ב,א – ההפרש בין כתיבה קבועה לכתיבה זמנית – עט שבת
בדרך כלל כאשר משתמשים ב'עט שבת', מעתיקים את החומר לכתב רגיל במוצאי שבת, כדי שיישמר למשך זמן רב.
אמרו במשנה שבת קב, ב: "כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת – חייב". ואם אינה מתקיימת, אסורה מדרבנן. השאלה מהו גדר מתקיים.
המגיד משנה (על הרמב"ם שבת ט, יג) ביאר שאם המלאכה מתקיימת במשך יממה שלימה, איסורה מהתורה. וכך הבין בשעה"צ שג, סח, בדעת הרמב"ם. וכ"כ מנח"י ח"ז, יד.
לעומת זאת, דעת הרשב"א (שבת קטו, ב 'הא דאמרינן'), שהחיוב מהתורה הוא "דמקיימי קצת, עד שדרכם של בני אדם לכתוב בהן דברים שאינם עשויים לקיימן לעולם, אלא זמן אחד כספרי הזיכרונות וכיוצא בהן". והביאו להלכה בבאו"ה שמ, ד, 'במשקין'. וכ"כ בנשמ"א כד, א, 'אבל'. ובמנחת שלמה א, צא, הוכיח שגם הרמב"ם מסכים לכך. וכ"כ למעשה הרב אליהו בתחומין יא עמ' 107. וכן מובא בהלכה כסדרה בצה"ל ח"ג עמ' 61. לפיכך, נכון להשתמש ב'עט שבת', שאיסור הכתיבה בו מדרבנן בלבד.
ב,ב – סדר העדיפויות
סדר העדיפויות בכתיבה בשבת נתבאר בהלכה כסדרה בצבא ח"ג פרק ה, ושם העדיפו כתיבה במחשב על פני כתיבה ביד, כי ביארו שלרוה"פ הכתיבה במחשב דרבנן, אולם בצירוף דעת מרן הרב שכל שימוש בחשמל אסור מהתורה, יחד עם הסוברים שהואיל ורגילים כיום לכתוב במחשב, הכתיבה בו אסורה מהתורה (ריש"א והרב אליהו) נראה שאין להעדיף מחשב על כתיבה ביד. אלא הדרך המועדפת היא ב'עט שבת' ובשינוי. וכשאין אפשרות ב'עט שבת', או שיש קצת חשש שמחמת הטרחה לא יעתיקו את הדברים למקום הקבוע במוצ"ש, יכתבו בעט רגיל או במחשב, והעיקר הוא לעשות זאת כשאפשר בשינוי. עוד הוסיפו בהלכה כסדרה בצבא, שאם כותבים במחשב, טוב לקבוע מערב שבת שהאותיות שיופיעו יהיו ב'כתב' ולא דפוס.
ב,ג – טביעת אצבע
יעויין בהלכה כסדרה בצבא ח"ג ע' 84, שיש דעות אם טביעת אצבע אסורה מהתורה, מדין רושם. ולרב נבנצאל כיוון שאין לה משמעות מובנת לאנשים, אין בזה איסור תורה. ולכן לדעתו טביעת אצבע עדיפה על חתימה, אפילו היא ביד שמאל. אמנם נראה שעדיף לחתום את השם בשמאל, שאז לכל הדעות האיסור רק מדרבנן, משא"כ אם יחתום באצבע י"א שיעבור באיסור תורה.
