו שאמר אליהו אל אלישע: מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ (מלבי"ם מל"ב ב, ט)". והביא ראיות ממדרשים רבים.
