י,א – מחתך
מחתך הוא דווקא במידה, אבל אם חיתך כדרך משחק ומתעסק אין בזה מלאכת מחתך כלל (מנחת חינוך מצוות השבת מוסך השבת לב). אבל הרמב"ם י, ז, כתב, שאם חתך כדרך משחק, פטור, כלומר אסור מדרבנן. ואפשר לומר שכוונתו שהאיסור מחמת קורע. ועיין ארח"ש יא, הערה נא.
אף שלמדנו שאין 'מחתך' באוכלים, מ"מ אסור לחתוך מאכל כדי לתקן בו כלי, כגון לחתוך לפת בגודל המתאים כדי לסתום בו נקב שבחבית, שאז אין לו דין מאכל (מ"ב שכב, יא, עפ"י ר"ן. ובנשמ"א כתב שיש בזה חיוב חטאת).
מה שנתבאר בהלכה שאם חותך את הענף הקשה ביד הרי זה שינוי ואסור מדברי חכמים, הוא מפני שרגילים לחותכו בכלי, אך דבר שרגילים לחותכו ביד, גם ביד האיסור מהתורה, שהכל לפי מה שרגילים (באו"ה שכב, ה, 'אחד קשים').
בכלל מלאכת 'מחתך', אסור לחתוך ביום טוב קצהו של נר שעווה כדי להכניסו לפמוט. וגם אסור לחממו כדי להדביקו (מ"ב תקיד, יח). ואמר רשז"א שיתכן ואפשר לדחוף את הנר בחזקה לפמוט, שהואיל וזה דרך שימושו אין זה בכלל 'מחתך', וכיוון שעושה אותו כלאחר יד, אפשר דיש להקל (שש"כ יג, הערה קנא).
חיתוך נייר טואלט לפי הקווים שלו, לריש"א עובר ב'מחתך', ולרשז"א אין בזה 'מחתך' (מנחת שלמה ב, יב), הואיל ואינו מקפיד על גודל מסוים. והביא את דעתו ביבי"א (או"ח, ט, קח, קפה). וכ"כ באור לציון (ח"ב כז, בהערה ז). אולם בכל אופן עובר על איסור 'קורע' (ארח"ש יא, מ).
