יוגה ומדיטציה

יוגה

רקע

יוגה (יוגה, מילולית: "עול" או "איחוד") היא קבוצה של תרגולים פיזיים, נפשיים ורוחניים שמקורם בהודו העתיקה, שמטרתם לשלוט בגוף ובנפש כדי להשיג מטרות רוחניות שונות, כפי שמתורגל במסורות ההינדו, הג'יין והבודהיסטיות.

התרגול של היוגה נפוץ ברחבי העולם, אך המונח "יוגה" בעולם המערבי מתייחס לעתים קרובות לצורה מודרנית של "האטה"[1] יוגה ולטכניקת כושר גופני מבוססת תנוחות, הקלה על מתח ורגיעה, המורכבת בעיקר מ"אסנות" [תנוחות]; בשונה מהיוגה המסורתית, המתמקדת במדיטציה ובשחרור מהעולם הגשמי.

ככלל ניתן לומר כי במילה "יוגה" יש משמעות רוחנית (בנוסף למשמעויות נוספות "גשמיות").

במובן הרחב ביותר, יוגה היא מונח כללי לטכניקות שמטרתן לשלוט בגוף ובנפש ולהשיג יעד סוטריולוגי (מטרה דתית הקשורה לגאולה) בהתאם למסורת ספציפית.

ישנן כמה שיטות יוגה, ומסורות שונות שנוספו ותועדו לאורך השנים (כשהראשונות מתועדות ל-900 לפנה"ס). אך ניתן לומר שהכלל החורז את רובן – שילוב של תנוחות פיזיות ומדיטציות על מנת ליצור שיפור גופני, נפשי ורוחני, כאשר בחלק מהמקרים הדבר מתבטא גם בהקשר אלילי (היות והשיטות ברובן נוצרו בדתות אליליות, ומתוך מטרה "להתקדש"). זה יכול לבוא לידי ביטוי בתנוחות המחקות אלילים מסוימים, בשמות אלילים המוזכרים ביוגה, ואף לפעמים בתפילה[2].

יוגה מודרנית – במהלך המאה ה-19 וה-20 החלה היוגה להשתלב בעולם המערבי, בעיקר בצורת תרגול גופני ונפשי, ולרוב ללא סממנים דתיים. מאז שנות ה-70, היוגה הפכה לחלק אינטגרלי מהתרבויות העירוניות ברחבי העולם, במיוחד במערב, והפכה לפופולרית כפעילות גופנית ותרגול של בריאות הנפש. עם זאת עדיין נותרו בה הרבה רשמים מהיוגה המסורתית הכוללים תנוחות הקשורות לדתות אליליות.

סיכום הפסיקה

כפי שראינו היוגה העתיקה שילבה גם פעולות "טבעיות" וגם התעלות רוחנית ומעשים אליליים. לעומת זאת היוגה המודרנית השילה מעליה כמעט את כל הרשמים, למעט מדריכים "מקצועיים" שמשלבים גם את הפן הרוחני. כיוון שמקור התנועות גם אלילי במובן מסוים היה לכאורה מקום לאסור אותן, אך מ"מ חלק מהפוסקים כתבו כי אין בכך איסור כיוון שאין שום כוונת איסור בפעולות:

הפוסקים שהתירו כל עוד אין רשמים אליליים[3]: שו"ת דבר חברון (יו"ד ב, קעב); הרב זלמן מלמד (אתר ישיבה); הרב אורי שרקי (אתר הרב שרקי); שו"ת במראה הבזק (ב, נו); ניצני ארץ (ב, יא); "הרפואה המשלימה בהלכה" (עמ' ריט); "כי אני ה' רופאך" (עמ' 119); רבני אתר "דין".

הפוסקים שהחמירו גם ללא רשמים אליליים: אשרי האיש (יו"ד א, עמ' צג. סתם לאיסור); אורות ההלכה (עמ' 1105. בשם הגר"מ אליהו); "שאלת המטוטלת" (ב, עמ' 382).

הפוסקים שכתבו לכתחילה להימנע: פסקי שלמה (ב, עמ' 57); הרב דוד חי הכהן (אתר ישיבה. מעיקר הדין מותר); הרב יהודה פגיה (קובץ אבקת רוכל ו, עמ' קפג. מדבריו נראה שהסתפק בעיקר הדין); רבני אבני איתן (או הרב שמואל אליהו? אתר ישיבה. קשה לברור את היוגה "הכשרה" ולכן יש להימנע).

מותר ללא רשמים אליליים

הרב דוב ליאור – דבר חברון, יו"ד ב, קעב

מותר ללמוד וללמד יוגה כל עוד לא משלבים סממנים דתיים.

"שאלה:

לימוד יוגה

ו שבט תשס"ח

אשתי מלמדת תרגילי יוגה לקבוצת נשים. התרגילים כוללים רק התעמלות ולא את הסממנים הדתיים שיש ביוגה, האם מותר לה ללמד?

תשובה:

לכבוד מר ירוחם לויט

השלו' והברכה.

לפי התיאור שתיארת אין בזה שום בעיה ומותר לה ללמד התעמלות לנשים, והלוואי שכולם יהיו בריאים.

החותם לכבוד התורה, דוב ליאור"

 

הרב זלמן מלמד – אתר ישיבה

מותר אא"כ מתכוונים להתחבר לכוח רוחני. אין לעשות תנוחות של השתחוויה כיוון שאולי יש בכך כוונה אסורה.

"עצם התנועות אין בהם איסור אך אם מצורפת לזה כוונה של התחברות לאיזה כח רוחני יש כאן בעיה אמיתית. גם יש לשים לב שלא לעשות תנועות שנראות כמו השתחוויה. שאולי מסתתרת בתנועה הזו כוונה אסורה[4]."

 

הרב אורי שרקי

"היוגה צמח בין עובדי עבודה זרה, ולכן משתלב בתמונת עולמם הכוללת. אין מניעה "לחלן" את היוגה ולהשתמש בו לצרכינו."

 

שו"ת במראה הבזק ב, נו

אין איסור ביוגה, אך אם הוא מלווה בפולחן דתי ובהזכרת שמות ע"ז אסור. בתרגילים עצמם אין ע"ז אף ששימשו בעבר הרחוק לע"ז, כיוון שכיום כבר אינם כאלה, ואינם כחפצא של ע"ז.

"שאלה

האם יש איסור בביצוע תרגילי הגוף והנשימה המכונים בשם "יוגא" בלע"ז, בהיותם לקוחים מתרבות ארץ העמים אשר בהודו וממחשבת העכו"ם, אפילו אם לא מתכוונים לע"ז עצמה אלא להתעמלות גרידא, מטעם "ובחוקותיהם לא תלכו"? יתר על כן, באחד התרגילים הנ"ל מבטאים בשפתיים שמות של מושגים דתיים שלהם. האם יש בזה משום "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך"?

תשובה

תרגילי הגוף והנשימה הנקראים "יוגה"²³³ מותרים, ואין בביצוע התרגילים משום איסור "ובחוקותיהם לא תלכו".

כל פולחן דתי המלווה את ביצוע התרגילים אסור באיסור חמור²³⁵.

אסור למשתתף בתרגילים להזכיר שמות של ע"ז²³⁶.

גם אם רק המדריך או המורה מזכיר שמות האלילים, והוא מייחס להם כבוד²³⁷, ההשתתפות בשיעור אסורה.

הערות:

[233]. תחת השם "יוגה" קמו לאחרונה במערב מכוני התעמלות לטיפוח כושר גופני ושחרור מתחים, הללו אימצו לעצמם חלק מתרגילי הגוף של ענף ה"הטהא יוגה" שהיו במקורם סמלים מאגיים.

מקור המונח בספרות ההגות ההודית, והוא מתייחס למתודה או טכניקה המביאה להישגים ותוצאות הרצויים מבחינה דתית.

היוגה יונקת את שורשיה מדתות מזרחיות וקשורה במקורה לאידיאולוגיות רוחניות השייכות לעולם האלילי. כיום נפוצו מכונים שונים ותיאוריות שונות, והיוגה מופיעה בצורות רבות ושונות, בהתאם להשקפת המדריכים.

בגלל הזיקה בין תרגילי היוגה לבין תאוריה אלילית יש לנהוג משנה-זהירות בעניין היוגה, ויש לבדוק בצורה קפדנית כל מקרה לגופו.

[234]. …ועיין עוד בביאור הגר"א (שם ס"ק ז), החולק להלכה על דברי ר"ן ומהרי"ק (ומסתמך על דברי התוס' סנהדרין נב ע"ב אלא כיון דכתיב שרפה ועוד), אמנם נראה לנו שגם הגר"א מודה בנדון דידן, שלא שייך איסור חוקות הגויים. ועיין עוד בשו"ת "יביע אומר" (ח"ג סי' כד) שהביא את מחלוקת הגר"א ומהרי"ק, ותפס להלכה שעיקר כדעת מהרי"ק, מאחר שה"בית יוסף" ורמ"א הביאו אותו להלכתא.

[235]. בדתות שמקורן במזרח הרחוק יש שהן ע"ז ממש, ומאידך, בתרגילי ההתעמלות עצמם אין משום ע"ז, משמשיה, נויה ותקרובתה גם כאשר במקורם שימשו למטרת פולחן דתי, שהרי אין כאן חפצא שהיה קשור לע"ז כלל (שו"ע יורה דעה סי' קלט, א).

[236]. כאשר במהלך התרגילים נעשה שימוש בהגיית מילים או הברות מסוימות, גם כאשר אין בהגייתן ביטוי לאמונה דתית כלשהי, והיא אינה אלא חלק מתרגילי ההתעמלות עצמם, ומילים או הברות אלה הן במקורן שמות של ע"ז (כך עושים למשל בתרגילי ה"MANTRA YOGA" – ה"יוגה של מלות קסם", – שבה הסמל הקולי נמסר בצורת נוסחה שנתקבלה אישית מאת "מדריך רוחני"), הרי שהגייתן אסורה משום "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך" (מקור האיסור מובא בסנהדרין סג ע"ב ושו"ע יורה דעה סי' קמז, ועיין בט"ז שם בשם רא"ש).

[237]. גם כאשר יהודי משתתף בתרגילי ההתעמלות בלבד, אבל המורה, אפילו הוא גוי, מזכיר שם ע"ז דרך כבוד, יש כאן אולי משום איסור "לא ישמע על פיך", עיין ב"ספר החינוך" מצוה פו שכתב, "דיש מפרשים שזהו עיקר הלאו של לא ישמע על פיך, כלומר שלא יזכירום אחרים על דרך הזכרה אסורה להם וכו' דהיינו על דעת לעבדם שהוא אסור אף להם מן התורה, שבני נוח מוזהרים גם הם על עבודה זרה". אמנם לפי דבריו יוצא שהאיסור הוא דוקא כשהזכירו העכו"ם על דעת לעבדם…"

הרב שלמה גליקסברג[5] – ניצני ארץ ב, יא

בוחן את תרגול היוגה מכמה בחינות הלכתיות, ומגיע למסקנה כי אין בכך ע"ז כיוון שכיום התרגול מנותק מרשמים אליליים, אא"כ מזכירים שמות של ע"ז במהלך התרגול, דבר האסור מהתורה. כמו"כ אין לחשוש לדרכי האמורי (וחוקות הגוים), ומבין התירוצים הביא כי טיפול ביוגה מוכח ע"י הניסיון ברמה מסוימת, וזה מספיק כדי להוכיח כי אין מדובר במנהג שטות.

למסקנה מותר.

"טיפולי 'יוגה' לנשים המצויות בתהליך של טיפולי פוריות

שאלה

ארגון העוסק בליווי ותמיכה לנשים המצויות בטיפולי פוריות, משלב בין השאר טיפולי 'יוגה'. לאחרונה הביע אחד מן התורמים לארגון מורת רוח לגבי השימוש בשיטה זו מחשש של עבודה זרה.

האומנם יש בשיטה זו משום עבודה זרה? האם מותר לעשות בה שימוש לצורך חיוני כמו טיפולי פוריות?

תשובה

…כלל הוא שאין להתרפא בדרך של עבודה זרה, שהרי על עבודה זרה נאמר 'יהרג ואל יעבור', כלומר גם אם ניתן להתרפא תוך שימוש בעבודה זרה – אין לעשות זאת, אפילו אם יעלה הדבר בחייו של האדם…

לאור האמור, נבחן כעת את השימוש בשיטת יוגה. יוֹגָה הנה מסורת עתיקה שמקורה בהודו. היא איננה דרך רוחנית אחת מוגדרת ומוכתבת, אלא היא שם כולל למספר שיטות. במקורה הייתה מסורת זו דרך חיים בעלת אופי דתי אלילי, אך במרוצת הדורות קמו גישות חדשות ליוגה שניתקו אותה מחלק מהמאפיינים האליליים או הדתיים שדבקו בה, וכיוונו אותה לכיוונים רוחניים כלליים יותר. לפני כחמישים שנה החלה שיטה זו להיקלט גם במערב, ומתוך רצון להתאימה לתרבות המערב, הממעטת בחשיבה רוחנית מסוג זה, הושם דגש על עבודת הגוף והנשימה. לכן, הדרך המוכרת יותר במערב היא ה'האטה יוגה' המכילה תרגול פיזי של הגוף, אולם זו רק אחת מדרכי היוגה. דרכים 'רוחניות' יותר כוללות מדיטציה עם או בלי אמירת מנטרות ו/או שתיקה. לאור האמור, נראה כי שיטה זו אינה עבודה זרה במהותה, למרות שבמקורה היא אכן צמחה מתוך דרך חשיבה אלילית. לפיכך, כאשר משתמשים בשיטה זו על בסיס היגיון שאינו אלילי (מדעי או אחר), או אף ללא כל הבנה או היגיון כיצד ומדוע השיטה פועלת, אין בהכרח בשימוש בה משום עבודה זרה. יש להדגיש שבזמן ובמקום בו נוצרה שיטה זו, ככל הנראה לא הבחינו בין מדע לעבודה זרה, ולכל תופעה מדעית העניקו הסבר אלילי. ממילא, אם יתברר כי קיים הסבר מושכל לשיטת יוגה, ייתכן שניתן להתעלם מההיסטוריה האלילית של השיטה.

במסגרת תרגילי יוגה מקובל להגות משפטים או מילים, ולכן יש לוודא שאין בהם תוכן של עבודה זרה, שמות של אלילים וכיו"ב…

העולה מכל הנ"ל:

1. כלל הוא שאין להתרפא בדרך של עבודה זרה אפילו אם יעלה הדבר בחייו של האדם.
2. כאשר מדובר במטפל עובד עבודה זרה החשש היחיד הוא לעבודה זרה כגון שמזכיר במפורש שם של עבודה זרה, אולם אין לחשוש לעבודה זרה כאשר המטפל מתכוון לשם רפואה.
3. במסגרת תרגילי יוגה מקובל להגות משפטים או מילים. יש לוודא שאין בהם תוכן של עבודה זרה, שמות של אלילים וכיו"ב. הברייתא בסנהדרין לומדת מן הפסוק: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו" שאסור להזכיר שם עבודה זרה…
4. יש לתת את הדעת לשאלת דרכי האמורי. שכן, גם מעשים שאינם בכלל מעשי כישוף פעמים שאסורים משום דרכי האמורי, מחשש שיביא הדבר למעשה כישוף ומשם לעבודה זרה. אולם נראה כי היות והחשש בדרכי האמורי הוא לכישוף, מצאנו בהם גדרים דומים, ומשום כך מסיבות דומות יש להתיר…
5. לאחרונה התברר במחקרים רבים שטיפולי יוגה מועילים ומשפרים את היכולת של נשים להיכנס להריון. מבחינה הלכתית, היות והחוקרים הגיעו למסקנתם בדרך של ניסיון, הרי שמסקנות אלו קבילות מבחינה הלכתית, לפחות כדי ללמד שלא מדובר במעשה של שטות…"

הרב דוד שור – הרפואה המשלימה בהלכה, עמ' ריט

כל עוד לא מזכירים שם ע"ז ולא משלבים אמונה בכתביהם וכד', אין איסור.

