ט,א – צירוף קטן למנהג ספרדים
כתב ברכת ה' ח"ב ו, 90, שלמנהג ספרדים מצרפים קטן בתנאי שאכל כזית דגן, ואף שרבים סוברים שגדול מצטרף אם אכל כזית ירק, בקטן שממילא נחלקו אם מצטרף, אין להקל אלא אם אכל לפחות כזית דגן. וצ"ע למעשה.
כתב שכנה"ג, שלכל הדעות אין לצרף קטן לברהמ"ז בשבע ברכות, והובא בכה"ח קצט, לא.
ט,ב – במנהג ספרדים – מאיזה גיל מצרפים קטן
במנהג ספרדים נחלקו מאיזה גיל מצרפים את הקטן שיודע למי מברכים, יש אומרים שאף כי הרמב"ם כתב כבן שבע שמונה, כיוון שהרי"ף כתב כבן תשע עשר, אין לצרף קטן מתחת לגיל תשע. שכן למדנו שיש אומרים שאין מצרפים קטן כלל, וא"כ גם כשפוסקים שמצרפים קטן, מ"מ אין לצרף קטן ששנוי במחלוקת (ברכ"י קצט, ד, בא"ח קרח יא). ויש אומרים, שדברי הרי"ף והרמב"ם נאמרו על מה שמצוי, שקטנים כבני שבע עד עשר מבינים היטב למי מברכים, אבל אם יהיה קטן שיבין בגיל שש, אף אותו יצרפו. אבל לפני כן, כיוון שלא הגיע לגיל חינוך אין מצרפים (ריב"ש, רי"ד והב"י). וכך נהגו בני ספרד (כנה"ג, מאמ"ר, ברית כהונה, יחו"ד ד, יג, אור לציון ח"ב יג, יא, הרב אליהו).
יש שביארו שמי שמברך מעצמו באופן קבוע על כל אכילה, הגיע כבר למדרגת "יודע למי מברכים" (שו"ת שלמת חיים קצז, הרב בקשי דורון בבניין אב א, ח, והרב נויבירט בס' חינוך הבנים למצוות כא).
ועיין עוד בפניני הלכה תפילה ב, 7, שלדעת רובם המכריע של הפוסקים אין מצרפים קטן למניין, שכך דעת רמב"ם, רמב"ן, רשב"א, רא"ש ועוד רבים. ולר"ת ורז"ה מצרפים בשעת הדחק. ונטיתי לדברי האג"מ או"ח ב, יח, שבמקום של צורך גדול מאוד, שאם לא יצרפוהו המניין עלול להתבטל, מצרפים הקטן למניין. ושלא כיבי"א ד, ט.
ט,ג – בביאור מנהג אשכנז
למנהג אשכנז אין מצרפים קטן על פי דברי הירושלמי, אלא שיש לשאול כיצד יבארו את דברי רב נחמן (ברכות מח, א), שמצרפים קטן, ומסקנת הבבלי שהלכה כמותו. יש מבארים שדברי רב נחמן הם על בן שלוש עשרה שלא הביא סימנים שלמים, שאם יודע למי מברכים מזמנים עליו. ולר"ח כוונת רב נחמן, שמגיל שתים עשרה מצרפים קטן היודע למי מברכים, ולא לפני כן. ולדעת רב צמח גאון אין הלכה כרב נחמן. עיין ברכ"ה ח"ב ו, כה, ובירור הלכה לברכות מח, א.
