ג – זהירות מלגרום לעין הרע

הצלחה של אדם עלולה לגרום קנאה וצער לחבריו, שיחשבו בליבם: מדוע הוא זכה לכבוד ואנחנו לא, או מדוע הוא התעשר ואנחנו לא, ומתוך כך ימאסו בעבודתם שלא הביאה להם הצלחה כמותו. כיוצא בזה, אדם שזכה להקים משפחה מפוארת, עלול לגרום צער וקנאה אצל מי שלא הצליחו בכך. כיוצא בזה, אדם חכם במיוחד, עלול לגרום צער למי שמנסה מאוד להחכים ולא מצליח, ומתוך כך נעשה מתוסכל ומיואש, וחכמתו של חברו דוקרת את לבבו. לפיכך, ראוי לאדם שלא להתפאר ולהבליט את הצלחותיו או את עושרו או את בניו המוצלחים או הרבים, כדי שלא לגרום צער לאנשים שלא זכו לברכה כמותו וכדי שלא לעורר את קנאתם.

אמנם אם שואלים איש או אשה שזכו לילדים רבים, כמה ילדים או נכדים יש להם, מן הנימוס שימלאו את רצון השואל וישיבו, ובתנאי שלא יתכוונו להתגאות. אך כאשר הם חוששים מעין הרע, או כאשר הם חוששים שתשובתם תעורר צער וקנאה, מותר להם לשנות מהאמת, וכשם שהתירו חכמים לעשיר או למלומד לשנות ולומר שהוא פחות עשיר או פחות מלומד ממה שהשואל סבור (ע' ב"מ כג, ב; סנהדרין כט, ב; פנה"ל ליקוטים ב' ב, טז).

מצווה לחולה שהתרפא ממחלה מסוכנת שיודה לה', וכדוגמת קורבן התודה שהיה צריך להקריב בזמן שבית המקדש היה קיים. וטוב שיעשה סעודת הודיה צנועה ולא מפוארת, מחשש עין הרע, כי אולי לא תיקן את עצמו כראוי, ואם יערוך מסיבה גדולה יתעורר עליו קטרוג להחזיר את מחלתו. אלא ישמח ויודה לה' בחיק משפחתו, ואת דמי הסעודה הגדולה שחשב לעשות יתרום לצדקה.

כיוצא בזה, בעת חתונה, כשהחתן והכלה עומדים במרכז תשומת הלב, עלולה עין הרע לפגוע בהם. לפיכך ראוי לחתן ולכלה שלא להתפאר ולהתבלט, אלא בכל הכנותיהם לחתונה יכוונו לשם מצווה, כדי שיזכו להקים משפחה באהבה ובשמחה, ויגדלו בנים ובנות העוסקים בתורה ובמצוות. כמו כן, ראוי להורי החתן והכלה להכין חתונה לשם מצווה ולא לשם התפארות. ואם הם עשירים, וחשים שמן הראוי למעמדם לערוך חתונה יקרה, ירבו כנגד זה בצדקה, שהצדקה היא סגולה טובה נגד עין הרע (ראו להלן הלכה ז).[2]

מחשש עין הרע נוהגים שלא להעלות לתורה שני אחים או אב ובנו ברצף (שו"ע או"ח קמא, ו). כלומר, ראוי לחלק את העליות לתורה בין המתפללים בשווה, תוך מתן כבוד לכהנים, ללוויים ולחכמים, וכאשר מעלים שני קרובים מדרגה ראשונה ברצף, נראה כאילו הם משתלטים על זכות העלייה לתורה, ועלול להתעורר עליהם קטרוג. בדיעבד, אם קראו להם ועלו, אין מורידים אותם (מ"ב שם יח).[3]

לעיתים אנשים שזכו להצלחה מתרחקים מקרוביהם, חבריהם ושכניהם שלא הצליחו כמותם; ומי שזכו לילדים מתרחקים משכנים וידידים חשוכי ילדים, שמא הקשר איתם יהיה כרוך באי נעימות ועלבונות ויוביל להטלת עין הרע. אולם בכך הם מוסיפים להם צער וכאב לב, ומעוררים עליהם יותר קטרוג ועין הרע. אלא עליהם לשמור עמם על קשר, ולנהוג עמהם בחכמה ובידידות, בענווה ובהתחשבות (עי' פלא יועץ עין הרע).


[2]. מנהגים רבים בחתונה נועדו להדגיש את המצווה ולהפיג את הקטרוג, ומהם: שבירת הכוס כדי לזכור את החורבן (עי' אור החכמה ח"ב דרוש לחודש אדר). כמו כן מקפידים לברך את החתן והכלה וללוותם כדי שיהיו כלולים עם הציבור (עי' ישמח ישראל פרשת נשא ד). כאשר עורכים חתונה יקרה – מרבים כנגד זה בצדקה. בעבר נהגו להזמין עניים להשתתף בסעודת החתונה, אולם כיום זה לא ייראה מכובד להושיב את העניים בשולחן המיוחד לכך, לכן עדיף במקום זאת לתרום תרומה גדולה עבורם. ויש עשירים יראי שמיים שנוהגים במקביל לחתונה שהם מקיימים לילדיהם, לממן חתונה ליתומים או לעניים. בנוסף, עשירים שמקיימים חתונה יקרה, צריכים להקפיד להזמין בכבוד את קרוביהם, שכניהם וחבריהם שפרנסתם דחוקה. ונכון שיבקשו מהם שלא יתנו מתנה יקרה, מפני שההחלטה לקיים חתונה יקרה אינה צריכה לגרום להם להוציא עבור כך הוצאות נוספות, אלא ידגישו בפניהם כי עצם בואם לחתונה הוא המתנה הגדולה ביותר.

[3]. יש סוברים שאם הם אינם חוששים מעין הרע, מותר לשני אחים או לאב ובן לעלות לתורה זה אחר זה (נוהג כצאן יוסף קה"ת ח; ערוה"ש קמא, ח). אולם רבים כתבו שאין להעלות גם את מי שאינו חושש מעין הרע (א"ר ח; יד אהרן; ברכי יוסף ו; מ"ב יט).

לומדים יקרים,

השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר "פניני הלכה – העם והארץ" במסגרת תכנית הלימוד "הפנינה היומית". אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר "ברכות".

לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר "העם והארץ", שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – "פניני הלכה – גיור".

כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש"ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש"ח בלבד.

להזמנה לחצו כאן 
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

דילוג לתוכן