א – כתיבה ומחיקה

פורסם בקטגוריה פרק יח - כותב מוחק וצובע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-18-01/

א,א – שתי אותיות ואות אחת

משנה שבת קג, א: "הכותב שתי אותיות… בין משם אחד (אות אחת), בין משתי שמות (שתי אותיות), בין משתי סימניות, בכל לשון – חייב".

כתב אות אחת, לדעת רוב הפוסקים, עבר באיסור תורה, אלא שאינו חייב עליו חטאת. וכ"כ ברכ"י שמ, א; שועה"ר ד; בא"ח ש"ש פקודי א; מ"ב שמ, כב, ד; כה"ח כו. וי"א שהאיסור דרבנן, וכ"כ א"ר שמ, ב; וע' במנו"א ח"ג כב, 9.

ומהו פירוש שתי סימניות שחייב עליהן? לרש"י, ששתי האותיות מסוגים שונים של צבע. ולרמב"ם (בפהמ"ש), גם סימנים מוסכמים שאינן אותיות, כגון א' סימן לאחד, נחשב כאות. וק"ו כאשר כותב שתי אותיות בשתי שפות או בשני סגנונות של סימנים מוסכמים. וכ"כ הרשב"א. ומסתבר שלהלכה רש"י ורמב"ם מסכימים זה לזה.

א,ב – הסרת שעווה שמסתירה את הכתב

כתב הב"ח שמ, ב, שאסור מן התורה להסיר שעווה שנטפה וכיסתה אות. וכ"כ ט"ז א, מ"א ד, א"ר ה, ערוה"ש כב. ואמנם לדעת שבות יעקב ג, ד, אין בזה 'כותב', שהרי לעניין תפילין אומרים שהכתב קיים וכמונח בקופסא דמי. ובמ"ב שמ, י, כתב כרוה"פ. והוסיף, שאם נפל דיו על האות, הסרת הדיו אסורה גם לשבות יעקב.

ולעניין כשרות ספר התורה בעוד השעווה עליו, משמע מן האחרונים שהספר כשר, והבעיה היא רק מצד שאין לקרוא אפילו מילה אחת על פה, ולכן כתב בדרך החיים (הובאו דבריו בבאו"ה לב, יז, 'טיפת'), שאם עוד לא קרא את המכוסה בשעווה, והוא בין גברא לגברא, יוציא ספר אחר כדי לקרוא את הכל מהכתב. אבל אם כבר קרא את המכוסה בעל פה, אין צורך להוציא ספר אחר. ולפמ"ג וח"א, אם כבר הוציא את הספר, גם בין גברא לגברא לא יחליף אותו כדי לקרוא את המילה מהכתב (מ"ב שמ, י).

א,ג – מחיקה שיש בה תועלת

מה שכתבתי שכאשר המחיקה מתקנת, גם שלא על מנת לכתוב חייב. כ"כ באו"ה שמ, ג, 'המוחק', עפ"י הרמב"ם י, י. למשל, כאשר כתובה 'ד' וצריך להופכה ל'ר', אם ימחק את הקצה של ה'ד' נמצא שבמחיקתו כתב את האות 'ר'. (אמנם זה תעשה ולא מן העשוי, ולכן לכתיבת סת"ם פסול). וחיזק הבאו"ה את דבריו בבאו"ה שמ, יד, 'ולא', לעניין תופר. וכתב שדעת הריטב"א שאין חייב בתופר אלא על מנת לתפור היא דעה יחידה. אמנם עוד ראשונים סוברים כן, תוס' שבת עג, ב, 'וצריך', רמב"ן וריטב"א. עיין ארח"ש טו, מא; יא, הערה כב.

א,ד – כתיבה במחשב האם אסורה מהתורה או מדרבנן

יש סוברים שהואיל והאותיות ניכרות על המסך, וכך היא דרך כתיבה כיום, האיסור לכתוב במחשב הוא מהתורה. ואף אם המסך יכבה לאחר זמן, כיוון שאין הכרח לכבותו, הרי שהכתיבה יכלה להתקיים זמן רב, והאיסור מהתורה. וכך כתב בקדושת השבת ח"ב פרק ח, ענפים 41-54, בשם ריש"א והרב אליהו.

ולדעת שבט הלוי ח"ו לז, ונשמת שבת ח"ד קלז-קלט, אם האותיות עומדות להימחק מעצמן, כגון על ידי שומר מסך, אזי כתיבתן אסורה מדרבנן, ואם אינן עומדות להימחק מעצמן, האיסור מהתורה.