"מדיטציה – יוגה

מדיטציות הם תרגילים שונים להגברת התודעה ולהעשרת החוויה הפנימית…

וכאשר מזכירים במנטרות שמות של עבודה זרה, הדבר חמור ביותר ואסור, כנאמר: 'ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך', וכן נפסק ברמב"ם (ע"ז פרק ה, י) ובשו"ע (יו"ד סימן קמז, א).

ואפילו כאשר המנטרות הם רק מכתבי הטומאה של העבודה זרה, אם יש לחוש לטענה סגולית שיש תועלת דווקא ממנטרות אלו לפי שהם 'קדושות', יש לחוש לגזירת חז"ל שלא להתרפא בעבודה זרה…

אך במדיטציות שאין בהם חשש עבודה זרה אין איסור הלכתי…

בעיות אלו קיימות גם בסוגי היוגה השונים, ולכן יש להיזהר ולברר שלא מזכירים מנטרות בעלי מקור של עבודה זרה…"

אתר דין

מותר לצורך טבעי ולא לצורך רוחני.

"…תרגילי יוגה שמטרתם התעמלות נכונה והרפייה הם בסדר גמור, אבל אדם שרואה ביוגה סוג של עבודת אלילים "דרך להתחבר לרוחניות מופשטת מסוימת", תחושה של ריקנות המאפשרת לחוש במעבר" ועוד כל מיני מילים שונות ומשונות שאין להן חיבור לבורא עולם, אינן לרוח היהדות. היהדות מאמינה בחיבור רוחני אחד ויחיד, בורא עולם, שהתגלה אלינו והורה לנו להתחבר אליו דרך לימוד התורה ושמירת המצוות. ככלל, היהדות מאמינה בכך שהאדם הוא עבד ה' ולא להיפך… תורות המזרח טוענות לכך שהרוחניות היא השלמה לאדם, כלומר האדם הוא המרכז והרוחניות משרתת אותו, היהדות כאמור מאמינה להיפך.

הרב רפאל שמערלא[6] – "כי אני ה' רופאך" – רפואה אלטרנטיבית בהלכה, עמ' 119

מחלק בין "התה" יוגה, לבין "רג'ה" יוגה. 'התה יוגה' עיקרו באימון הגופני של היוגה, והוא סוג היוגה הפופולרי בעולם המערבי. 'רג'ה יוגה' מתמקד בצד יותר מדיטטיבי.

לגבי 'התה יוגה', ככלל מתיר. אף שבעבר הרחוק השתמשו בתהליך זה לצורך רוחני אלילי, התרגול עצמו אינו אסור. כשם שאם הייתה דת המחייבת את מאמיניה לרוץ כדי לשפר את עבודתם הדתית, לא הייתה שום סיבה להגביל ריצה למטרות בריאות בלבד.

"יוגה היא מערכת של אימון גופני, מנטלי ורוחני שמקורה אי שם בהיסטוריה הודית עתיקה. משמעות המילה יוגה היא התאחדות. בהודו מטרתו העיקרית של השימוש ביוגה היא להשיג מצב של מודעות עילאית המכונה סמדהי, 'איחוד העצמי הפרטי עם העצמי הקולקטיבי'. ה'יוגה סוטרות', ספר שכתב פטנג'לי בין המאה השניה למאה השלישית לפנה"ס, מסדר את הרעיונות והטכניקות של מסורת היוגה, ומגדיר את שמונה המרכיבים של דרך היוגה: התנזרות (מאלימות, גניבה, שקר וכד'), שמירה (על ניקיון, פשטות, לימוד, מודעות אלוקית וכד'), תנוחות גוף, תרגילי נשימה, ניטרול החושים, ריכוז, התבוננות והגשמה עצמית.

תנועות הגוף ותרגילי הנשימות (מרכיבים שלוש וארבע) הם האימון הגופני הכלול ב'התה יוגה', ואילו ארבעת המרכיבים האחרונים (התכנסות החושים, ריכוז, התבוננות והגשמה עצמית) הם בסיסה של ה'רג'ה יוגה'…

ההתענינות ביוגה שהתעוררה לאחרונה באירופה ובאמריקה, מוגבלת לשלבים של 'התה יוגה'…

מעמדה ההלכתי של 'התה יוגה'

אף שבהודו השתמשו ביוגה כדי להגיע למצב של סמדהי, שזו תכלית החיים האולטימטיבית על פי ההינדואיזם, היוגה עצמה אינה פעולה של כפירה. אילו היתה חברה מסוימת מחליטה לרוץ מדי יום כדי להיות בריאים יותר ולעבוד את האליל שלהם טוב יותר, עדיין מותר היה לרוץ כדי לשמור על הבריאות. זו היתה דעתו של הרב משה פינשטיין, שהתיר להשתמש ביוגה, כי אין בה איסור עבודה זרה, גם אם ההינדים משתמשים בה ככלי להתקדמות הרוחנית שלהם².

תנועות הגוף ותרגילי הנשימה ב'התה יוגה' אמורים גם להגביר את האיזון והזרימה של האנרגיה העדינה לאורך הגוף. גם טענה זו אינה צריכה לעורר כל חשש הלכתי, שהרי כבר הבהרנו כי הצ'י אינו מושג בעייתי[7].

סדרה מוכרת של תנוחות יוגה מכונה בהודית 'סוריה נמסקר' (הצדעה לשמש). על פי המסורת היו מבצעים תנוחות אלה מוקדם בבוקר לכיוון השמש העולה, כדרך לקדם את היום החדש. התרגילים עצמם אינם מעלים בעיה הלכתית: מאמני יוגה מודים כי התועלת הנובעת מתרגילים אלה קשורה לתנוחות עצמן, ולא ל'הצדעה לשמש'. אמנם ייתכן שסדרת תנוחות אלה נעשו בהודו כתפילה לשמש. כתוצאה מכך, היה מקום לחשוב שביצוע תרגילים אלה כרוך באיסור עבודה זרה. אך באמת, לא שייך שיהיה בביצוע התרגילים איסור משום עבודה זרה אם מבצעים אותם רק לשם התועלת המעשית שלהם, בלי כל כוונה לעבוד עבודה זרה.

יחד עם זאת, ביצוע תרגילים אלה לכיוון מזרח אסור משום דרכי האמורי…

מסיבה זו, אסור להשתתף בשיעור יוגה שבו נדרשים המשתתפים לפנות לכיוון מזרח בזמן ביצוע תנוחות אלה".

יש שיעורי יוגה שבהם מבצעים תנוחות תוך כדי חזרה על צליל (מנטרה) או פזמון. רבים מהפזמונים הללו כוללים מושגים של ע"ז, כגון קריאה לעזרת אלילים. אין ספק שצלילים כאלה הם אסורים…

לסיכום, מותר להשתתף בשיעור יוגה המתמקד בתנוחות גוף ובתרגילי נשימה, בשני תנאים: התרגילים אינם מלווים באמירת צלילים או פזמונים ואינם נעשים לכיוון השמש.

מעמדה ההלכתי של 'רג'ה יוגה'

רג'ה יוגה מתמקדת במדיטציה עמוקה במטרה להשיג סמדהי, מצב של מודעות נעלה. מדיטציה כזו דורשת נסיגה חושית וריכוז ממושך בחפץ או רעיון אחד.

מדיטציה לכשעצמה אינה פעולה אסורה. ספר חרדים" כותב:

וגם בכמה חיבורים מהראשונים נמצא שההתבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגים בה חסידי ישראל, היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני העולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל. וכך לימד מהרר"י המקובל הנזכר שזה מועיל לנפש שבעתיים וכו והרמב"ן ז"ל כתב על הפסוק שנאמר ביעקב אבינו 'קום עלה בית אל ושב שם', מאי ושב שם, כמו 'בשובה ונחת תושעון', היינו שיכין דעתו ביישוב הדעת עמו יתברך". (ספר חרדים, פרק ס"ה)

בנוסף לכך, מדיטציה היא הדרך להתכונן לדרגות הגבוהות ביותר של תפילה ושל נבואה. ואמנם, השולחן ערוך כותב: "וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונים בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה". (שלחן ערוך או"ח סי' צ"ח סעיף א')

אולם היבטים מסוימים במדיטציה של יוגה מעוררים חששות כבדים. ראשית, מדיטציה של יוגה מלווה לעתים קרובות בחזרה על מנטרה…

שנית, אדם שמתמסר לרג'ה יוגה קרוב לוודאי ילמד מתוך כתבים הינדים…

בנוסף לכך, דרך הרג'ה יוגה מרחיקה את האדם מדרך היהדות הראויה…

לאור האמור לעיל, אין ללמוד או לעסוק ברג'ה יוגה. מכל מקום, מדיטציה שאינה כוללת תרגילים מתורת המזרח ונעשית לצורך בריאות נפשית, מותרת…"

הערות:

2. כך אמר לי הרה"ג הרב אהרן פעלדער זצ"ל [אב"ד דק"ק פילאדעלפיא ומח"ס שו"ת שאלת אהרן] שכך שמע מפי רבו מובהק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל.

אסור אף ללא רשמים נוספים אליליים

פסקי הרב אלישיב – אשרי האיש, יו"ד א, עמ' צג

"בענין לימוד 'יוגה', יש בזה עבודה זרה, ואמר רבינו לבחור השואל, שישקיע עצמו בתורה, וזה יעזור לו להוציא מראשו את זה."

הרב זכריה בן שלמה – אורות ההלכה, עמ' 1105

"פעילות "יוגה" יש לחשוש בה חשש לע"ז, בפרט כשהמדריך ממלמל דברים בפיו²⁹.

הערה:

…מש"כ כי יש בה חשש לע"ז, זה ממו"ר הגר"מ אליהו זצ"ל תשרי ה'תשס"ג. שמעתי בשם הרה"ג יעקב יוסף זצ"ל נאמר כי בדיון בביה"ד העליון בתביעת גט של אשה על שבעלה מתעסק ב"יוגה" ואחר בירור הדיינים הסיקו כי יש בזה ע"ז.

הרב אלחנן גרין – ספר שאלת המטוטלת ב, עמ' 382

לאחר בירור הבין כי מבחינה היסטורית במקור היוגה שימשה גם לפולחנים, ומטרתה הייתה התעלות רוחנית בדת אלילית. כמו"כ חלק מהתנועות נוצרו כשימוש לע"ז (כגון השתחוויה לשמש), וכן גם במדיטציות המשולבות יש ע"ז. בנוסף במקור שולבו גם לימוד דתם. עכ"פ לפי מה שבירר הבין כי ביוגה (המודרנית) הע"ז היא חלק בלתי נפרד.

לגבי השאלה האם מותר לעשות יוגה כאשר המטרה היא טבעית, ללא התעסקות ב"דתם", מביא את דעת הרב ישראל בלסקי שאסר כיוון שכך עבדו את אליליהם.

למעשה אסר מכמה טעמים:

• מראית עין של ע"ז, אע"פ שלא מכוון לע"ז, כיוון שניכר ממעשיו.
• כישוף, כמעשים משונים שעושים בשביל השפעה רוחנית (לשון רמב"ם במו"נ).
• איסור קוסם, כאשר משתמשים במדיטציה לקבל יכולות רוחניות.
• דרכי האמורי (חוקות הגויים). למעט פעולות שיש להן תועלת טבעית שהיינו עושים מבלעדיהם[8]. אך כיוון שלא ברור איזה פעולה טבעית, יש להתרחק מהכל. בנוסף כיוון שהפילוסופיה שלהם גלויה, קשה לנתק בין הפעולות לדת.
• ע"ז (אולי כוונתו לסרך ע"ז). כיוון שפעולות היוגה הן חלק בלתי נפרד מדתם.[9]

מסקנתו- הכל אסור, עד שלא יתברר איזה פעולות טבעיות לגמרי.

"בענין השימוש ביוגה

הקדמה

בענין היוגה יש מקום גדול לטעויות. חלק מאלו המשתמשים בשיטה, סבורים כי מדובר בסך הכל באיזה סוג של פעילות גופנית… היוגה היא פעילות הרבה יותר סטאטית ומתונה, המתבצעת ע"י תנוחות ותנועות שונות, הגורמת להזרמת הדם לכל חלקי הגוף, המלווה בנשימות וניקוי המחשבה המועילות ליצירת שחרור נפשי, רגשי וגופני כאחד.

כאמור, כך סוברים אנשים לא מעטים, אך התובנה האמיתית העומדת מאחורי השיטה שונה בתכלית. יתכן מאוד שניתן באמת להפיק תועלת מהיוגה כנזכר לעיל, אך כדי לקבוע את ההתייחסות ההלכתית לשיטה, עלינו לבדוק תחילה האם ממציאי השיטה תולים את כח הפעולה בענייני עבודה זרה או בענין טבעי, והאם יש הסבר טבעי המובן על פי דרכי הבירור הידועות כיום, לקבלת התועלת בפעולות אלו.

לאחר העיון נתברר שכוונת ממציאי השיטה שונה לגמרי, יכולת היוגה לגרום לתועלת פיזיולוגית, רגשית או נפשית לטענתם, פועלת באופן שונה לחלוטין ממה שסבורים רבים. תחילה נקדים כי קיימות עדויות היסטוריות ברורות על כך שאנשי המזרח הרחוק בארץ הודו, החלו להשתמש כבר מלפני שנים רבות בשיטת היוגה כחלק בלתי נפרד מטקסי פולחן לעבודה זרה, וגם כיום העוסקים בכך מאמינים כי באותם הפעולות השונות שעושים, גורמים להמשכת כח ה'פראנה' דהיינו 'אנרגית החיים' אל תוך גופם, וגורמים בכך להשפעה ישירה על פתיחת הצ'אקרות, אותם מרכזי האנרגיה הנמצאים בגוף לפי אמונתם…

כמו כן חלק מהתנוחות והתנועות… הם בכוונה מובהקת וגלויה של עבודה זרה, כמו ההשתחוויה לשמש, הקרויה 'ברכת השמש", או מדיטאציות הנעשות תוך כדי הזכרה ושינון של שם הע"ז, וחשוב לציין כי העיסוק במדיטאציות הוא חלק כמעט בלתי נפרד מהשיטה, אשר תכליתן הוא ה'איחוד עם האל', דהיינו עבודה זרה ממש, או ה'איחוד עם העצמי', אשר גם בזה המעיין בכתביהם יבין שמדובר באמונה והשקפת עולם שהאל נמצא בתוך האדם עצמו, וממילא נחשב גם זה לע"ז ממש. לטענתם הכוזבת, העוסק בזה יוכל להגיע בסופו של דבר להיות 'איש קדוש'…

מכל זה מוכח בעליל כי תכלית שיטת היוגה היא להתחבר חיבור רוחני לצורך המשכת וקבלת השפעות רוחניים מכח הע"ז, ולא מדובר כלל וכלל בכוונה לגרום להשפעה פיזיולוגית, רגשית או נפשית ע"י פעילות טבעית.

בנוסף… השלב הרביעי הקרוי 'ניימה' [עשייה], כולל בתוכו את הדרישה ללמוד את כתבי דתם הכוזבת" ולהתמסר אל האליל. נמצא שההתכללות וההצטרפות לחוגי היוגה, היא בעצם הצטרפות למערכת אשר חלק בלתי נפרד משלמותה הוא עבודה זרה וכפירה.

הנידון ההלכתי

…ומה שיש עדיין לדון הוא האם ניתן להשתמש בשיטה באופן בו כל מטרת העוסק בה היא רק ליצור השפעה חיובית על גופו באופן טבעי, השפעה פיזיולוגית, רגשית או נפשית ללא כל מחשבה על השפעת כח האנרגיה, וכמובן ללא שום התעסקות באמונות ההודיות הטפילות, הכרוכות בשיטת היוגה הדק היטב כנ"ל.

וכבר עורר הגר"י בעלסקי ז"ל בשיעוריו על אלו המבקשים להביא שיטה זו… ושאין בשיעוריהם שום דבר מהשיטות המקוריות הקדומות הכרוכות בעבודה זרה. ברם, תמה על כך הגאון הנ"ל, שהרי כל שיטת היוגה נובעת ממקורות זרים, והמעיין בהם יראה שזוהי דרך עבודתם בכך שהם מניחים את עצמם בתנוחות שונות, ועושים תנועות משונות, ואומרים משפטים שונים, ונושמים בדרכים מסוימות… שהרי עצם הביצוע של התנוחות או התנועות ביוגה היא היא הפעולה האסורה, כי כך הוא אופן עבודתם לאותה עבודה זרה – דרך תנוחות ותנועות מסוימות, ולכן אין שום אפשרות לקחת רק חלק מהיוגה שאינו קשור לעבודה זרה, עכת"ד.

תשובה

והנה לאחר בירור המציאות מתוך ספרים, מאמרים ושיחות עם מדריכי יוגה מומחים, נלע"ד שיש לחשוש בשיטת היוגה לכמה איסורים:

א. מעשה שיש בו משום מראית עין שנראה כעוע"ז

– איתא בגמ' עבודה זרה דף י"ב…

מבואר שאסור לעשות מעשה שנראה כעובד ע"ז, וכן נפסק לדינא בשו"ע [יו"ד סי' ק"נ]…

ולפי"ז יש לאסור כל פעולה אשר תכליתה הוא חיבור, ריצוי וקבלת השפעה מהעבודה זרה, אע"פ שהמשתמש אינו יודע כלל מזה ואינו מכווין לכך…

…כל זמן שמבצע את תרגילי היוגה המסורתיים, שנועדו לקבל את השפעת היוגה כפי שביארנו לעיל, ואע"פ שאדם זה רוצה רק לגרום להזרמת דם וכדומה, שהרי סוף סוף כוונתו אינה ניכרת מתוך מעשיו.

ב. כישוף

מדברי הרמב"ם במורה נבוכים [ח"ג פרק ל"ז] נראה שכל העושה מעשים משונים כדרך הגוים, שאין להם מבוא בטבע, ותכלית מעשיו היא כדי לקבל השפעה רוחנית או תועלתיות שונות, עובר בזה על איסור כישוף"…

ג. איסור קוסם קסמים בעשיית המדיטאציות

כפי שהזכרנו לעיל, בחוגי היוגה משתמשים הרבה במדיטאציות, אשר לעיתים פעולתן היא רק לנקות את המחשבה… ואכן זה מותר ללא כל חשש.

אך אל לנו לשכוח כי תכלית המדיטאציות לעוסקים בשיטת היוגה ובדתי המזרח הרחוק, היא להגיע למדריגה של 'אדם קדוש' לפי השקפת עולמם של ההודים עובדי ע"ז, וכל ההולך לחוגי היוגה יתוודע במוקדם או במאוחר ל'חשיבות העליונה' של המדיטאציות, ועלול להיחשף…

עשיית מדיטאציות במטרה לקבל דרכם את היכולות הנ"ל, אסורה משום איסור קוסם…

ד. איסור דרכי האמורי

לאור האמור לעיל, יש לאסור חלק גדול מהתנועות והתנוחות שעושים כנ"ל. דכל פעולה הנחשבת לחוק ע"ז של הגוים, אסרה התורה משום איסור הליכה בדרכי האמורי.

ומה שעדיין היה מקום לדון להתיר, הן רק את אותן הפעולות אשר נוכל לקבוע בוודאות כי יש בהם תועלת בדרך טבעית, לגרום להשפעה פיזיולוגית, רגשית או נפשית, ואשר היו עושים אותם גם מבלעדיהם[10].

…וכל זמן שלא נתברר ענין זה בליבון חמור, יש להתרחק מכל הנ"ל…

עוד שמענו כי למעשה במקומות לא מעטים, הלימוד בחוגי היוגה כולל את שני חלקים, הא' הוא הפעולות למעשה [תנועות ותנוחות] והשני הוא לימוד הפילוסופיה, ומלבד זאת בימינו, המשתתפים יכולים בנקל לברר את הפילוסופיה הקלוקלת, ולכן נראה כי לא ניתן לנתק את הקשר בין הפעולות השונות לדת ההודית…

ה. עבודה זרה וכפירה

לאור האמור לעיל שלימוד שיטת היוגה הוא חלק בלתי נפרד מתורת ההודים הכרוכה בלימוד ענייני ע"ז וכפירה…

נמצא איפה כי כל הפילוסופיה העומדת בבסיס היוגה מהווה סתירה גמורה להשקפת התורה והיהדות…

סיכום

לאור האמור נראה כי יש להתרחק מכל שיטות היוגה המצויות כיום, למרות שיתכן כי ישנם תנוחות, תנועות ומחשבות שונות שפעולתן טבעית וניתן להוכיחן בדרכי הבירור כעשויים לסייע בתפקוד הפיזיולוגי הרגשי והנפשי.

כל עוד לא נתברר ונתלבן הענין…"

לכתחילה יש להימנע

הרב שלמה אבינר – פסקי שלמה, ב, עמ' 57

לא מומלץ ללמוד יוגה.

"ש: האם מומלץ ללמוד יוגה?

ת: לא. כי זה ערבוב של אמונות תפלות ושל טכניקות פשוטות שאפשר להשיג בצורה רגילה (עי' שו"ת שאילת שלמה ד קעו)."

הרב דוד חי הכהן – אתר ישיבה

כיוון שמקור היוגה בע"ז ראוי שלא להיעזר בכך, אך אין איסור ממשי בתרגילים גופניים. לגבי עזרה "נפשית" מיוגה, בשם הרצי"ה אין צורך להיעזר בתמיכה נפשית נוכרית, כיוון שיש לנו את התורה.

"ידוע שתרגילי היוגה במקורם קשורים לעבודה זרה ואמונות תפלות. ועל כן מן הראוי שלא להיעזר בהם. אמנם אין איסור ממשי לעשות תרגילים גופניים כאשר המתעמל איננו מודע לאותם הכוונות "הרוחניות" הקשורות במעשה זה. ומה שנוגע לקבלת עזרה נפשית בתרגילים אלה זכיתי לשמוע ממורנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שאין צורך לאדם מישראל שקיבלו את התורה להיעזר באופן נפשי על ידי תרבות נוכרית."

הרב יהודה פגיה – קובץ אבקת רוכל- ו, עמ' קפג

בעניין יוגה "מקורית" הכוללת מנהגים רוחניים, אסור (ומביא בשם הרבי מליובאוויטש שאסר), אך התלבט לגבי יוגה "כשרה" שנעשית רק לשם התעמלות. ואע"פ שהרב פיינשטיין התיר, אינו ברור להיתר כיוון שזה חלק מעבודת העכו"ם.

לכאורה הרצף הפופולרי ביוגה נקרא על שם עבודת השמש, ולפי"ז יהיה אסור כדרך עבודת אלילים אע"פ שאינו מכוון לכך. אך אולי זו המצאה מאוחרת שקראו לרצף זה כך ואינו אסור[11].

מזכיר כי יכול להיות בכך חוקות הגויים כאשר מחקים את הגויים המקוריים (שהשתמשו ביוגה לע"ז). כאשר מחקים את הגויים המודרניים שאינם מכוונים לע"ז, אולי יהיה מותר (אגב זה מזכיר שיש איסור בהצמדת כפות ידיים לשם תפילה, אך לשימוש אחר מותר).

לגבי הזכרת שמות ע"ז ביוגה, רוב השמות כנראה כשמות הדיוטות ומותרים, וגם אלו שנקראים על שם ע"ז אין איסור לומר אותם (שמות התנוחות) בתרגומם, האיסור רק בלשון המקורית.

כמו"כ אין איסור חוקות הגויים בתנוחה המזכירה השתחוויה מוסלמית.

מסקנה- לא פשוט להתיר, אבל אין למחות במשתתפים ביוגה כשר.

"בענין התעמלות ה'יוגה'

הרב יהודה פגיה

סנטה מוניקה

נשאלתי מה היא ללכת לשיעורי ה'יוגה' (Yoga) שאינם רק בגדר התעמלות ותו לא, אלא מלמדים שם על התחברות לרוחות או אנרגיות שונות כגון 'שקראת' (Chakras) וכן מדקלמים כל מיני 'מנטראות' (Mantras) שהם דיקלומים הקשורים לדברים אחדים ע"פ הדת הנוכרי. ועוד נשאלתי האם מותר לעשות תנוחות מסויימות הדומות להשתחוייה, וכמו 'תנוחת הילד' (Child's Pose) הדומה להשתחוויית הנוכרים בני ישמעאל.

וזאת תשובתי:

התעמלות ה'יוגה' היא מנהג רוחני קדמון של עכו"ם בהינדוסתן [הודו], מלפני אף זמן א"א ע"ה, וכוללת בה סוגים הרבה, ומהם יש שנוגעים בדבקות לאליליהם. ואינו ברור אם ה'יוגה' בזה"ז באמת מקושרת לדתם… ולכן נראה לפע"ד שכל יוגה שכוללת שירה ניגון ודיקלום ומנהגים רוחניים אסורה… [וגם ראיתי תשובה בלשון אנגלית שהגרמ"מ שניאורסון זצ"ל האדמו"ר מליובאוויטש כתב בו להחליט נגד היוגה, ואע"פ שלא היתה דרכו לפסוק להלכה, משום עצה טובה לנפש ולנשמה, בוודאי צדק].

אבל לענין שיעורי יוגה ה'כשר', שהמדריך מלמד את התנוחות הגופניות לשם התעלמות בעלמא ותו לא, מטו משמיה דהגר"מ פיינשטיין זצ"ל בספר רשומי אהרן פעלדער להתיר יוגה [ואין הספר תחת ידי, אך ע"כ דן בסוג 'כשר'], ואפשר שע"ז סמך העולם בהתפשטות ההיתר בהרבה קהילות ובפרט בין הנשים, אך צ"ע אם זה מבוסס על המידע שמסרו לו, והניח שהעכו"ם עושים כן רק כדי להתכונן לפני עבודתם, ואולם המציאות נראית להיפך, שזה חלק מעבודתם ממש. ועל מה סמך הגר"מ פיינשטיין זצ"ל לפי שמועה זו, אינו מחוור אצלי כלל, אע"פ שיש בעיה של 'בחוקותיהם לא תלכו', ולכתחילה צריך לבחור בהתעמלות אחרת, כיון שהיא סתם סדר תנוחות המכונה בשם הלווי 'יוגה', נלע"ד שיש למקילים על מה לסמוך.

חשש עבודה זרה

…ברוב כיתות היוגה הלימוד הבסיסי מתחיל מרצף של י"ב תנוחות הגוף, וכל תנוחה נקרא 'אסאנה' בלשונם, והרבה אסאנא"ות נמצאים בספרים עתיקים בנוגע להרבה ענינים: גם התעמלות הגוף ורפואתו, אך גם בספריהם הטמאים על אודות ניאוף וזימה ועבודת אלילים. אבל נראה שאין הספרים מפרטים הרצפים כל כך. והיום הרצף המצוי הוא נקרא 'שורי"א נמשקר' בלשון הינדי, ותרגומו 'הצעדה לשמש'…

וכל שהוא דרך עבודתו, חייב, כדאמרינן (סנהדרין סד:) הפוער עצמו לפעור הרי זו עבודתו אע"ג דמתכוין לביזוי, וכן הזורק אבן למרקוליס. ואם 'שורי"א נמשקר' באמת מעבודתם, אז אין הכוונה להתעמלות מועיל…

אמנם יש ספק בדבר, שאע"פ שכל האסאנא"ות ברצף התנוחות בשם 'שורי"א נמשקר' הן נמצאות בספרים עתיקים וסלידים, הרצף עצמו לא נמצא בכתב לפני עת פירסומו, לפני כמאה שנה…

והנה, יש מיוצאי הינדוסתן שקראו תגר על שיעורי היוגה בארה"ב, וטענו שהם זיוף עבודתם… ובאמת הנוכרים ע"פ רוב, בארצינו משתמשים ביוגה רק בבחינת אימון…

בחוקותיהם לא תלכו

…מכיון דנהפך למנהג נפוץ בקרב הגויים, גם אם אינם מכירים עוד ברעיונות עבודת השמש שעליו הוא מתבסס, עכ"פ עדיין עלולה להיות בעיה של בחוקותיהם לא תלכו. ומרן בשו"ע… והביא שם הרמ"א מהמהרי"ק… ועפ"ז נראה שהאיסור של 'בחוקותיהם לא תלכו' חמיר טובא אם יודעים בוודאי שהמנהג הוא מצד רוחניות, כגון להתפלל בכפות הידים צמודות זו אל זו כמו שהנוצרים עושים. ולכן ע"פ פשוטו יש לאסור את היוגה בהחלט. [… אגב, ראיתי שרב אחד אסר להשתמש ב'אמוג'י' כזה של כפות ידים צמודות, שמשמעותו 'בבקשה', אבל אין דעתי כך, ועוד חזון למועד.]

אמנם, שיעורי היוגה ה'כשרים' אינם מחקים אותם הנוכרים בארץ רחוקה שעושים את היוגה בתור עבודתם, אלא הם מחקים את הנוכרים בארצינו. ובשיעורי היוגה שלהם, משתמשים בהרבה אסאנא"ות ורצפים, בלא קשר להבנתם בע"ז אלא לסדר את התנוחות לפי תועלתם לכושר הגופני. ולפ"ז לכאורה תרגילים של יוגה אלו בארצינו אינם בכלל ע"ז. והטעם הוא שכל תנוחה ותנוחה אינו מכוון כפעולת ע"ז בפני עצמו, ואינה מתפרשת כן, אלא הן סתם התמתחות בעלמא ועשייתם אינה כסדר עובדי ע"ז עצמם. ולא מסתבר לאסור התמתחות הגוף. ואף לעשותן בזו אחר זו ברצף מסוים מפי מורה שאינו בקי בטיב עבודתם, אין בזה חיוב משום עבודה זרה, כדאמרינן הפוער עצמו למרקוליס או שזרק אבן לפעור פטור.

ויש עדיין לדון… אכתי יש בזה משום בחוקותיהם לא תלכו והיינו ע"פ מ"ש הרמ"א הנ"ל בשם המהרי"ק שחוקות העכו"ם אינו אסור אלא בדאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם. ונראה לעיני הכהות ללמד זכות על כיתות היוגה הנ"ל, דאפשר לומר שאין בזה משום 'בחוקותיהם לא תלכו', שאע"פ שיש בה שמץ עבודת כוכבים, מ"מ אין השמץ בא מצד אבותיהם, אלא מצד ניכוס תרבות…

הזכרת שמות עבודת כוכבים

ועתה ניגש לדון בעוד בעיות אחרות ששייכות בהשתתפות בכיתות היוגה באווירה נכרית, אפילו ביוגה הרחוקה מאד משורשה כנ"ל, אכתי יש בנותן טעם להרחיק ולא לקרב, והיינו משום כמה מתנוחות היוגה נקרא בשם אליליהם…

הנה כתוב (שמות כג, יג) שם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך…

בין כה וכה, לכאורה רוב שמות תנוחות היוגה כשמות הדיוטות שמותר. אף יש קצת מהם שנקראו על שמות אלילים ממש, כגון 'הנומא"ן-אסאנה' ע"ש 'הנומא"ן, אליל הקוף שלהם. ולכן נראה שאין להקל לקרוא לתנוחות בשם הפרטי בלשון הינדי [הודית]. אא"כ מכיר בלשון ושמות אליליהם ויכול לכנותם לגנאי. אבל בתרגום הרגיל שרק מזכיר שם בהמה וכד', כגון במקום 'הנומא"ן-אסאנה' אומרים 'תנוחת הקוף' .אין איסור כלל.

