אסור לעשות פודינג שעיסתו עבה, היינו שאינו נשפך. אבל פודינג שעיסתו רכה ונשפכת מותר לעשות בשינוי, וכפי שלמדנו (בהלכה ד), יתן תחילה את החומר ועליו את הנוזל, ויערב אותם בשינוי (אג"מ או"ח ד, עד, לש, ז). ונזכיר שוב כי השינוי הוא, שבמקום לערבב בסיבוב, ימשוך את הכף בקווים ישרים הלוך וחזור או שתי וערב, ואם אין ניכר בזה השינוי, יוציא את הכף מהעיסה בין משיכה למשיכה.
אסור להכין ג'לי על ידי עירוב אבקת ג'לי במים, ואף שבתחילה התערובת נוזלית, כיוון שלבסוף היא מתקשה, הרי שהמערב את המים באבקת הג'לי עובר על מלאכת לש (הערה 6).
אסור להכין פירה על ידי עירוב אבקת פירה במים, הואיל ועל ידי עירוב המים בקמח הוא עושה עיסה עבה. לפיכך אסור להכין 'מנה חמה' של פירה. אבל מותר להכין קוסקוס, ויבחש אותו בשינוי, וישפוך את המים מכלי שני.[11]
לכל הדעות מותר לערבב ירקות שאינם קצוצים דק עם שמן או מיונז, שהואיל והחתיכות אינן קטנטנות, אינן מתגבלות לעיסה. אבל אם קצצן דק, נחלקו הפוסקים אם מותר לערבן עם מיונז. יש אומרים שכל זמן שאינן נעשות עיסה אחת וגוש אחד, אין בזה איסור (מהרש"ל). ויש אומרים, שגם כשאינן נעשות לגוש אחד, אם הן נדבקות זו בזו – אסור (ט"ז). והרוצה להקל רשאי, ויערבב את הירקות בשינוי, ויכין את הסלט סמוך לסעודה (מ"ב שכא, סח. ועי' לעיל הלכה ה, 8-9).
גם לגבי סלט ביצים עם חתיכות בצל ומיונז התעורר ספק, מצד אחד יש בו כמה צדדים להקל, וביניהם, שכל מרכיביו מוכנים לאכילה, ואינו נעשה עיסה אחת לגמרי כמו בצק. ומנגד, רגילים לעשותו כעיסה אחת עבה. למעשה, מותר להכין סלט ביצים ולרסק את הביצים במזלג, ובלבד שיערבב את הסלט בשינוי ויקפיד להכינו כדי לאוכלו לאלתר.
וכן דין סלט טונה עם ביצים מרוסקות ומיונז, וסלט כבד עם ביצים, שאף שהם נעשים כעיסה אחת, מותר לערבם, בתנאי שיקפיד לערבם בשינוי כדי לאוכלם לאלתר.[12]
[12]. בשש"כ ח, כח, מיקל ללוש בשינוי סלט ביצים גם כשנעשה כעיסה (שהתיר לרסק ביצה ותפוחי אדמה מבושלים ורכים במזלג). וכתב בהערה צב שכך מנהג העולם, והביא צדדים שונים להיתר, שהביצה מבושלת ומוכנה לאכילה, שהסלט אינו נעשה ממש כעיסה אחת. ועוד, שאם הוא מכינו לארוחה הרי זה כמכין מעט מעט וזה שינוי. ויש להוסיף, שכפי שלמדנו בהערה 9, לדעת הרשב"א כאשר מכינים את המאכל כדי לאוכלו לאלתר מותר, ועוד שי"א שאין לישה בדבר שאינו גידולי קרקע. ומנגד יש שהשוו את דין הביצה לדין הירקות, שכל שנעשים כעיסה צריך להחמיר (הלש"ב יג, לא). וכפי שלמדנו בהלכה ה, במצב של ספק אפשר ללוש בשינוי. מה עוד שכאשר ילוש בשינוי מן הסתם העיסה לא תתגבש לגמרי לעיסה אחת.