ארכיון הקטגוריה: הרחבות לשמחת הבית וברכתו

מעלת המצווה א, א – עיקר מצוות ואהבת לרעך כמוך בין בני הזוג מצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא יסוד הנישואין. וכך מתבאר בספר הליקוטים (עקב ח, 'שם פ'; 'ויענך') שכתב שמצא כתוב בשם רבי חיים ויטאל על הפסוק עַל הַלֶּחֶם … להמשיך לקרוא ←

גדרי מצוות עונה וחשיבותה ב, א – איסור לאו שבביטול המצווה שמות כא, י: "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע". הרבה ראשונים מנו מצוות עונה כלאו, שאסור לגרוע מעונתה של אשתו. וכ"כ הרמב"ם (סה"מ ל"ת רסב): "הזהיר … להמשיך לקרוא ←

ג, א – שארה כסותה ועונתה מכוונים על תשמיש הרמב"ן (שמות כא, ט), הביא מה שפירש רש"י: "שְׁאֵרָהּ – זו מזונות, כְּסוּתָהּ – בגדיה, וְעֹנָתָהּ – זו תשמיש". והקשה הרמב"ן שבגמרא מבואר שזו דעת יחיד, "וגם על דרך הפשט למה … להמשיך לקרוא ←

מצוות עונה ופרו ורבו ד, א – מתוך החיבור באהבה זוכים לבנים מסכת כלה ב, יא: "… מה יעשה אדם ויהי לו בנים? רבי אליעזר אומר: יפזר מעותיו לעניים, שנאמר (תהלים קיב, ט): פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ … להמשיך לקרוא ←

גילוי האחדות ה, א – הנהגת הייחוד וגילוי האחדות בספר דעת תבונות לרמח"ל מבאר בהרחבה שיסוד ותכלית הבריאה לגלות את יחודו יתברך (אותיות לד-מח), ויש תקופה שבה הטוב והרע שקולים, ואז הנהגת הייחוד בהעלם, ואע"פ כן היא פועלת להביא את … להמשיך לקרוא ←

משל לקשר בין הקב"ה וישראל ו, א – שיר השירים – משל לקשר בין הקב"ה וישראל הקשר שבין הקב"ה וישראל נמשל לחיבור בין חתן וכלה ובין איש לאשתו. וכל ספר שיר השירים הוא משל לכך, כפי שדרשו חז"ל לאורך שיר … להמשיך לקרוא ←

ז, א – שמחת עונה ע"ז ה, א: "אמר ריש לקיש: בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאלמלא הן לא חטאו – אנו לא באנו לעולם, שנאמר (תהלים פב, ו-ז): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלוֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם, חבלתם מעשיכם – אָכֵן כְּאָדָם … להמשיך לקרוא ←

בזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים (מאמר שהתפרסם ברביבים) ח, א – תהליך השעבוד בהתחלה אף אחד לא דיבר על כך שהישראלים יהיו עבדים למצרים. רק דרשו מהישראלים לעבוד למען קיומה של הממלכה המצרית, ואף שילמו להם שכר עד שהרגילום בעבודה. … להמשיך לקרוא ←

יצר העריות א, א – סכנת יצר העריות היצר החזק ביותר של האדם הוא יצר העריות, כמבואר בחגיגה יא, ב: "אמר רב אשי: מאי אין דורשין בעריות בשלשה? – אין דורשין בסתרי עריות לשלשה (בסתרי עריות – שאינן מפורשות, כגון … להמשיך לקרוא ←

ב, א – אין בחיבור גנאי כתב הרמב"ן באגרת הקודש פרק ב: "דע כי חבור זה הוא ענין קדוש ונקי כשיהיה הדבר כפי מה שראוי ובזמן הראוי ובכוונה הנכונה. ואל יחשוב אדם כי בחבור הראוי יש גנאי וכיעור ח"ו, שהחבור … להמשיך לקרוא ←