ט,א – פתיחת כיור שנסתם
האוסרים נשענו על המובא בכתובות ס, א: "תניא נחום איש גליא אומר: צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצנעא בשבת ואינו חושש. מאי טעמא? מתקן כלאחר יד (בשינוי) הוא ובמקום פסידא לא גזרו בה רבנן. אמר רב יוסף הלכה כנחום איש גליא". וכ"כ שו"ע שלו, ט. עפי"ז כתב בשו"ת יבי"א (ה, לג), שאסור לפתוח סתימה בכיור משום שהתיקון נעשה בלא שינוי, משום שתיקון שכזה הותר רק בשינוי ובמקום הפסד, וכשאין שינוי האיסור מהתורה, וגם במקום הפסד אסור. וכתב שכן דעת ריש"א. וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (ו, פא-פג), אול"צ ח"ב כז, יב; ובספר שבת בשבתו (שלו, ט עמ' רמו), ושלמי יהונתן (שלו, עמ' קיד). ומ"מ כתב ביבי"א שאם הכיור לא נסתם לגמרי והמים עוברים בצינור לאט לאט יש להתיר.
מאידך בשו"ת מנחת יצחק (ה, עה), התיר עפ"י המבואר בברייתא בשבת קמו, ב, וכן נפסק בשו"ע שיד, ב: "היה בה (בחבית) נקב ונסתם, אם הוא למטה מן השמרים אסור לפותחו, דכיון שהוא למטה וכל כובד היין עליו צריך סתימה מעליא וחשיב כפותח מחדש. ואם הוא למעלה מן השמרים, מותר לפותחו" (אע"פ שהוא במקום היין). דאותה הסתימה לא חשיבא סתימה כלל (מ"ב טו). כלומר, כאשר הסתימה אינה חזקה, מותר לפותחה בשבת, ואם אפשר לפותחה במשאבת גומי ביתית, משמע שאינה חזקה. ומה שאסר השו"ע שלו, ט, לפתוח צינור שעלו בו עשבים בלא שינוי, הוא מפני שמדובר בסתימה חזקה. וכן התיר בשש"כ (יב, יח הערה נב) בשם רשז"א, שהואיל ואפילו ע"י שטף מים חזקים לפעמים הסתימה נפתחת, אין זה נקרא תיקון. וכן התיר במנוחת אהבה (ח"ג, כד, כט), מטעם שהתיקון אינו בצינור אלא רק בהוצאת הפסולת שמפריעה לשימוש בו. ומה שהתירו תיקון בצינור שעלו בו עשבים בתנאי שהתיקון יעשה בשינוי, הוא מפני שהעשבים צומחים מתוך הצינור עצמו. ואם העשבים היו באים מבחוץ, לא היה בהסרתם איסור תיקון. וצ"ע על סברתו.
וכפי שכתבתי, בשעת הדחק אפשר להתיר על ידי שיעשו זאת שניים יחד, שאז האיסור דרבנן, וספק דרבנן להקל. אמנם עיין לעיל בהרחבות ט, י, שיש סוברים שאף ששניים שעשאוה פטורים אסורים מהתורה, אבל לרוה"פ זה נחשב כשבות.
ט,ב – שימון דלת וגלגלי עגלה
האיסור מדרבנן משום 'מכה בפטיש', ואם בלא השימון לא ניתן היה להשתמש בדלת ובעגלה, האיסור היה מדאורייתא. וכ"כ במלכים אומניך ו, הערה א. ובילקוט יוסף שלח, הערה יג, נשאר בצ"ע מה תיקון יש בזה.