לעומתם, רבים סוברים שהאיסור מדרבנן, מפני שהכתב אינו מתקיים כלל. שכן האותיות נוצרות על ידי אלומת אלקטרונים שפוגעת במסך עשרות פעמים בשנייה, נמצא שאין שם כתב קבוע כלל. וגם במסך פלזמה אין ממש אותיות. ועוד צד להחשיב האיסור מדרבנן, שהאותיות שבמסך עומדות להיעלם, או על ידי פתיחת מסך אחר, או בעת סגירת המחשב, ולכן אף אם ייחשבו כאותיות כתובות, איסורן מדרבנן בלבד. וכך דעת רשז"א (שולחן שלמה שמ, יא). וכך דעת הרב פיינשטיין (כמובא בתחומין יד עמ' 433) לגבי טלוויזיה במעגל סגור. וכך מובא בהלכה כסידרה בצה"ל ח"ג ע' 111, בשם הרב ליאור והרב אריאל. ויש שכתבו עוד סברה, שכל מה שלא היה במשכן כמותו, אין עליו איסור תורה. כ"כ מהרש"ם (ב, רמז) ביחס לחשמל בשבת. ובמשיב מלחמה ח"א עמ' שלג, ביחס לכתיבה בטלפרינטר שאסורה מדרבנן. וביחו"ד ד, כט, ביחס לשימוש בסרט למדידת חום.

אמנם לסוברים שהשימוש בחשמל דינו כשימוש באש, האיסור מהתורה. וכן לחזו"א יש לחוש בזה לאיסור תורה מצד בונה וסותר. וע' במנחת איש כב, 55. ועיין בהלכה כסדרה בצה"ל ע' 111-112, ושם הלכו יותר לפי השיטה שאיסור השימוש במחשב מדרבנן, וממילא כתבו להעדיף כתיבה במחשב על פני כתיבה בעט בשינוי. אולם נראה שבצירוף שיטת מרן הרב שכל שימוש בחשמל אסור מהתורה, אין לשימוש במחשב עדיפות, והעיקר שיכתבו בשינוי, במחשב או עט רגיל.

א,ה – שמירה בזיכרון והקלטת קולות

לדעת רבים, גם שמירה בזיכרון אסורה מדרבנן בלבד. כך היא דעת הסוברים שמלאכה שלא היתה כיוצא בה במשכן אינה אסורה מהתורה. וכך דעת יבי"א ד, מו, שאין בהקלטה במכשיר חשמלי איסור תורה. ובנשמת אברהם ח"ד או"ח שמ, ע' נז, כתב שכך דעת הרב הלפרין, ומנגד דעת הרב רגנשברג שהיא דאורייתא, וכן בהקלטה בטייפ. ע"כ. ומשמע שלדעת רשז"א איתחול דיסקט, היינו הכנתו לקליטת המידע, אסור מהתורה משום בונה, אבל אחר שהחלו להשתמש בו האיסור דרבנן (שולחן שלמה חוה"מ תקמה, הערה ה). ובשש"כ סו, הערה ריא, משמע שכל הזנת נתונים לזיכרון המחשב אסורה מהתורה משום בונה. (ולא הזכרתי את הסוברים שאין בזה איסור כי דבריהם תמוהים). ועיין בהלכה כסידרה בצה"ל ח"ג ד, ד.

א,ו – טלוויזיה במעגל סגור

עיין לעיל יז, יג, ובהרחבות, והכלל הוא שאדם הרוצה להיראות עובר בזה באיסור כותב מדברי חכמים. והאיסור אינו מהתורה – לריש"א משום שאינו דרך כתיבה, ולרב נסים קרליץ משום שאינו נשמר באופן יציב. עיין בארח"ש טו, לה, הערה נה. ומותר לעבור מול מצלמה כזו בלא כוונה, מפני שהוא פסיק רישא דלא ניחא בתרי דרבנן. האחד, שתמונתו אינה מתקיימת, השני, שהיא נעשית על ידו בגרמא. אבל אם הוא רוצה בזה, כיוון שזוהי דרך מלאכתו, אין זה גרמא אלא כמעשה רגיל.

א,ז – צילום

הצילום עצמו אסור מדרבנן ולא מהתורה, מפני שהצורות אינן נכתבות בפועל בעת הצילום, וכך משמע מירושלמי (שבת יב, סוה"ד), ובבלי גיטין (יט, ב). כ"כ בשש"כ טז, כז; ארח"ש טו, לח; שבט הלוי א, קכא, ג.

אולם פשוט שהפיתוח והדפסתו אסורים מהתורה משום כותב. וכ"כ מנו"א ח"ג כב, טו; ולמנח"י ג, כ, אסורים גם משום 'צובע'. ולשבט הלוי א, קכא, א, ג, האיסור מהתורה משום 'מכה בפטיש' (ע' בהלכה כסדרה בצה"ל ע' 113-118).

פורסם בקטגוריה פרק יח - כותב מוחק וצובע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן