ה, ב – תוקף האיסור להתרפאות בדברי תורה | הרב אלעד ברנשטיין והרב נועם ברנפלד

תוקף האיסור להתרפאות בדברי תורה

איסור מהתורה

אבן שתיה או"ח סי' כו (דף לב, א)- הרב אליעזר דון יחיא (נולד 1838)

איסור מהתורה

"…הפוסקים מסתפקים באיסור של ביזוי מצוה אם הוא מן התורה או לא. אבל באמת יש שהוא מן התורה כגון היכא דליכא רק ביזוי לחוד בלא עשיית מצוה כמו שכתב הרמב"ם בשמונה פרקים בטעם דהלוחש על המכה הוא משום בזיון…"

 

רש"ק – טוב טעם ודעת ד, מהדורה תליתאי חלק ב, תשובה מז

מחלק בין האיסור להתרפאות בדברי תורה (ומכך בס"ת) לבין רפואה ע"י תשמישי ס"ת. ומסיק שבתשמישי ס"ת האיסור רק מדרבנן. משמע שהתרפאות בדברי תורה הוא מדאורייתא.

"…ע"ד אשר נסתפק כת"ר באשה מעוברת אם מורת לכרוך במפה של ס"ת שנהגו כדי שלא תפיל כי הוא סגולה בעיני אנשים…

מיהו בעלמא היכי דליכא סכנה וכבר נחלה, בזה נמי נראה להקל, דלענין איסור להתרפאות בד"ת אין דיני תשמישי ס"ת כס"ת עצמה, ואיסור זה דלהתרפאות בס"ת הוי רק בתורה עצמה ומטעם שכתב הט"ז (סי' קעט סק"ח) דהתורה נתונה להתרפאות הנפש לא לגוף. אבל בתשמישי ס"ת, נהי דלענין איסור אסור להשתמש בהם תשמישי חול, מ"מ הוי רק כשאר איסורין, ולצורך חולי מותר אף שאין בו סכנה, די"ל דאיסור זה להשתמש בתשמישי קדושה הוי רק דרבנן ואיסור דרבנן מותר אפילו בחולי שאין בו סכנה…"

 

יד פשוטה ע"ז יא, יב

נראה בדעתו שהאיסור מדאורייתא. נראה מהבנתו ברמב"ם שאם היו עוברים במזיד היו לוקים, אלא מטבעם אנשים אלו עוברים בשוגג ולכן אינם לוקים.

"…שהן בכלל חברים ומנחשים בכלל הכופרים בתורה וכו' הלשון בכלל" טעון הסבר. אם ניחוש הוא זה הרי חוברי חבר הם, ואם כפירה בתורה יש כאן הרי כופרים הם. עוד זאת, החייבים משום חובר חבר, מנאם לעיל בהלכה י, ואחריהם אלה שאיסורם מדרבנן בלבד, ואינן לוקין אלא מרדות. בהלכה יא הזכיר אלה שמותרים לכתחילה שלא תטרף דעתן. איך זה חזר כאן להוסיף כאלה שהם חייבין מן התורה? ואם באמת חייבים הם, למה לא כתב שלוקין, שהרי הנחת ספר תורה מעשה הוא? ואם כופרים הם בתורה, למה מנה בהלכות תשובה ג, ח רק שלשה כופרים בתורה שאין להם חלק לעולם הבא, ולא הזכיר ביניהם מי שעושה דברי תורה רפואת הגוף?…

מן המקומות האלה עולה כי לפעמים המונח בכלל פירושו: מעין הענין המדובר בו אבל לא ממש כמותו. גם כאן וגם בהלכות מזוזה מדובר בטפשים שאינם יודעים לעשות רע. לא מרשעות קוראים הם פסוקים על המכה, אלא מתוך אמונה טפילה. הם אינם כופרים בתורה מתוך מרד ומרי, אלא אדרבה, לפי דעתן המטופשת, חושבים הם שזהו כבודה של תורה שהיא רפואת הגוף. כמובן שזה שייך רק במי שלוחש פסוקים על המכה בלא רקיקה, שהרי אין לך טיפש שאינו מבין שהרקיקה בזיון היא. מעתה הללו אינם עוברי עבירה במזיד, ואינם לוקים; ואינם כופרים ממש ולא הפסידו חלקם לעולם הבא. אלא שמעשיהם מכוערים שיש בהן סרך ניחוש וכפירה. לפיכך כתב רבינו שהן בכלל חברים ומנחשים ואף גם בכלל הכופרים בתורה, אבל לא חברים ומנחשים ממש כפי שהוגדרו הללו לענין הלאו האמור בהם, אף שהמעשה שעשו דומה בחיצוניותו לכל הפחות למעשה החבר; וכן לא כופרים ממש לפי ההלכה הקובעת מעמדן של כופרים לגבי הלכות שונות, אף על פי שמתעלמים הם מתכונה חשובה ומהותית של התורה."

 

האיסור מדרבנן

הרב אליהו הכהן האתמרי – אגדת אליהו ג, שבת פרק ה, עמ' לז (מהד' חדשה)

משמע שהאיסור מדרבנן. חכמים אסרו להתרפאות בדברי תורה שמא לא יתרפא ויבעט בתורה. ואם עשה זאת ולא התרפא, זה בעוון שעבר על דברי חכמים.

"…ובזה מתיישב מה ששמעתי מקשין דלמה אסרו חכמים להתרפאות בדברי תורה, אדרבה זהו מודעה רבה להמון העם שהתורה מועילה לאדם בעולם הזה ובעולם הבא, ועל ידי כך באים להחזיק בה ולהשתדל עם בניהם ללמדם תורה, אלא הוא הדבר אשר דברנו שאפשר שלא יתרפא בעבור סיבה ידועה אצלו יתברך, חס ושלום יבאו לבעוט בתורה באומרו שאין כח להתרפא, ואם איזה פעם נתרפא דרך מקרה הוא, והראיה שאינה מתרפא בהתמדה, לכן אסרו את הדבר. ואם אחד יעבור על האיסור לקרא פסוק על התינוק או ישים עליו ספר או תפילין, אם יתרפא הנה מה טוב שאדם ידע מעלת התורה ויחזיק בה כמדובר, ואם לא יתרפא אין לו מקום לבעוט בעלות על לבבו שבעון שעבר על דברי חכמים לא הועיל לו רפואה…"

 

הרב בצלאל יהודה אליאשברג[1] – תמים דעות, מאמר דרך תמים, פרק ה

איסור זה מדרבנן.

"אמרו חז"ל… הלוחש על המכה… אין לו חלק לעה"ב… במה עונו גדול מנשוא…

היו משתמשים בכתבי קודש על דרך זה והתפארו לעשות בהם פלאים עד שהוציאו כל התורה מפשטה לרמזי סגולות והורדת כוחות עליונים ונשקעו בתועבות גדולות… על כן אסרו חז"ל מלהשתמש בד"ת לרפואה דרך סגולה ואמרו שהעושה כן אין לו חלק לעה"ב כי הוא נמשך לדעת האפיקורסי' האלה ויבוא לכפור במצות ה' ולהפכם לסגולות כמוהם…"

 

הרב מנחם מנדל כשר – תורה שלמה יד, בשלח, הערה רצו, עמ' קעז

האיסור להתרפאות בדברי תורה הוא גזירת חז"ל, שמא ישתמשו סתם אנשים בשמות קדושים לרפואה ויעברו על 'לא תשא'.

"…ויאמר אם שמוע תשמע וכו' כי אני ה' רפאך. ע"כ. ולכאורה מאמר זה הוא נגד המאמר בסנהדרין ושבועות טו. שאסור להתרפאות בדברי תורה. ומבואר שהיה להם בקבלה שמות הקדושים שבהם היו מרפאים את כל החולאים, אלא שדבר זה היה מסור רק לאנשים מיוחדים על פי מסורה מאיש לאיש. ולפ"ז יש לומר שיסוד האיסור הוא שלא יבואו סתם אנשים לשמש בשמות קדושים, ומטעם לא תשא, וגזרו שאסור להתרפאות בדברי תורה, ולא פלוג אף בפסוקים שאין בהם שמות."

 

 

[1] "אֶלְיַאשְׂבָּרְג, בְּצַלְאֵל יְהוּדָה (1847-1800), מחבר ומתרגם, נולד באינֶנִיץ (פלך מינסק) תק"ס. תרגם מפולנית לעברית ספר ברפואה, שנתחבר ע"י פרידריך פוליצקי באשכנזית ונתרגם לפולנית ע"י האקדמיה הוילנאית. בתרגומו העברי קרא לספר מרפא לעם", ח"א וילנה והורודנה תקצ"ד ונלוה אליו קונטרס מאת המתרגם בשם ראשית דעת", עצות טובות וכללי הבריאות, ח"ב וילנה תר"ב, ובראשו מאמר תמים דעות", מחקר על חכמת הרפואה בתלמוד ועניני כשפים ונחושים ועוד (מהדורה שניה זיטומיר תרכ"ח). אליאשברג מת במינסק כ"ג תשרי תר"ח (ג' אוקטובר (1847)." [מתוך אשכול- אנציקלופדיה ישראלית ב]

 

 

var div = document.getElementsByTagName("hr")[0].nextElementSibling; var divN = div.parentElement; divN.id = "naama"; div.id = "notes"; //var div = document.getElementById("notes"); div.style.display = "none"; var button = document.createElement("button"); button.textContent = 'הצגת הערות'; button.setAttribute("onclick","myFunction2()"); divN.insertBefore(button, div); //divN.appendChild(button); // var links = document.getElementsByClassName("aup1"); var links = document.getElementsByTagName("sup"); var i; for (i = 0; i < links.length; i++) { var x = links[i].firstChild.getAttribute("href"); x = x.substr(1,x.length); links[i].firstChild.removeAttribute("href"); links[i].firstChild.setAttribute("href", "#"); links[i].firstChild.setAttribute("class", "aup1 " + x); links[i].firstChild.addEventListener("click", myFunction); //var id2 = document.getElementById(x); //id2.parentElement.style.display = "none"; } function myFunction() { var cl = this.getAttribute("class"); var str = cl.substr(5,cl.length); //var id = document.getElementById(str); this.setAttribute("href", "#" + str); if(div.style.display == "none"){ div.style.display = "block"; button.textContent = 'הסתרת הערות'; //return true; } else{ div.style.display = "none"; button.textContent = 'הצגת הערות'; } //return true; } function myFunction2() { if(div.style.display == "none"){ div.style.display = "block"; button.textContent = 'הסתרת הערות'; } else{ div.style.display = "none"; button.textContent = 'הצגת הערות'; } }
תפריט

תוכן עניינים

הרחבות לפניני הלכה אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. המשך השימוש באתר מהווה הסכמה לשימוש בקובצי עוגיות.