אתה הראת לדעת שאין היתר ברור בהתעמלות היוגה מעיקרא…

תנוחת הילד אם יש בה משום בחוקותיהם

הנה, מלשון שאלתך משמע שבעשיית התנוחה הזאת יש חשש איסור של בחוקתיהם לא תלכו משום דדומה למנהג הישמעאלים. אלא, נלע"ד דליתא, שנראה שהישמעאלים לקחו מנהג השתחויה בתפילתם ממנו…

והנראה ש'תנוחת הילד' מין השתחויה בלא פישוט ידים ורגלים, כגון קידה או כריעה…

סיכום

העולה מכל דברינו לעיל שהיוגה היא מנהג עכו"ם עקום, וה' עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים. ואין פשוט כ"כ להתיר תרגילי יוגה, וטוב ונכון לבחור באימון אחר היכא דאפשר. אבל אין למחות בידיהם שרגילים לעשות יוגה 'כשר', והוא בתנאי שאין בה מנהגים רוחניים, ומשתמשים בתנוחות שלא כסדר מסוים שהומצא על ידי מומחי יוגה נוכרים, ולא יאמרו שמות התנוחות בשמותם המקוריים. ובתנוחת הילד אין איסור משום בחוקותיהם לא תלכו, ואין חשש אבן משכית אם אינו ברצפת אבנים, ובפרט אם משתמשים במחצלת יוגה. והטוב בעיני ה' ימלט מכל שמץ עבודה זרה. והנלע"ד כתבתי.

ואסיים, לכו ונשובה אל ה' כי ישרים דרכיו וצדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם. השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם.

אכי"ר."

רבני אבני איתן

(בראש העמוד מציון שזו תשובת הרב שמואל אליהו)

מקור היוגה בפילוסופיית ע"ז, וגם התנועות נועדו לעורר תכונות של מזיקים(?) בכל אופן קשה לברור את הדברים ה"נקיים", ולכן עדיף להימנע.

"כדי להבין מהות של דבר מסוים צריך להסתכל לשורש הדבר, מאין הוא נובע , המקור שלו וכו'.

התנועות של היוגה נובעות מהפילוסופיה של היוגה וזה ברור.

ביוגה עושים תנועות שברוב המקרים מחקות צורות של חיות, נחש, עקרב, דג, וכו'.

ידוע שכנגד כל מה שאדם עושה בעולם הזה מתעורר אותו הדבר במציאות של עולמות עליונים, כלומר כאשר עושים צורה מסוימת של חייה בעולם הזה, כנגד זה נעשית אותה הצורה בעולם עליון.

היוגים עושים צורות אלה כדי לקבל כוחות, תכונות של אותה החיה ובזה יש איסור משום שזה צורה מקולקלת של משיכת כוח וזה מזיק !

בנוסף משמעים קולות כדי להירגע דבר שלכאורה נראה פשוט אך יכול להיות מזיק כמו אמירת המילה : "אום", שזו אחד מהצירופים שע"י נקרע ים סוף ביציאת מצרים ואסור להשתמש בקודש למטרה פרטית.

מסובך לברור את החלקים המזיקים מהחלקים שיכולים להועיל (כמו הנשימות) אי לכך נראה לי שכדאי למצוא מסגרות של פעילויות מרגיעות שמקורן אינו במזרח הרחוק ובכדי להגשים נפש בריאה בגוף בריא."

מדיטציה (בּוֹנְנוּת)

רקע

מדיטציה היא שיטה שבה אדם משתמש בטכניקה מסוימת כדי לאמן את תשומת הלב והמודעות שלו, ולהשתחרר מהמחשבות האוטומטיות וה"רפלקסיביות", במטרה להגיע למצב נפשי צלול, רגוע ויציב מבחינה רגשית, תוך אי-שיפוטיות כלפי תהליך המדיטציה עצמו.

הטכניקות מתחלקות באופן כללי לשיטות של ריכוז ושל "ניטור חופשי". בשיטות הריכוז מתמקדים באובייקט מסוים, כמו נשימה או מנטרה[12], בעוד בניטור פתוח הדגש הוא על מודעות לתחושות ומחשבות המתרחשות במהלך המדיטציה.

מדיטציה נוהגת במספר מסורות דתיות, אך רבים מתרגלים אותה גם מחוץ להקשרים דתיים ורוחניים, בשל יתרונותיה הבריאותיים. התיעוד הקדום ביותר של מדיטציה (דהיאנה) נמצא באופנישדות (כתבי הדת העתיקים של ההינדואים), והיא מהווה חלק מרכזי במסורות הרוחניות של ג'ייניזם, בודהיזם והינדואיזם. טכניקות דומות למדיטציה מוכרות גם ביהדות, בנצרות ובאסלאם, בעיקר בהקשרים של תפילה וזיכרון האל.

בחלק מהדתות הקדומות המדיטציה שימשה למעין התעלות רוחנית, בנוסף לכך שהשתמשו באמירת מנטרות הקשורות לדתם[13]. בעידן המודרני משתמשים במדיטציה בעיקר לצרכים "גשמיים" כרוגע נפשי וגופני, וכתוצאה מכך גם שיפור פיזי (לחץ דם וכד').

מבחינה מחקרית, ישנם מחקרים התומכים ביעילות המדיטציה הן על הנפש והן על הגוף, ויש המדווחים גם על יעילות בהשפעה החברתית-מוסרית, אך דבר זה יותר שנוי במחלוקת.

מנגד, ישנם מחקרים שדיווחו דווקא על השפעות שליליות של מדיטציה על מגוון תחומים (בין השאר דווח על חרדות ודיכאון).

בכל אופן, אלו המתרגלים מדיטציה (בעידן המודרני) עושים זאת מתוך הנחה שהתהליך יגרום לשיפור טבעי בנפש ובגוף.

סיכום הפסיקה

בכללות ניתן לומר כי אין מי שאסר את עצם הטכניקה של המדיטציה. הטכניקה עצמה משמשת באופן טבעי לשיפור תפקודים מסוימים, ולכן היא לא הבעיה. הבעיה המוזכרת בפוסקים היא הטקס שלפעמים נלווה למדיטציה (מעין פולחן ל"גורו") ואמירת מנטרות שמקורן בע"ז. אמנם יש שאסרו בסתמא מדיטציה (או לפחות מדיטציות מסוימות), כיוון שמעורבות בע"ז.

התירו את הטכניקה ואסרו את השאר – שו"ת עשה לך רב (ב, מז); הרב דוב ליאור (אתר ישיבה); הרב דוד חי הכהן (אתר ישיבה); הרב ישראל הס (אמונות, תשמ"ט); הרב דוד שור (הרפואה המשלימה בהלכה, עמ' ריט).

הפוסקים שאסרו בסתמא מחשש לע"ז[14] – תרומת הגורן (יו"ד ב, כ); הרב חיים ליפשיץ בשם הרב עובדיה (תחומין א); שו"ע המקוצר (ה, יו"ד ב, קעד). כמו"כ גם הרבי מליובאוויטש חשש מע"ז במדיטציה ("הרבי שלשים שנות נשיאות" א).

גישה נוספת היא גישת הרב אבינר עפ"י דברי הרצי"ה, שיש להימנע ממדיטציה ולשאוב את הרוחניות ממקורותינו, כיוון שמקורות זרים יכולים לבלבל את הנפש[15]. לכן אין "לגייר" את המדיטציה ולהשתמש בטכניקה בלבד. (הדברים מופיעים בעיקר ב"קובץ דגל ירושלים" עמ' 51, בדברי הרצי"ה. וב"שאילת שלמה" א, עמ' 195).

לעומת זאת, הרבי מליובאוויטש אכן ניסה להמציא מדיטציה כשרה, וזאת לפחות כדי שלא ינהרו אחר המדיטציות הבעייתיות.

דיון נוסף שחשוב להדגיש הוא "המדיטציה היהודית". היו כמה חיבורים שניסו להתחקות אחר שיטת כאלו ביהדות, כדוגמת חיבורו של הרב אריה קפלן. את השיטות ניתן למצוא בעיקר במקורות קבליים, בכתבי האדמו"ר מפיאסצ'נה (בני מחשבה טובה), אצל הרב גינזבורג, ולדעתו של הרב נתן אופיר אף בכתבי הראי"ה (מופיע במאמרו של הרב נתן אופיר, תחומין יח). בכל אופן חלק מהפוסקים תיארו את ההבדל בין מדיטציה יהודית למדיטציה רגילה, בכך שביהדות לאחר "טיהור המחשבה" יש הוספת תוכן חיובי תורני, ובמדיטציה הרגילה נשארת ריקנות[16]. (הוזכר בשו"ת עשה לך רב. כמו"כ מובא בהמשך ציטוט של הרב זאב סולטנוביץ' באחד משיעוריו בישיבה, שדיבר על נקודה זו).

דברי הפוסקים

במערכה הציבורית, עמ' 286 – מכתב הרצי"ה לרב ישראל הס

לעצם המדיטציה הטרנסצנדנטלית, הדבר דורש בירור מומחים האם הוא מועיל גופנית נפשית. ומ"מ כיוון שמזכירים שם שמות אלילים הדבר אסור.

"הרב ישראל הס, בירר וחקר את ענין ה"מדיטציה" וגילה שמודבר בטקסים הכרוכים בעבודה זרה ממש. את ממצאיו פרסם בספרו "אמונות" (חלק א, עמ' 243 ואילך).

רבנו זצ"ל שלח אליו את המכתב הבא:

ב"ה י' ניסן התשל"ז

כל עתרת השלום והברכה לכבוד… הרב… ר' ישראל הס שליט"א וכל תודתי על בירורי דבריו החשובים ביחס אל אותם הענינים המכונים בשם ה"מדיטציה", והופעת השפעתם במרחבי הציבור, הנה זה מכבר הודעתי, שמבחינה רפואית צריכים הדברים הבחנה גופנית-נפשית אישית של רופאים מומחים ונאמנים, כמבואר בהלכות פקוח-נפש ומבחינה רוחנית לאור בהירות- הקדש אשר בכל תקפם וחסנם של אורות-התשובה ואורות-התורה בכללם ובפרטיהם.

ועתה לפי ההתבררות שיש בסדרי אותם הענינים כמו הזכרת שמות ומושגים אליליים, שהוחזקו בתור שכאלה, – הלא מובן וברור הוא שיש בזה ענין איסור- תורה, השייך אל "לא ישמע על פיך", ושומר נפשו ורוחו ירחק מזה.

בברכת כוננות מן חרותנו הבעל"ט ועל כל ישראל

צבי יהודה הכהן קוק"

קובץ דגל ירושלים, עמ' 51

אין צורך לקחת שיטות ממקורות זרים, אלו רק מבלבלים את דעתנו. אלא יש לרכז את המחשבה בעניינים יהודיים כתפילה, שיויתי לנגדי תמיד, וכד', ומשם תהיה הצלחה.

"ב"ה. י' אדר התשל"ט

שוב בירור-דברים בענין ה"מֶדיטציה"

ריכוז-המחשבה של יהודי-מרוקו וענינו האמת והקיים הוא כמו שלימדונו והדריכונו רבותינו ז"ל הפרשה הקטנה שכל גופי-התורה תלויים בה: שיויתי השם לנגדי תמיד – וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ואין לנו שום צורך וענין בזה לסיוע ממקורות זרים ונָכרים, שהם רק מבלבלים דעתנו היהודית ובריאותנו הנפשית. המחשבה הנאמנה והבהירה של אדם-מישראל צריכה להיות מרוכזת ושלמה בכיוונה לבורא-עולם וקורא- דורותיו המתגלה בנצח-ישראל ותורתו, ללא פיזור-הנפש והתבלבלות חיצונית, בשלמות תמימותה הגדולה לכל תקפה של עצמה ואמתתה, בהכרת ערכה הקיים והקבוע. מתוך תוכנו בהכרת עצמנו תתקיים תגדיל-תאדיר עובדת חיוניותנו והשפעתה המבורכה לכולנו ולעולם כולו. כונתו המרוכזת בתפילה בתורה ובמעשי מצוותיה היא היא תצליח לרוממנו ולכונן כל מעשינו לברכה.

בצפיית הישועה השלימה

צביהודהכהן קוק"

הרבי שלשים שנות נשיאות א, עמ' 298

הכותב (מנחם רועי) מספר על מלחמתו של הרבי מליובאוויטש במדיטציה הטרנסצנדנטלית. הרבי ארגן כינוס ודיבר על הבעיות במדיטציה זו – מעורבב בה פולחן אלילי (לא מוסבר מה בדיוק במדיטציה). מגיע למסקנה שיש לנקות את המדיטציה מרשמים אליליים וטהר אותה, ועל מנת למשוך למדיטציה "כשרה" אנשים, החליט כי רופאים ומומחים יראי שמיים צריכים "להמציא" מדיטציה חדשה (שאין בה תכנים יהודיים- אחרת זה לא ימשוך אנשים), ללא פולחן, רק הטכניקה עצמה.

עוד מציין כי גם אבותינו ערכו מעין מדיטציה בהיותם רועי צאן, מקצוע שאִפשר להם להתבודד ולהתבונן על טהרת הקודש.

נק' נוספת- מציין גם לרב עובדיה יוסף שפסק נגד המדיטציה.

מסקנה – הטכניקה מותרת, הרשמים האליליים שמסביב אסורים.

"הרבי יוצא למלחמה במדיטציה

רבי מנחם מענדל שניאורסאהן, רבם הנערץ והמפורסם של חסידי חב"ד – ליובאוויטש, למוד מלחמות ועתיר מאבקים הוא…

לפני שבועות מספר נרתם הרבי למאבק חדש (בלי להזניח, כמובן, אפילו כהוא זה את "החזיתות" הקודמות): מלחמה במדיטציה הטרנסצנדנטלית.

פיקוח נפש

יום אחד כינס הרבי במרכזו בניו־יורק אלפים מחסידיו וסתם יהודים הצמאים תמיד לשמוע את דברו והשמיע באוזניהם דברים קשים על המדיטציה. המדיטציה, הבהיר הרבי, כמוה כפולחן אלילי והמכורים לפולחן זה כמוהם כעובדי עבודה זרה… מה לעשות לצרה זו? באמריקה רבים מאד אלה העוסקים במדיטציה, ביניהם רבים מאחינו בני ישראל… הוא יודע שההמדיטציה אך שקר בימינה, הבל לא יועיל ורעות רוח. עם זאת, הוא גם יודע את ערכם הפסיכולוגי של "הבלים" כאלה לחולי רוח ולבעלי נפש רצוצה.

רבים רבים מאד טוענים, כי המדיטציה מסייעת להם להתגבר על קשיים ועל מתח מכל סוג שהוא. דבר המביא הקלה פורתא אסור לבטלו לחלוטין ויש אולי מקום להתייחס אליו כאל תרופה של רופא המקלה מיחושים, גם אם אינה מרפאה את החולה מחוליו. אלא מאי? יש לסלק את התערובת של עבודה זרה ולהסיר כל שמץ שריח של עבודת אלילים נודף ממנו.

פח יוקשים

ישנם אנשים, אמר הרבי, שעצביהם מתוחים או שבריאות נפשם לקויה והם טוענים שכדי להרגיע את עצביהם עליהם להתבודד, להתקפל בקרן זווית ולהתבונן בעניין מסויים, לפחות מספר שעות ביום, תוך התרכזות מקסימלית, ובדרך זו הוא מרגיע את נפשו הסוערת, מתחזק ומבריא.

גם אבות האומה הישראלית, אברהם, יצחק ויעקב, היו רועי צאן… זאת אלא כדי שתהיה להם הזדמנות להתבודד בשדות ולהתבונן במעשיו ובמידותיו של בורא עולם, קונה שמים וארץ. שמע מינה, שבהתבודדות ובהתבוננות יש גם הרבה מן החיוב, בתנאי שהדברים ייעשו על טהרת הקודש, ברוח התורה והמצוות ובלי שמץ אפילו של אבק עבודה זרה.

דא עקא, שבמדיטציה יש גם תערובת של עבודה זרה.

