ב,א – עדיף להכין שבת בנחת מאשר להרבות במאכלים
ספר חסידים תתס"ג: "טוב ארוחת ירק בשבת ואהבה שם עם אשתו ובני ביתו משור אבוס ושנאה בו (משלי טו, יז), שלא יאמר אדם אקנה מעדני שבת ויודע שיתקוטט עם אשתו או אביו ואמו ואשר עמו. טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב (שם יז, א), אחד בשבת ואחד ביום טוב, זהו שנאמר (ישעי' נח, יג) וכבדתו יכבד את השבת שלא יריב בו". והביאו את דבריו בא"ר רמב, א, ובגדולות אלישע רמב, ה.
ב,ב – חלות לשבת
האגודה פירש, שתקנת עזרא "שתהא אשה משכמת ואופה" (ב"ק פב, א), הכוונה ביום שישי. וברמ"א רמב, א, כתב: "נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב, והוא מכבוד שבת ויום טוב ואין לשנות". ובבאו"ה 'והוא' כתב: "ובעוונותינו הרבים, היום התחילו איזה נשים להשבית המנהג ההוא ולוקחים מן האופה, ולאו שפיר עבדי, דמקטינים בזה כבוד שבת". אמנם בפועל נשים רבות, וביניהן צדיקות, אינן נוהגות לאפות חלות, גם מפני שאין להם צורך בחלות כדי שיעור חלה, וכשיגיעו לאכול את האחרונות כבר לא יהיו טריות. וגם מפני שנשתנו הזמנים וחלקן פחות בקיאות באפיה, ואם תעשנה חלות פחות טובות מן החלות של המאפיות, יש בזה צד של פגיעה בשבת. ועוד, שהרבה נשים אינן פנויות לכך.
ואם יש להם חלה ביתית קטנה וחלה קנויה, ראיתי בהלכות שבת בשבת א, 30, בשם הרב אלישיב, שמצד הדין החלה הגדולה עדיפה, ורק מצד שאם האשה תפגע, אפשר להקדים את חלתה. אמנם נראה שאם חלתה חביבה יותר מצד טעמה, או מצד שחביב לאדם קב שלו מתשעה קבין של חבירו, הרי שהיא קודמת מדינא. שכן מעלת החביב קודמת למעלת הגדול, כמבואר בפניני הלכה ברכות ג, 1. ולרמב"ם החביב קודם אף למין שבעה או שלם, כמבואר בשו"ע ריא, א-ב, ומ"ב ריא, ד. וכתב הט"ז שהרוצים רשאים לנהוג כמותו. ק"ו שחביב קודם לכל הדעות לגדול יותר.