…מסקנתו של הרבי מליובאוויטש: יש לטהר את המדיטציה הטרנסצנדנטלית…

שיטה חדשה

מחשבתו הראשונה של הרבי היתה ליצור שיטת מדיטציה שהעוסק בה יתרכז בדברי תורה או בפירוש המלים "שמע ישראל"… גם את המדיטציה "הכשרה" יש לעשות בפיקוח של רופא מומחה וירא שמים, שידריך את החולה בהתאם לתורת הרפואה ולא יעשה דבר הנוגד את ההלכה שבשולחן ערוך… "אין צורך לבסס את השיטה על התבוננות ברזי תורה וסודותיה, כי בדרך זו לא נמשוך אלינו את המוני העוסקים במדיטציה האסורה, המשימה איננה לקרב אותם אל סתרי תורה, כי אם להרחיקם מעבירה ומעבו דה זרה", אומר הרבי, הבטוח שאם תהיה מדיטציה כשרה, נוחה ומושכת, יימשכו אחריה רבים מבני עמנו… במכתב מנוסח באנגלית מלוטשת פנה הרבי אל ציבור הרופאים היהודיים, המומחים למחלות נפש ופסיכולוגיה, וביקשם להשקיע מחשבה ומאמצים כדי ליצור שיטת מדיטציה מותרת…

פיתוי לתמימים

הרבי מליובאוויטש איננו היחיד המתיחס למדיטציה כאל עבודה זרה, גם הרב הראשי עובדיה יוסף פירסם בשעתו פסק הלכה, שקבע כי הנוהים אחרי ה"גורו" והעוסקים במדיטציה כמוהם כעובדי עבודה זרה וכסוגדים לאלילים…"

הרב שלמה גורן – תרומת הגורן יו"ד ב, כ

המדיטציה הטרנסצנדנטלית היא ע"ז, ואת התועלת הטבעית יש לשאוב מריכוז בתורה.

"שאלה: האם מדיטציה היא ע"ז?

תשובה

השלום והברכה,

ב"ה י"ד חשון תשל"ט

הנני מאשר קבלת מכתבך מיום ד' באלול תשל"ח. מעדיף הייתי לו לא היה כבודו "בונה" את מכתביו על סמך שמועות. כבר פסקתי בכל כלי התבטאות, החל מאמצעי התקשורת וכלה במכתבים המבקשים את הבהרתי, כי המדיטאציה הטרנסנדנטלית הינה עכו"ם ואסור להם ליהודים להזדקק לתורה זו. את שלוות הנפש וההתרגעות שכביכול משיגים ע"י מדיטאציה זו יכול כל יהודי ירא שמים להשיג בעזרת ריכוז מחשבתי בתורתנו הקדושה.

בכבוד רב, שלמה גורן"

שו"ת עשה לך רב חלק ב סימן מז

לעניין מדיטציה הטרנסצנדנטלית – הטקס עצמו אסור כיוון שכולל בתוכו פעולות חסרות היגיון אשר ככל הנראה מקורם מע"ז (חלק מהטקס נראה ממש כע"ז). כמו כן אסור לומר את המנטרות המיוחדות, כיוון שהן כנראה שמות של ע"ז. אך הטכניקה עצמה של המדיטציה אינה אסורה, אלא שליהדות יש תחליף יותר טוב – תפילה, הכנה לתפילה, שבת ועוד. רק שבמקום לרוקן את המחשבות לצורך ריקנות חסרת משמעות, ביהדות מסירים את המסיחים כדי ליצוק תוכן חיובי.

"המדיטציה הטראנסצנדנטאלית[17]

———-

שאלה:

לאחרונה פורסמו בעתונות כתבות המתארות את תועלתה של המדיטציה – הטראנסצנדנטאלית, שהיא למעשה טכניקה של הרפית מתחים נפשיים. ביררתי אצל חברותי שלמדו תורה זאת, והיא פשוטה ביותר. אחרי מספר הרצאות, מתיחד התלמיד עם מורהו, ושם נערך טקס בו מגיש התלמיד פרחים פירות ומטפחת לבנה אשר לא כובסה. באותו מעמד מוסרים לו מלה הנקראת "מנטרא", שאסור לגלותה לשום אדם בעולם. פעמיים ביום עוצמים את העינים למשך כעשרים דקות וחוזרים על המנטרא, ומיד משיגים שחרור מכל מתח נפשי, ונכנסים לשלוה ומנוחה, וגם שיפור ניכר בבריאות הפיסית. שאלתי היא האם דבר זה אסור על פי ההלכה.

(שאלה זאת נשאלה בשידור "קול ישראל" בתבנית "עשה לך רב". תשובתנו היתה מטבע הדברים קצרה, הן מפאת הזמן הקצר, והן משום שלא היה ברור לנו עדיין היטב כל הכרוך בעקרון הטקס והמנטרא הנ"ל. אבל התשובה היתה ברורה לאסור על יסוד המידע שאז עמד כבר לרשותנו. לאחר מיכן רבו השואלים בכתב ובעל – פה וביניהם גם בני ישיבות שנתפסו למדיטציה זאת, ופנו לבירור הלכה. אחד מבני הישיבות פנה אלינו בשם חבריו בשאלה מענינת דלהלן:

שאלה:

האם עצם הטכניקה של המדיטציה – הטראנסצנדנטאלית, היא האסורה, או רק הטקס. ואם כן, אולי מותר שאחד התלמידים שכבר נתפס ולמד תורה זאת, ילמדנה לחבריו מבלי להזדקק לאותם מורים, ולאותו טקס.

(בעקבות השאלות הרבות שהגיעונו, ביררנו את מהותה של המדיטציה – הטראנסצנדנטאלית, להלן למען הקיצור המ"ט, והורנו הלכה לכל שואל כדלהלן).

———-

תשובה:

בראשונה, נפנינו לברר את מהותו האמתית של הטקס הנ"ל, והמנטרא הנמסרת לתלמיד. להלן עדותו של תלמיד שעבר את כל הליכי תורה זאת:

"…המורה ערך התקרובת על גבי השולחן לפני תמונת ה"גורו – דיב" (איש קדוש), בשולחן דלקו נרות, היתה שם קערית קטורת, ועוד כמה פריטים, כמלח ואורז. המורה התפלל בסנסקריט (לשון הודית) כשמונה דקות, ובאותה שעה הוא קד לתמונה, מדליק את הקטורת שבקערית, ותוך כדי כך מפזר גרגירי אורז ומלח מסביב לתמונה. לבסוף פונה לתלמיד שיתחייב לא לגלות את מלת הקסם, ואז היא נמסרת לו בלחישה. מושיב אותו על כסא ומתיחד לראשונה עם המלה שנמסרה לו לכל ימי חייו".

———-

הטקס

לדעתי, די בדברים אלה לאסור בהחלטיות את המ"ט. כי ברור הדבר שכל פעולה אנושית פשוטה, המבוססת על אדני ההגיון, יש לה ביאור ומשמעות. לעומתה כל פעולה שאין לה שום משמעות והגיון, מקורה ללא ספק באמונה דתית… אין ספק שפעולות אלה אשר אין להם שום משמעות והגיון מקורן באותם אמונות דתיות הקשורות בעבודה – זרה שהיו נהוגות, ובחלקן נהוגות עד היום בארצות המזרח – הרחוק, אשר משם הגיעה המ"ט.

בספר "מדיטציה הטראנסצנדטאלית" (ד"ר ה. ה. בלומפילד), לא נזכר התיאור הנ"ל בשלימותו, אך די במה שמתואר שם, כדי לקבוע את איסור עבודה – זרה שבטקס. וזו לשונו: "כל הפונה למ"ט מתבקש להביא לשעת ההדרכה הראשונה פרחים רעננים פירות טריים וממחטה לבנה חדשה. אלה משמשים בידי המורה בטקס מסורתי, המשמש כהקדמה להוראת הטכניקה. טקס זה אינו פולחן דת, אלא יועד להבטיח כי הדברים שהתלמיד עומד ללמוד הם בדיוק הדברים שנמסרו מדורי דורות ממורה למורה. הטקס הקצר גם מאפשר למורה להביע את תודתו למסורת, שהיא צור מחצבתה של המ"ט. אין התלמיד מתבקש להשתתף בטקס, אלא רק להיות לו עד" (עמוד 24). ובכן ברור, מבלי להכנס בויכוח, שיש כאן טקס מסורתי, תודה למסורת, שאין היא אלא שרידי פולחן קדום, שכל כולו מעוגן בעבודת – אלילים.

לכן ברור, שככל שרידי פולחן של עבודה – זרה, גם כל הטקס הנ"ל אסור בהחלטיות.

———-

המנטרה

…ה"מנטרות" הנמסרות לתלמידים, אינן מלות חסרות משמעות, לדעת יודעי דבר. מומחה אתו שוחחתי, הסביר, שהן רבות משמעות, הן מעוגנות במושגים אלהיים ומשוננים במדיטציה ובתפלות…

ובכן, מלים קסומות אלה שהן שמות אלילים… "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך"…

זאת ועוד, נתברר, שאין צורך באותה מלה דוקא כדי להשיג את התוצאה הטכנית…

אין ספק שהכונה היתה בכך להשתמש בשמות אלילים לשם ביצוע פעולה טכנית זאת, מתוך כבוד והוקרה. או שהעולם הקדמון אכן האמין שתוצאות אלה מושגות בכחם של אותם אלילים, אשר את שמותיהם מבטאים.

———-

מקורותיה האליליים של המדיטציה

כי אכן תורה זו קדומה היא מאד, וכך מסופר בספר ה"מדיטציה הטראנסצנדנטאלית" הנ"ל…

ובכן, ברור ביותר, מסורת שנשמרה בידי נזירים בימי העולם העתיק שכל כולו היה בנוי ומבוסס על ערכי דת ואמונה. ואין ספק שכל הטכניקה של המדיטציה היתה מלווה בשמות, סמלים, ופולחן הלקוח מאמונות ההבל של אותה עבודה – זרה הודית עתיקה. והלא עד עצם היום הזה מלאה הודו עבודה – זרה פשוטה כמשמעה.

ולכן, פשוט מעל לכל ספק שכל הפולחן המלוה את המדיטציה מקורו בעבודה – זרה, ואסור הוא בהחלט.

המדיטציה קשורה באמונת הנשמה

…ר. באקמינסטר פולר (שכתב מבוא ארוך – לספר הנ"ל), ואגב ממעריציו של המאהארישי, מזכיר פעמים אין ספור בתיאור מחשבותיו ורעיונותיו את "העקרונות הנצחיים" (עמוד ט"ז י"ז), או כשמתאר את רוח) האדם, מדבר על "האמיתות הנצחיות" (ט"ז), או כשמפריד בעליל בין העקרונות המוכללים הנצחיים כשייכים לרוח האדם, לבין מוח האדם כאורגניזם פיסיו – כימי מוגבל (עמוד י"ח). כל אלה הם ביטויים לאותו כח פשוט שאנו קוראים לו נשמה.

אך במקום אחד לפחות, ומענין ביותר כשלעצמו, מדבר הוא ישר ובבירור על הנשמה… הקדמה זאת היתה נחוצה להבנת הטכניקה של המדיטציה, וכפי שנבאר להלן.

———-

טכניקה של המדיטציה

המודט מתיחד פעמיים ביום משך עשרים דקות בכל פעם, עם אותה מנטרה…

הטכניקה של מ"ט עניינה בכך, שהעוסק בה מטה את קישבו פנימה בחשבו באופן נינוח מחשבה אחת ויחידה…

ניתן לתרגם טכניקה מסובכת זאת לכאורה בלשון פשוטה. בתחלה מנסים לרכז המחשבה בנקודה אחת חסרת משמעות (מנטרה). בכך מרוקנים את כלי המחשבה מהבעיות היום – יומיות השיגרתיות, ע"י שכחת כל הסובב את האדם. לבסוף צוללים אל מעמקי ההכרה השלוה…

מדוע משיגים בכך שלוה, מה סוד טכניקה זאת.

בתורת ה"מדיטציה הטראנסצנדנטאלית", אין לכך הסבר ברור. לנו ברור הדבר ביותר, וכפי שנבאר.

———-

מדיטציה של היהדות

פנימיותו של האדם היא טובה… ולכן במדה ויכול אדם להתרכז, לשכוח את כל סביבתו, את כל הרע האופף אותו, לרבות "יצר מחשבות לבו רק רע כל היום" (בראשית ו' ה'), הרי ששוקע הוא בתוך תוכיות נשמתו הטובה, ולכן הרגשתו היא מתוקה, היא חויה נעימה. וכשעושים זאת פעמיים ליום, אף מבלי להבין את עומק המשמעות, עשויים להשיג תוצאות חיוביות טובות.

ולכן, כך השיבונו לשאלתו של אותו בן – ישיבה:

טכניקה זאת כשלעצמה אינה אסורה, כשאדם עושה אותה בלי ההקדמות והטקס והמנטרה, אם ימציא לעצמו מלת קסם איזו שהיא, או שיתרכז בשתיקה.

אלא שהאדם מישראל אינו זקוק לשום מדיטציה כדי להשיג את השלוה הנכספת. מצוותיה של תורה פועלות באדם את פעולת המדיטציה המתוארת לעיל ביעילות מירבית. כיצד?

תפלתו הראשונה של האדם בכל בוקר, היא: אלקי, נשמה שנתת בי טהורה… כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלקי… אדון כל הנשמות… חי וקיים לעד, ברוך המחזיר נשמות לפגרים מתים.

הנה הפתיחה היא, פיתוח המודעות אל תוך תוכיותו של האדם, היא הנשמה אשר בקרבו, ובכך משיג הוא ריכוז מחשבה. אחר – כך באה אותה תפלה שכל כולה היא התפשטות החומר, שכחת כל הסובב את האדם, זניחת המחשבות השיגרתיות היום – יומיות, ממש כדברי מרן בשולחן – ערוך (הלכות תפלה סי' צ"ח): "המתפלל צריך להסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכונתו זכה בתפלתו… וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכונים בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה, ואם תבוא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה"…

…וכמה גדול ההבדל בין תפלה (מדיטציה יהודית) לבין הטכניקה של המ"ט. השניה שואפת לרוקן את האדם ממחשבותיו היום יומיות השיגרתיות, שהן היוצרות למעשה את המתח הנפשי, ע"י התרכזותו באותה מאנטרא, מלה חסרה כל משמעות (לגבי המודט), היינו ריקנות תוך כדי ריקנות. ואילו היהדות, משיגה את אותה המטרה, מרוקנת את האדם מכל מחשבותיו הטורדות אותו, אבל תוך כדי כך ממלאה אותו ברגשי קודש של המציאות האלקית, על ידי פניה אל האלקים. לא ריכוז תוך כדי ריקנות, אלא ריכוז מלא תוכן של קדושה, כדברי דוד, נעים זמירות ישראל: ואני קרבת אלהים לי טוב (תהלים ע"ג).

———-

…שבתו של האדם מישראל שומר תורה ומצוות, היא מדיטציה שאין למעלה הימנה… השבת היא בשבילו עולם אחר, עולם שכולו טוב, שכולו מנוחה ורגיעה. הוא עוסק בתפלות השבת הנעימות, בסעודות השבת העריבות, בעיון בחומש ומפרשיו, או בסוגיא בתלמוד, שהם עולם שכולו טוב. ואפילו קריאה במוסף ספרותי של עתון מכובד, (דבר שכשלעצמו אינו רצוי בשבת) עדיין שומרת על שלות הנפש והרגיעה המוחלטת.

הנה מדיטציה נפלאה, לא ריקנות של מאנטרא חסרת משמעות ותוכן, אלא עולם שכולו יופי וטוהר, עולם שכולו שבת ומנוחה, שרק שומרי שבת ומקדשי שביעי חשים אותו בכל יופיו והדרו.

…חבל מאד, שדורנו זה זנח את כל היופי וההדר של תורת ה' על כל מכלול ערכיה הנצחיים כדי לחצוב לו בארות נשברים אשר לא יכילו המים.

———-

סיכום ההלכה

יש בטקס ההתיחדות של המדיטציה – הטראנסצנדנטאלית, וכן במאנטרא הנמסרת למודט, סממנים מובהקים של עבודה – זרה, האסורים בתכלית האיסור.

הטכניקה של המ"ט כשלעצמה אינה אסורה, באם ישתמש בה האדם ללא הטקס הנ"ל, וללא השגחתם של אותם מורים.

יהודי שומר תורה ומצוות אינו מרגיש שום צורך במ"ט.

אדם מישראל המרגיש ריקנות בחייו, וצורך לרגיעה ושלוה, ימצאנה בדרכו חזרה אל ערכי היהדות בתשובה שלימה אל תורה ומצוות."

הרב דוב ליאור – אתר ישיבה

בעצם הטכניקה עצמה של המדיטציה אין בעיה.

"שאלה

רציתי להבין אם באופן כללי מותר לעשות מעיין מדיטציה, לאו דווקא במילים של התפילה הרגילה, אלא בדברים שאני רוצה "להחדיר" לראש ע"י חזרה עליהם כדי שיכנסו לראש. להתרכז בדבר מה ע"י שינונו או העלאת הכיתוב או ה"מחזה" בדמיון. אם בכלל מותר לעשות את זה אז האם מותר לדמיין/לשנן איזו תפילה (מהסידור) או איזו משאלת לב שבעזרת הריכוז הזה יש יותר כוונה?

תשובה

לא נראה לי שיש בעיה בפעולה אותה את מתארת בשאלתך, ולאור זאת נראה גם שאין מניעה להשתמש בפסוקי התפילה."

הרב דוד חי הכהן – אתר ישיבה

עצם הטכניקה מותרת, אמונה בגורו ואמירת מילים מסוימות יש הן חשש ע"ז. וחוש מהשתעבדות לשיטה.

"ראשית, נקדים שבמדיטציה עוסקים בריכוז גדול סביב נושא מסוים ובזאת אמורים להשתחרר ממועקות חיצוניות. דא עקא, שפעמים פעולת הריכוז אמורה להתבצע תוך כדי אמירת מילים לא מובנות או סובבת סביב אישיות מסוימת האמורה להיות איש פלא (גורו בלשון ההודים), וכללי המדיטציה דורשים להאמין בכוחותיו העל טבעיים שזוהי פעולה שיכולה לשעבד אליה את הנפש ויש בזה חשש לעבודה זרה.

ועל כן אם תרגול זה אינו מקשר אותך עם דמויות מסוימות, או מחייב לומר מילים לא מובנות אין בזה איסור…

אך על כל פנים אם הריכוז נעשה כפי שאתה מציין בשאלתך – בריכוז בנשימה ובתנועות הטבעיות של הגוף אין בכך איסור, אבל יש בכך קצת סיכון של השתעבדות כדברי חז"ל שגם על דברים מותרים הנהגת האדם צריכה להיות על פי הכלל של מיעוטו יפה ורובו קשה."

הרב ישראל הס – אמונות (תשמ"ט), עמ' 243, מדיטציה ויהדות

בראיון עם פרופ' הארי פרידמן, מובן מדברי פרידמן כי המדיטציה נלקחה מהיהדות. ובמאמר נפרד הרב ישראל סוקר את שיטת המדיטציה הטרנסצנדנטלית ומגיע למסקנה כי בטקס הנלווה ובמטרות יש ע"ז, ובכלל בתנועה יש ניואנסים הקשורים לע"ז (אמנם עצם הטכניקה לא אסורה).

הרב שלמה אבינר – עטורי כהנים 191, עמ' 22

המדיטציה הטרנסצנדנטלית מקורה בע"ז, אך כיום אין בה ע"ז, ואף הטקס הנלווה ככה"נ אין בו ע"ז ממשית (לפחות כך טוענים בתנועה), אך ראוי לא להשתתף בטקס זה. מ"מ "גיור" המדיטציה לא שייך כיוון שלא כך נמסרה לנו דרך עבודת ה', אלא זו שיטה חיצונית לנו שמרכזה ב"עבודת העצמי" (כלומר חולק על הרבי מליובאוויטש בהקשר הזה, ועל הסוברים שביהדות המדיטציה מופיעה בצורה מסוימת).

"שאלה.

מדיטציה

האם מדיטציה טרנסצנדנטלית נוגדת את ההלכה היהודית? האם יש בזה עבודה זרה ? האם אפשר לגייר אותה ולהשתמש בה לעבודת ד'?…

תשובה.

מדיטציה טרנסצנדנטלית מקורה בעבודה זרה, אך עתה היא נוקתה מהסממנים של עבודה זרה שלה, והיא סתם טכניקה של הרגעה… לכן אין בה איסור ואינה עבודה זרה. אכן הטכס ההתחלתי עם פרחים לגורו, מאוד דומה לעבודה זרה, אף על פי שהם מתרצים שאין עובדים כאן לשום ישות רוחנית וגם אין מעמידים את הגורו כאל, אלא זה סתם ביטוי של הכרת טובה, וזה דומה לכל מיני טכסי כניסה, אבל בוודאי מאוד ראוי להימנע מזה.

אך המדיטציה כשלעצמה אין בה איסור… באשר לרעיון לגייר את המדיטציה לעבודת ד', אין זה רעיון טוב. ריבונו של עולם מסר לנו הרבה דרכים לעבודת ד' ולא מסר לנו מדיטציה… אי אפשר לעשות הרכבה של תפילה ומדיטציה… במדיטציה אדם מקיים: שויתי את עצמי לנגדי תמיד. ובעבודת ד': שוויתי ד' לנגדי תמיד…"

הרב שלמה אבינר – נר באישון לילה, עמ' 182

סקירה קצרה על מדיטציה באופן כללי, ומדיטציה טרנסצנדנטלית בפרט. מפרט את התמורות החיוביות הטבעיות שלה, ואת ההבלים שמסביב.

"מדיטציה

שיטת הרפיה שמטרתה שינוי מצב התודעה. יש הטוענים כי יש לה סגולות רפואיות.

אכן, בנוסף להשפעה הנפשית יכולה מדיטציה לחולל גם תופעות פיזיולוגיות כגון הורדת לחץ דם, דופק ורמת צריכת חמצן, אך לרוב גם מנוחה רגילה מביאה לתוצאות דומות. באשר לטענות על סגולתה של המדיטציה בריפוי מחלות – עד כה מחקרים מדעיים לא מצאו לכך ראיות.

מדיטציה טרנסצנדנטלית (Transcendental Meditation)

טכניקה להרפיית מתחים נפשיים ושיפור הבריאות. קבלת תלמיד חדש מלווה בטקס הכולל הבאת שישה פרחים רעננים, – שלושה פירות טריים ומתוקים ומטפחת לבנה חדשה שלא כובסה מעולם ערוכים על מגש. המורה עורך את התקרובת לפני תמונה של הגורו על שולחן שעליו ניצבים נרות דולקים, מתפלל בהודית, קד לתמונה, מדליק קטורת ומפזר גרגירי אורז ומלח סביב לתמונה. התלמיד מקבל מנטרה – סיסמה סודית שאסור לו לגלותה. פעמיים ביום עליו לעצום את עיניו כעשרים דקות, לרוקן את מחשבתו ולחזור על המנטרה. בפועל קיימות רק מספר מוגבל של מנטרות המותאמות לגילו של הפונה ולא יותר. לכל מנטרה יש מובן אלילי, והשיטה כולה – על אף הצגתה באורח מדעי על ידי המאמינים היא פרי של מסורת – אלילית קדומה בת אלפי שנים שקיבלה פנים חדשות, חילוניות. העוסקים בטכניקה זו מדווחים על שחרור ממתחים נפשיים ותוספת שלווה ובריאות, מה שגם נבדק ואושר במידה מסוימת במחקרים מדעיים, אך מחקרים השוואתיים הראו כי כך הוא בכל שיטת הרפיה. כמו כן אין צורך דווקא באותה מילת קסם כדי להשיג את התוצאה אלא די בכל השמעת צליל או מילה בקצב מונוטוני.

באשר לטענות בדבר יכולתה של המדיטציה הטרנסצנדנטלית לאפשר ריחוף באוויר או להביא להפחתת הפשיעה בעזרת כוח המחשבה – אין לכך בדל של הוכחה."

הרב שלמה אבינר – שאילת שלמה א, עמ' 195

דבריו מזכירים את מה שכתב בקובץ עטורי כהנים, אם כי מכאן משמע שגישתו יותר סולדת ממדיטציה זו. עצם המדיטציה הטרנסצנדנטלית כנראה לא ע"ז, אבל בטקסים הנלווים נראה שיש ע"ז. מביא מקור לכך שיש צד פסיכולוגי שלילי במדיטציה. וכן מסביר כי אין ללמוד מהגוים על הדרכה נפשית, רק דברים פיזיים מותרים ללמוד, כיוון שיש לנו הדרכת התורה על הנפש[18]. ומסכם- אין לנו עניין במדיטציה הטרנסצנדנטלית.

[19]"בעניין מדיטציה טרנסצנדנטלית

1. בעקבות שיעור שניתן על ידי לפני כמה חודשים, הבינו כמה חברים כאילו אמרתי שמותרת המדיטציה הנ"ל. לכן עלי להעמיד את הדברים על אמיתותם.
2. ישנם גדולי ישראל שקבעו שמדיטציה טרנסצדנטלית הינה בגדר עבודה זרה. ביררתי נימוקיהם… וקל וחומר שלא באתי לפסוק הלכה. כל הנאמר כאן הוא בקשר למדיטציה טרנסצנדנטלית ולא ל"פולחן הגורו"…
3. אח"כ הבאתי חוות דעת של פסיכולוגים שהכחישו באופן ניסיוני את כל הערך של המדיטציה הטרנסצדנטלית וכן שהבליטו את הנזק הנפשי העמוק שהיא עלולה לגרום.
4. …לגבי טיפול ברפואת הגוף, יש לנו נאמנות מסוימת ברופאים הגויים…

לעומת זאת, כשמדובר ברפואת הנפש, אין לנו צורך לשאוב הדרכתנו מבארות זרים. במדעי הטבע, אנו סומכים על ידיעותיהם של גויים, אבל כשמדובר על מוסר, על חינוך ועל הדרכה רוחנית ונפשית, אנו מקבלים את הדרכתנו מריבונו של עולם…

5. ולכן באופן כללי אין לנו עניין במדיטציה טרנסצדנטלית של חזרה על מילה ריקה ונטולת משמעות. המדיטציה שלנו היא התפילה שהיא שפיכת שיחנו לפני ריבונו של עולם."

הרב שלמה אבינר – תחומין ו, הסתייעות במדיטציה ובטכניקות דומות, עמ' 163

קשה לנתק טכניקות שמקורן אלילי מהצד האלילי. מפקפק בתועלת הממשית של הטכניקות, ואף אם יש תועלת, אנו יונקים יסודות רוחניים מתורתנו ולא ממקורות זרים המבלבלים את הנפש.

"א. עשיה כמשפטי הגויים

שאלתוני : "האם במטרה להגיע לאמונה אמיתית עמוקה, אמונה שמתוך ידיעת עצמנו והסובב אותנו, מותר להשתמש בכלים כמדיטציה, יוגא, זן, שיטת גורדייב וכו'".

והנה באופן יסודי אין עכוב ללמוד דברים טובים ממקור הגוים… וכבר בתורה מצאנו הדרכה "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח,ג) שאין ללכת ב"חקת הגויים". אמנם ההגדרה של חקות הגויים עדינה מאוד, ובאופן כללי התוספות ביארו שיש שני מיני חקות הגוים : א. דברים שיש להם נגיעה לעבודה זרה. ב. דברים שאף על פי שאין להם נגיעה לע"ז, בכל זאת הם הבל ושטות (עבודה זרה יא,א תוס' ד"ה ואי) הדברים מהסוג השני נכללים גם בגדר "מקולקלים שבהם".

והנה המקור האלילי של כל השיטות האלה אינו מניח צל של ספק… וביחס ל"מדיטציה הטרנסצנדנטלית" כבר כתב הרה"ג ר' חיים דוד הלוי… אמנם ביוגא, זן וגורדייב איננו צריכים להוכחות כדי לראות את כל ההשקפה שעומדת מאחורי זה.

על כן נשאלת השאלה האם אפשר להשתמש בכל אלה בתור טכניקות בעלמא… ואין מציאות כלל של טכניקות בעלמא שאפשר לנתקן מההקשר הרעיוני שלהן.

ב. האם יש תועלת בשימוש בשיטות אלו?

…בוודאי לא נוכל להכחיש שהן מביאות תוצאות מסויימות, אבל גם זה צריך בקורת. למשל לגבי המדיטציה הט' לא נוכל להכחיש שיש אנשים שהדבר עזר להם, אבל צריך לבדוק כמה מן התוצאות הן סוביקטיביות ונובעות מאפקט פלצבו[20] (שאדם מחוה מה שמצפים ממנו) ומאפקט של התחייבות (לחץ קבוצתי להאמין), ואם אותן התוצאות של הפחתת מתחים, הגדלת המרץ, האינטואיציה היצירתית, האופטימיות ושפור היחסים החברתיים – אי אפשר להשיגן בדרך אחרת…

ג. בענינים רוחנים אין לנו צורך בסיוע ממקורות זרים

בתחום המדעים המדוייקים, אנו יונקים ידיעות מן הגויים. אבל במה שקשור לתחום הרוחנימוסרי-חנוכי, אנו מודרכים על פי תורת רבונו של עולם… וכן כתב מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל… אין לנו צורך בתרגילים של רכוז מחשבי רקניים כחזרה על מלה טפשית… אלא אנו מרכזים את מחשבתנו ב"שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד", ובכל תפלתנו, וכן במשך כל היום "שויתי ד' לנגדי תמיד"…

ד. לסיכום

לעומת ידיעות מדעיות טבעיות, שיש מקום ללמדן ממקורות הגויים, הנה ענינים רוחניים, מוסריים וחנוכים אנו יונקים ממקור דבר ד' אשר לישראל, ולא ממקורות זרים שמבלבלים ומטמאים את השכל והרוח, הנפש והגוף של האדם מישראל. הצלחתנו היא מתוך "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום", וברכוז המחשבה אל "שויתי ד' לנגדי תמיד"."

הרב חיים ליפשיץ – תחומין א, עמ' 273

יש סוג של מדיטציה שגובל בע"ז (כנראה מ"ט). ומביא כי הרב עובדיה יוסף פסק לאיסור במדיטציה (מביא זאת בסתמא ללא חילוק).

"מדיטציה – כללית המדיטציה גורמת לאדם לברוח מעצמו לקראת חדלון זמני. יש סוגי מדיטציה שגובלים באסור עבודה זרה, וידוע פסקו של הרב הראשי, הראשון לציון [הרב עובדיה יוסף. נ.ב], שאסר פעילות זו. שוב עלי לציין כי אותו פסיכולוג איננו מאמין שזו שיטת הטיפול היחידה הגואלת נפשו של הפציינט שלפניו, אלא בג'ונג'ל של היום הוא "זורק" גם דרך זו, האסורה לפי ההלכה."

אנציקלופדיה הלכתית רפואית ז, עמ' 228

מסכם את הגישות השונות:

יש שכתבו לאסור שיטות בליווי טקס משום ע"ז, וללא הטקס אין איסור אלא שאנו לא נזקקים לזה.

יש שכתבו שמותר לצורך בריאותי ע"י בירור אישי אצל רופא. ומהבחינה הרוחנית אין להסתייע מכך, רק מדרכי התורה.

ועוד יש שכתבו שבעיקרון השיטה טובה, אלא שהיא מעורבת בע"ז.

"מדיטציה – שיטת הרפיה של הגוף והנפש. מקורה בתרבויות המזרח הרחוק, ובמקורה היא שיטה דתית של התרבויות הללו. בשנים האחרונות נעשה בה שימוש גם למטרות רפואה, כגון במצבי יתר לחץ דם, במצבי חרדה, ובכאבים כרוניים.

מבחינת ההלכה – יש מי שכתב, שאם עושים זאת בדרכי הטכס המקובלים בפעילות זו, יש בזה סימנים מובהקים של עבודה זרה, והדבר אסור בהחלט; ואם עושים את טכניקת המדיטציה בלי הפולחן הנילווה, אין בזה איסור, אבל שומרי תורה ומצוות אינם נזקקים לזה כלל. וכן יש מי שכתב, שאם הדבר נעשה לצורך חיזוק בריאות הגוף ושמירתו, צריך לזה בירור אישי מיוחד על ידי רופאים מומחים, המכירים ומטפלים באיש הנידון; ואם זה עניין לערך הרוחני, החינוכי והמוסרי, שומר נפשו ידע להישמר מלהתבלבל בזה, ואין לנו שום צורך ועניין לסיוע ברכוז המחשבה ממקורות זרים ונוכרים, אלא מתוך דרכנו היהודית של 'שויתי ה' לנגדי תמיד', "וכל מעשיך יהיו לשם שמים".

ויש מי שכתב, שביסוד השיטה על התבוננות עצמית והתבודדות יש דברים חיוביים ורצויים, אלא שנילוו לשיטה סממנים של עבודה זרה ופולחן אישיות, ולכן צריך לעודד את השיטה בדרכים נכונות ללא הפולחן הנילווה."

שו"ע המקוצר ה (יו"ד ב), קעד, הערה יב

"…שיטת רפואה הנקראת "מדיטציה", של הרפיית הגוף והנפש, נתברר שיש בה דרכי עבודה זרה … וצריך להתרחק ממנה אפילו כשאין מערבים בה את דרכיהם…"

תחומין יח, מדיטציה במבט יהודי – הרב ד"ר נתן אופיר (אופנבכר)

מביא כסיכום את דברי הפוסקים עד עכשיו בנושא המדיטציה. הרב חיים ליפשיץ בשם הרב עובדיה שאסר כי גובלת בע"ז, הרב חיים דוד הלוי, הרב אבינר עפ"י הרצי"ה. וכן את ניסיונו של הרבי מליובאוויטש ליצור טכניקה כשרה.

הבעיה בשיטת המדיטציה כטכניקה יכולה להיות בכך שהיא נוגעת בעולמות רוחניים אליליים, ואף תיאורי התרגול מנוסחים בצורה רוחנית. רק בשנים האחרונות תרגמו את הטכניקות לשפה "מדעית".

מלבד עצם הטכניקה, פוסק ההלכה יצטרך להתייחס למנטרות המיוחסות לע"ז (ומעיר כי למנטרות יש חשיבות בכל תהליך המדיטציה, כיוון שא"א לבחור מנטרה סתמית, אלא צריך ידע מקצועי, כפי שפירטתי בהערה על דבריו).

מפרט שיטות שניסו "לגייר" מדיטציות ליהדות, בעיקר עפ"י הקבלה. ומביא כדוגמא את הרב אריה קפלן שעבודתו היא המקיפה ביותר והמעמיקה ביותר. הרב אריה הדגיש שההבדל בין מדיטציה נכרית למדיטציה יהודית הוא לא בטכניקה, אלא במטרה.

הרב אריה קפלן הרחיב בדוגמאות מכל העולם היהודי, שאפשר להבין מהן כי השתמשו בסוגים מסוימים של מדיטציה.

בתרבות המזרח הרחוק רואים במדיטציה עצמה כמטרה, כלומר המטרה היא עצם החוויה. בעוד שבעולם היהדות הכוונה והריכוז משמשים לשיפור איכות המצווה (כהכנה לתפילה וכד'). ובפן הקבלי גם אם עצם הייחודים והכוונות לצורך "עצמן", חלק זה ביהדות שולי לחלק ה"הלכתי", ומיועד ליחידים (כל זה נראה שמביא בשם הרב קפלן). ומזכיר שיטות נוספות כמו שיטת האדמו"ר מפיאסצ'נה והרב גינזבורג.

עוד מקום שלדעתו (הרב נתן אופיר) אפשר למצוא בו מדיטציה, הוא בכתבי הרב קוק. בהערה מציין ל"קשב הייחודים" ועוד מקורות, משם לדעתו אפשר לדלות שיטת מדיטציה "ארצישראלית" מחודשת[21].

עוד מביא בשם הרב שטיינזלץ שהשאלה המרכזית (לעניין תוכן יהודי, ולא לעניין איסור) היא מהי המחשבה שמכניסים לאחר ה"השקטה".

מדגיש שאינו בא לפסוק הלכה, אלא לספק מידע בסיסי.

"…שלושה מאמרים שהופיעו ב'תחומין' משקפים את העמדה ההלכתית שנוסחה בעשור הקודם. הרב חיים ליפשיץ מזכיר פסיקתו של הרב עובדיה יוסף לאסור מדיטציה כגובלת ב'עבודה זרה'. הרב חיים דוד הלוי… הרב שלמה אבינר ממשיך את אזהרת הרב הלוי, ומרחיבה על-פי תשובת הרב צבי יהודה הכהן קוק…

בראשית שנות השבעים בארה"ב, וכמה שנים אחר-כך בארץ התחילה תופעת ההידבקות בדתות המזרח ואלפים מבני עמנו נמצאו מתרגלים טכניקות שאינן יהודיות…

תופעה חדשה נולדה בסוף שנות השבעים – מתרגלים במדיטציה מציעים 'לייהד' טכניקות בהמרת המנטרה לצליל עברי, ביישום חוויה רוחנית בתפילה או בעיבוד האמונות והחידושים לתוך מסגרת יהודית… העוסקים ב'קירוב רחוקים' הביעו דאגה, ובהתוועדות פומבית ביקש הרבי מלובביץ' אלטרנטיבה כשרה. לקריאתו נענו פסיכולוג ואנתרופולוג, שהכינו שיטה ניטראלית של הרפייה, והוסיפו מדיטציה המבוססת על מקורות ישראל.^[19]

ברי כי מדיטציות המעוגנות במסגרת הודית, נוצרית או בודהיסטית מהוות בעיה הלכתית. ברם, גם טכניקות המוצגות כ'מדעיות' עשויות לעורר קשיים, במידה שהן נוגעות בעולמות רוחניים ובמעמקי הנפש, גם אם תוכח התועלת הפיזיולוגית.

…כמו במגוון תרגילי התעמלות לגוף, כך תרגילי חשיבה עשויים לפעול כהתעמלות לרוח ולנפש – לפתח יכולת התרכזות, להכיר רובדי חשיבה עדינים, לשחרר את התודעה משעבוד למחשבות טורדניות וכן הלאה. הקושי הוא שתיאורי התרגול מנוסחים לרוב בצורה סובייקטיבית, מיסטית או דתית, ורק בשנים האחרונות משתדלים למצוא מדדים אובייקטיביים למתרחש בשעת המדיטציה…

כיום, שיטות מדיטציה רבות מוצעות – מהן כמו 'זן', שאינן מסתירות את מקורן בדתות המזרח; ומהן, כמו שיטת סילבה, שכוללת פסיכולוגיה פופולארית.

ברם, אם יבוא אדם עם שיטת 'מדיטציה' כהתמודדות עם דחק יתר (stress) או כ'גלולת-הרגעה' לבריאות הנפש, יצטרך פוסק ההלכה להתייחס לא רק להעדר אביזרי עבודה זרה אלא גם לעצם הבחירה ב'מנטרה', הצליל שבעזרתו מכוונים את החשיבה. יש שיטות שהמנטרה הינה 'יסוד משמעותי ביותר' בהצלחת הטכניקה. מסורת וודית קידשה צלילים רבים וייחסה להם כוחות על-טבעיים או אלוהיים, ואין פלא, שמנטרות שניתנו למתרגלים זוהו כשמות אלים בסנסקריטית. ברם, גם בחירה 'סתמית' של צליל דורשת ידע מקצועי של השפעתה[22], ובמיוחד לאור הטיעון, שהמנטרה מכפילה את עצמת השפעתה על המערכת הנפשית בהיותה משוננת ברבדים היותר עדינים של הנפש.

מסקנה: גם בשיטה שבה 'מוכחת' תועלת רפואית חייב הפוסק להכיר את הייחוד בטכניקה טרם יקבע את כשרותה…

יש המכשירים שיטות מדיטציה על-ידי ייהודן, כגון בהחלפת המנטרה לצליל יהודי. האופנה הפופולארית בעת האחרונה היא שימוש במקורות קבליים…

כיצד יש להתייחס לשיטות של פיסדל[23], כגון מילוי התודעה באור לבן טהור או כוונה ב'התבודדות' להידבק באלוהות?

…הניסיון הרציני והמעמיק ביותר של רב אורתודוקסי להציע מדיטציה יהודית לציבור הרחב היה של הרב אריה קפלן… בספר 'מדריך מעשי למדיטציה יהודית', קובע הרב קפלן, ש"הפנומנולוגיה והפסיכולוגיה של 'מדיטציה יהודית' אינה שונה משיטות אחרות" – אך "נבדלת במטרות ובתוצאות."…

מטרת הרב קפלן היתה לחשוף את טכניקות המדיטציה שבמקורות ישראל… ההעזה לפרש את המקורות פותחת שאלה שכמעט ולא נדונה: מה באמת היו 'השיטות' של אבות האומה ובראשם הנביאים, והאם נכון לפענחם כטכניקות במדיטציה?

הרב קפלן מבדיל בין שיטות שונות: שימוש ב'מנטרה' כמו בשם ההוויה ושיטת הייחודים, התמקדות במחשבות העולות באופן ספונטאני בתודעה כמו בשיטת ר' נחמן מברסלב, ושיטה 'לא מכוונת' בהתנתקות מכל תפיסה פנימית וחיצונית, כגון בתורתם של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב והמגיד ממזריץ. הרב קפלן מבחין בין מדיטציה בדרך השכל – כמו בהתפעלות לפי שיטת חב"ד, או התבוננות על-פי 'מסילת ישרים' – לבין דרך הרגש והגוף…

…מדיטציה הודית, בודהיסטית ונוצרית עשויות לתפוס את החוויה המיסטית ואת השינוי הנלווה בדפוסי חשיבה כמטרה בפני עצמה, וכך גם מוסברת ההדגשה על חשיבות המדיטציה, עד כדי קביעת מרכזיותה בתכליות החיים…

שונה הדבר ביהדות. ה'מדיטציה' מצויה באחת משתי צורות, שלמען ההפשטה נכנה 'נגלה' ו'נסתר' או 'אקסוטרי' ו'איזוטרי'. הפן האקסוטרי גלוי בספרי מוסר, חסידות ובספרות התורנית כולה, והיא משלבת את 'הכוונה', התרגול ברמות שונות של חשיבה, ה'התבוננות' וה'התבודדות' בתוך מסגרת נורמטיבית. הווה אומר: 'מדיטציה' יכולה לשפר את איכות קיום המצווה ולשרת את ההתפתחות הרוחנית…

בפן האיזוטרי מוכרות שיטות 'מדיטציה' מתקופת 'יורדי המרכבה' עד לימינו. כאן, אפשר לשאול אם אין דמיון לאותן דתות ההופכות את ה'מדיטציה' לתכלית רוחנית בפני עצמה. שתי תשובות בדבר – ייתכן ששיטות כאלה שוליות ליהדות ההלכתית, או שהן בבחינת תורת סוד הנמסרת ליחידי סגולה בתנאים מגבילים…

בתחום התפילה, הכוונה במצוות ועבודת המוסר קל יותר להתיר שימוש ב'מדיטציה יהודית', כמו למשל בהדרכה המשתמעת מספר 'צוואת הריב"ש' המשמר את תורת הבעש"ט. מדיטציה חסידית אחרת בעלת ערך מבטיח היא 'ההשקטה' – השקטת התנודות המחשבתיות (הדרכה מפורטת נכתבה על-ידי האדמו"ר מפיאסצנה). ואולם, לא תמיד קל ליישם שיטות כאלה. 'מדיטציה' המושתתת על מקורות נאמנים ונראית כטכניקה 'כשרה' היא של הרב יצחק גינזבורג. בחוברת שנדפסה לאחרונה מוגדרת המטרה כאימון המחשבה לחשוב בדימויים המבוססים על התורה. השיטה מבוססת על שש המצוות שחיובן תמידי, והן כשש 'ערי מקלט' לנפש להיכנס ל'שטח אלוקי' שמור…

שיטה נוספת שאין הרב קפלן מזכירה, אך היא מתפרצת בימינו מגבולות תורת הנסתר וחודרת לתודעת הציבור, נלמדת ממשנת הראי"ה קוק. ב'קשב הייחודים' שב'חכמת הקודש' וב'הופעה הנשמתית' שב'הגיון הקודש' יש דרך של 'מדיטציה יהודית' מנוסחת בשפת ארץ ישראל המתחדשת[24]. דומה שהקריאה 'אל מעין הנבואה' אינה רק לעילית המובחרת, אלא מכוונת לתחייה הרוחנית כהכנה להשראה הנבואית לימות המשיח^[60].

נסיים עם השאלה הבסיסית אודות השיטות, שהן לכאורה בבחינת 'פרווה' כיון שהן מביאות לידי 'שקט מחשבתי', או משפרות את יכולת ההתרכזות, או פועלות על החשיבה החיובית. מפיו של הרב עדין שטיינזלץ שמעתי הבחנה קולעת: ייתכן שהשגת 'שקט מחשבתי' מהווה שלב ראשון וחשוב, אך השאלה הגורלית היא מה היא המחשבה שמכניסים לתודעה בשלב השני…

לא באתי לפסוק הלכה בענייני מדיטציה, אלא לספק מידע בסיסי ולתת הפניות ביבליוגראפיות על-מנת שיכירו את הבעייתיות ואת החשיבות בבירור השיטות השונות…

הערות:
[4] ב'עשה לך רב', שם, עמ' קפ, הוסיף תנאי 'שישתמש האדם ללא הטקס… וללא השגחתם של אותם מורים'. יש לציין שהרב הלוי התייחס לטכניקה הפשוטה של מ"ט, כי השיטות המתקדמות טרם פורסמו אז ברבים. ואולם, בשנים האחרונות נודעו סודות ההוראה, רשימת המנטרות, הטכניקות המתקדמות והחוויות הרוחניות הנלוות – ראה ביקורת קטלנית על מ"ט והטכניקות המתקדמות ('סידהיס') אצל אברהם עץ-הדר, 'מסודות המדיטציה הטרנסדנטלית,' תל-אביב תשל"ט. בשנת 1977 פסק בית משפט בניו-ג'רסי שטכניקת מ"ט אינה מדע אלא דת, ולא התיר ללמדה בבתי-ספר. ראה על כך בערך Transcendental Meditation במילון הכתות מאת מתר וניקולס. השווה הערתם, שהמטרה במ"ט היא התאחדות עם Brahman, שהוא לדבריהם, העיקרון האמפרסונאלי של הבריאה בספרות הוודית. George A. Mather and Larry A. Nichols, Dictionary of Cults, Sects, Religions and the Occult, Grand Rapids Michigan, 1993, pp. 277-279.

[19] בשנת 1980 נענו הפסיכולוג ד"ר יהודה לנדס והאנתרופולוג ד"ר חיים רוזן לבקשת הרבי וניסחו טכניקה שהיא 'פרווה', ובנוסף פיתחו שיטה של מדיטציה יהודית. בשנת 1981 עלה רוזן ארצה ופתח בצפת את 'המדרשה למדיטציה יהודית על פי התורה'. ראה, למשל, מנחם רהט, 'גורו כשר למהדרין', מעריב (סופשבוע), ספטמבר 18, 1981, עמ' 26-23.

[60] על 'קשב הייחודים' ראה 'אורות הקודש' כרך א, שער א, סדר ו, ראה שם, עמ' קטז שהקשב הוא 'הכנה לקבל את ההשפעה העליונה' – 'כשההקשבה העליונה מתגברת, אז אין השכל המפורט יכול לפעול את פעולתו והדממה מתחילה להיות שולטת'. השיטה של הרב קוק ניתנת ליישום בתוך אורח חיים תורני – ראה למשל שם, עמ' קכד על 'תחיית הכוונה' – 'התפילה בכוונה, היחוד האלוהי בכוונה, המצווה והחובה בכוונה….'. על 'ההופעה הנשמתית' ראה שם, שער שני, סדר א, ואפשר לפרש שהרב קוק היה אומר ש'מדיטציה יהודית' היא התגלות שירת הנשמה. הפעולה היא 'להרגיש את תנועות הנשמה… וכל מה שהאדם מתקדש יותר, כל מה שמתרחק מן החטא… הנשמה יותר מתגלה עליו…' (שם, עמ' קפב). ליישום מעשי בהתגלות 'התפילה המתמדת של הנשמה' – ראה את המבוא של הרב קוק ל'עולת ראייה', כרך א, עמ' יא ואילך. השווה הרב דוד הכהן (הנזיר), קול הנבואה – ההגיון העברי השמעי, ירושלים תש"ל וראה שם, עמ' ז על 'בני נביאים' על-פי הראי"ה קוק ב'אורות התחייה'."

הרב דוד שור – הרפואה המשלימה בהלכה, עמ' ריט

כל עוד לא מזכירים שם ע"ז ולא משלבים אמונה בכתביהם וכד', אין איסור.

"מדיטציה – יוגה

מדיטציות הם תרגילים שונים להגברת התודעה ולהעשרת החוויה הפנימית…

וכאשר מזכירים במנטרות שמות של עבודה זרה, הדבר חמור ביותר ואסור, כנאמר: 'ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך', וכן נפסק ברמב"ם (ע"ז פרק ה, י) ובשו"ע (יו"ד סימן קמז, א).

ואפילו כאשר המנטרות הם רק מכתבי הטומאה של העבודה זרה, אם יש לחוש לטענה סגולית שיש תועלת דווקא ממנטרות אלו לפי שהם 'קדושות', יש לחוש לגזירת חז"ל שלא להתרפא בעבודה זרה…

אך במדיטציות שאין בהם חשש עבודה זרה אין איסור הלכתי…

בעיות אלו קיימות גם בסוגי היוגה השונים, ולכן יש להיזהר ולברר שלא מזכירים מנטרות בעלי מקור של עבודה זרה…"

הרב ד"ר צבי לשם – "תרגילי דמיון מודרך אצל האדמו"ר מפיאסצ'נה והרב מנחם אקשטיין", אסיף ו

במאמר זה (שהוא חלק מעבודת דוקטורט) סוקר הרב צבי לשם בין השאר את שיטת ה"מדיטציה" של האדמו"ר מפיאסצ'נה. כלומר, האדמו"ר מפיאסצ'נה פיתח שיטת מדיטציה התואמת לערכי החסידות, רק נקראה בשם אחר "השקטה".

"המדיטציה

אחד הנושאים המרכזיים בכל ספרי רבי קלונימוס הוא "חיזוק המחשבה" ופיתוח הדמיון, שהוא תנאי לפיתוח הרגישות לנוכחות הבורא בעולם, לחוויה הרוחנית ולמציאות הקודש. על פי רעיון זה קרא רבי קלונימוס ל"קבוצות העבודה" שלו, ולספרו הראשון, "בני מחשבה טובה". האמצעי העיקרי לחיזוק המחשבה הוא תרגילי דימוי מודרך בנושאים מגוונים, שדרכם החסיד מגיע להתרגשות ולהתלהבות בעבודתו. כמה תרגילים קצרים נמצאים בבני מחשבה טובה, והנושא נדון יותר בהרחבה בספרו הכשרת האברכים. אנחנו נביא דוגמאות ונתאר את השיטה. גם נדון בשיטת המדיטציה של רבי קלונימוס ("השקטה"), ובשיטת ה"התבודדות" שמזכירה את שיטתו של רבי נחמן מברסלב. חשוב לציין שהעיסוק הגלוי במדיטציה כטכניקה מיסטית בחסידות אחרי הדורות הראשונים נדיר מאוד. אם כן, גם בנושא זה אנו רואים את האומץ של רבי קלונימוס לחזור לשורשי החסידות שלכאורה, לפחות ברובד הגלוי, כבר נשכחו למשך קרוב למאה שנה, ולהפוך אותם לנושאים מרכזיים בפרקסיס החסידי שהוא מציע בפני הקורא."

הרב יובל שרלו – אתר כיפה

לגבי שיטת מדיטציה הנקראת "מיינדפולנס"[25]. הטכניקה עצמה טובה ויכולה להועיל ולשפר מגוון תחומים, אך הפילוסופיה הנלוות יכולה לעמוד בסתירה לחלק מאמונתינו.

"שאלה

שלום רב,

"מהי עמדת ההלכה לגבי תרגול צ'י קונג ומיינדפולנס (Mindfulness)"?

…מיינדפולנס מציעה הגעה לשלווה פנימית מתוך מדיטציה ומיקוד של המחשבה והתחושות הפיזיות. ביחסה לסביבה ואל העצמי דוגלת שיטה זו בחמלה כלפי הטבע והאדם שסביבו ובתוכו.

שתי השיטות הללו אינן דת ואינן דוגלות (להבנתי) בעבודה זרה, אלא מהוות מעין פילוסופיית חיים…

תשובה

שלום וברכה

שני מעגלים יש להתייחסות:

המעגל הראשון – הממוקד – מתייחס לתרגול הזה כאל אחת הדרכים המפעימות את האדם, ומחוללות בו שינויים לטובה "הגעה לשלווה פנימית מתוך מדיטציה ומיקוד של המחשבה והתחושות הפיזיות. ביחסה לסביבה ואל העצמי, חמלה כלפי הטבע והאדם שסביבו ובתוכו".

כל אלה טובים הם, ומי שמתאימה לו דרך זו אכן עושה עבודה פנימית עמוקה, ודרך התרגולים השונים, הריטריטים, הסדנאות והמפגשים בונה בתוכו עולמות קשובים ומיטיבים עימו, ומתוך כך גם יכולתו לעשות זאת עם הסובבים איתו מתגברת, ומתוך כך נפתחים גם שערים חדשים לתפילה, לעבודת השם וכדו'. אלה הצדדים הטובים מאוד בכלים האלה…

המעגל השני הוא תפישת העולם הפילוסופית והרוחנית שלעתים היא חלק מתוך כך: למן ההתמקדות בסבל הקיים בעולם כבעיית היסוד שלו, דרך התבוננות בחמלה (החשובה מאוד) בלבד ושכחת תפקידה של מידת הדין, ועד לערעור הברית עם הקב"ה בשמירת המצוות ובנאמנות לדרכה של ההלכה, שיש בה גם עבודה מיראה, כניסה למסגרות וכדו'. אלה מדרונות שניתן להתגלגל בהם מטה מטה.

לכן, הברכה הראשונה בתפילת עמידה היא "אתה חונן לאדם דעת", ודברי חכמים על הדעת: "אם אין דעת – הבדלה מניין". נכון אפוא להפעיל את הדעת, ולהיות מסוגל להבחין בין התנועות האלה כתרגולים רוחניים מבורכים, שהעוסקים בהם מוצאים בהם עולם ומלואו בנפשם פנימה, ובין חלק מהפילוסופיות הקשורות בהן, להתחבר לטוב ולהיזהר מהמערער.

ובעיקר – לא להשתעבד. לראות את התרגול ככלי חיוני, מועיל ומיטיב, אך לא כאדון חדש, וכאמת מידה שלטת. ועל ידי כך נזהרים מלהפוך את הכלים האלה לעבודה זרה, ומשתמשים בהם לטובה."

[1] "האטה" יוגה היא גישה כוללנית ליוגה המשלבת עבודה פיזית עם היבטים רוחניים ואנרגטיים. היא מהווה בסיס לרבים מסגנונות היוגה המודרניים ומציעה דרך מאוזנת לפיתוח הגוף והנפש כאחד.

[2] כמו כן במסורות העתיקות של היוגה שולבו שינויי אורח חיים מסוימים (כסיגופים, צדקה ועוד) כהכנה להתעלות.

[3] ה"רשמים" הם בד"כ- אמירת מנטרות שמוזכרות בהן שמות ע"ז, לימוד כתבים אליליים לצורך רוחני, כוונת התעלות רוחנית כפי דתם (סמדהי).

[4] במקור יכול להיות שהייתה כוונה של עבודה מסוימת ע"י כך, אבל ביוגה המודרנית מטרת תנוחה זו "טבעית".

[5] רב היישוב חשמונאים. בוגר ישיבת מרכז הרב.

[6] דיין ומו"צ בלייקווד, ניו ג'רזי.

[7] עפ"י מה שהסביר בתחילת הספר, הצ'י הוא סוג של אנרגיה שיש מאמינים שזורמת בגוף. ואפשר לומר שמופיע במקורותינו בצורה מעט דומה ובשם אחר (מעין חומר ראשוני, שהיוונים הקדומים קראו לו ה"היולי"), לכן אין לומר שדבר זה אלילי. בנוסף לכך, הגוים אינם "עובדים" את הצ'י, ולכן אין לומר שהוא נאסר, וכן אי אפשר לאסור יסודות טבעיים בבריאה (כשדים ומלאכים).

[8] כפי שהזכרתי בהערה על גוף דבריו, נראה כי נקט לחומרא כגר"א.

[9] נראה כי אפשר לפרוך את כל טענותיו:

• אין מראית עין של ע"ז, כיוון שרובא דעלמא היום לא רואים בכך שום קשר לאלילות, אלא כפעילות ספורטיבית ומרגיעה.
• אין חשש כישוף, כיוון שהאדם הרגיל לא מנסה להיות "קדוש" כמותם ולהתעלות רוחנית.
• כנ"ל לגבי "קוסם", כתירוץ ב לעיל.
• אין חשש לדרכי האמורי, כיוון שאין מנסים לחקותם, רק לאמץ שיטת "אימון". וברור שאין איסור לעשות ספורט מסוים רק כי עם אחר המציא אותו. בנוסף ראינו כי מצאו שהיוגה אכן פועלת ומועילה בצורה טבעית, ומוכח מהאנשים שנרשמים לחוגים אלו, שלא היו ממשיכים, וכן זה לא היה נפוץ כ"כ בעולם המערבי אם זה לא היה עובד.
• כפי שראינו בהקדמה, העולם המערבי אימץ את השיטה היותר טבעית של היוגה, ואף שיודעים מה מקור היוגה, מ"מ רוב האנשים לא מתייחסים לחלק ה"פילוסופי" אלילי.

[10] יש לציין כי לפי המילים האחרונות בפסקה משמע שפוסק להחמיר כגר"א.

[11] אכן נראה שהרישום הראשון לרצף זה מופיע בתחילת המאה ה-20. אמנם ככה"נ היה רצף אחר קדום שנקרא כך על שם עבודת אל השמש. כלומר, הרצף הנוכחי הוא כביכול זכר לרצף הקדום ששימש לעבודה אלילית. כיום כמובן מטרת הרצף לשם אימון.

[12] הברה, מילה או משפט, הנאמרות בחזרתיות על מנת להשפיע על התודעה.

[13] ונראה שגם היום חלק משתמשים במנטרות מסוימות.

[14] חלקם כתבו ספציפית לגבי מדיטציה טרנסצנדנטלית.

[15] באופן כללי ניתן לומר כי גם הפוסקים שהתירו יסכימו כי אין ללמוד פילוסופיה מגישות זרות, וכן דרך חיים רוחנית (עי' תשובת הרב שרלו באתר ישיבה בהמשך).

[16] דבר זה מתבטא גם בהבדל פילוסופי בין היהדות למזרח. בעוד שבמזרח המטרה היא ניתוק מהעולם, היהדות דורשת לפעול בעולם ולהוסיף ברכה לכולם.

[17] מדיטציה טרנסנדנטלית (TM) היא סוג של מדיטציה שקטה, שפותחה על ידי מהארישי מהש יוגי. טכניקת ה-TM כוללת חזרה שקטה על מנטרה או צליל, ונעשית במשך 15-20 דקות פעמיים ביום. את המדיטציה מלמדים מורים מוסמכים במסגרת קורס הכשרה סטנדרטי, כשהעלות משתנה לפי מדינה ונסיבות אישיות. לפי תנועת המדיטציה הטרנסנדנטלית, מדובר בשיטה שאינה דתית, שמטרתה לקדם מודעות רגועה, הפחתת מתח, פיתוח אישי, והשגת מצבי תודעה גבוהים יותר. טכניקת ה-TM תוארה לעיתים כדתית ולעיתים כלא דתית. (מתוך הויקיפדיה האנגלית).

אחת הביקורות המופנות כלפי התנועה, היא שיש לה מאפיינים של דת ואף של כת. חברים לשעבר בתנועה דיווחו שהתנועה היא דת, ושהמהרישי נתפס כ"אל".

[18] נראה שהתכוון לפן המוסרי רוחני, ולא לבריאות הנפש. אין להסיק מכאן שיאסור פנייה לפסיכולוגים גוים וכד'.

[19] נכתב כ-5 שנים לאחר תשובתו ב"עטורי כהנים".

[20] האם מתחשבים בכך? לפי מה שכתב הרב מלמד לגבי רפואות מהמזרח, אין ההלכה צריכה לברר מה נכון עפ"י המחקר, ואין הרבנים צריכים להוכיח נגד או בעד רפואה אלטרנטיבית, אלא די בכך שרבים מאמינים שהשיטה עובדת כדי להתיר.

[21] למרות שעל פניו הרב מדבר שם על סוג של ייחודים קבליים. או על פעולתם.

[22] יש לציין כי לפי המסורות המקובלות במזרח, ובכלל במסורות המדיטציות, רואים את השפעת המנטרות באופן רוחני, הקשור לתוכן הרוחני של המנטרה (ולא רק כצליל חסר משמעות). אמנם יש המסבירים את המנטרות בצורה יותר טבעית (כפי שכתב הרב נתן למעלה): למנטרות יש מלודיה ודיוק מתמטי בבנייתן, והשפעתן על האומר ועל השומע דומה להשפעת מוזיקה אהובה. הרטט והקצב משפיעים על הגוף והנפש באופן טבעי. לפי שיטה זו ברור שאין לקחת סתם צליל חסר משמעות, אלא יש להבין איזה מקצב ותדר נצרך להשפעה טובה.

[23] "יצר" סוג של מדיטציה קבלית, שבה משתמשים בספירות, דמיון מודרך הקשור לקבלה, ובכללי תהליכים המזכירים קבלה מעשית.

[24] ציטוט מתוך אחד משיעורי הרב זאב על חכמת הקדש: "יש כאלה שאמרו שאולי כהשפעה של הרעיון הזה של הייחודים אז משהו מזה, הצד החיצוני של האימון הרוחני זה בא לידי ביטוי בשיטות ההודיות של מדיטציה, למשל יכולת הריכוז וההתנתקות מן הסביבה, אי ההתפעלות מן הסביבה, ואיזה סוג של השגת איזו רגיעה. רגיעה גמורה. אבל כל זה צריך להיות כהכנה למשהו, אז זה רק הצד של האימון לקראת. אם אין לקראת מה אז יושבים עם הריק, בדיוק מתרוקנים. מה התוצאה? שהכל ריק, זהו שום דבר אחר לא מגיע."

בכל אופן, אין זו רק שיטת "מדיטציה" הפתוחה לכל, אלא לאנשים המסוגלים לייחד ייחודים, ככה"נ אנשים שיש להם יד ורגל בחכמת הנסתר, ולא כל אדם פשוט.

[25] קַשִּׁיבוּת, הידועה גם בשם מָיינְדְפוּלְנֶס (מאנגלית: Mindfulness), הוא שמה העברי של שיטת תרגול מדיטטיבי הכרוכה בהפניית הקשב באופן מכוון ובלתי שיפוטי לחוויות ותופעות המתרחשות ברגע. הקשיבות מתוארת כ"מודעות מכבדת ונטולת שיפוט", מודעות המתפתחת מתשומת לב שמופנית לרגע הנוכחי תוך קבלת החוויה ללא שיפוטיות. מקור השיטה והמושג בהגות ובתרגול הבודהיסטי, שם היא מצוינת כסעיף השביעי בדרך המתומנת הנאצלת.

לשיטה זו השפעות פיזיות ומנטליות טובות, ונעשו מחקרים רבים התומכים בהשפעה הטבעית הטובה שלה על הגוף והנפש. כמו"כ משתמשים בשיטה זו גם בטיפולים פסיכולוגיים.

בהקשר בודהיסטי, שמירה על כללים מוסריים מהווה שלב מכין מהותי עבור מיינדפולנס או מדיטציה. תרגול ויפאסנה כולל גם התבוננות וחשיבה על תופעות כ-דוקהה (סבל), אנאטה (חוסר עצמי), ואניצ'ה (ארעיות), וכן הרהורים על סיבתיות ועל תורות בודהיסטיות נוספות.

כלומר, במקור בשיטה זו משולבת פילוסופיה שמקורה בדת אלילית. בפועל, מרבית האנשים משתמשים בטכניקה עצמה בלבד.