ריבוע של ישוב אחד שנכנס לתוך ריבועו של ישוב אחר, גם כשאין שם ‘עירוב’ שמחברם, כיוון שהריבועים נכנסים זה לתוך זה, הרי שהם מחברים את שני הישובים, ועושים להם ריבוע חדש שמכיל את שניהם כאחד. ומותר לתושבי שני הישובים ללכת אלפיים אמה מחוץ לאותו ריבוע משותף.
ואם היה בין זוויות שני הריבועים יותר משיעור ארבעת אלפים אמה, כפי שלמדנו (בהלכה ז) אין מרבעים את כולו, אלא נותנים לכל זווית אלפיים אמה לכל צד.
תפריט הספרים
קטגוריות
א - בין אדם לחבירו
- א – ואהבת לרעך כמוך
- ב – תוספת הסבר
- ג – ואהבת לרעך – כיצד?
- ד – איסור שנאה
- ה – היחס לרשע
- ו – לא תקום ולא תטור
- ז – עצירת הריב
- ח – לדבר או לסלוח ולא לשנוא
- ט – בצדק תשפוט עמיתך – הוי דן את חברך לכף זכות
- י – פרטי ההלכה אימתי מצווה לדון לכף זכות
- יא – לשון הרע
- יב – החפץ חיים
- יג – מתי צריך לספר דברים רעים על חבר
- יד – הלבנת פנים
- טו – מצוות אהבת הגר
- טז – מצוות המחאה
- יז – איסור חנופה לרשעים
- יח – איסור מחלוקת
- יט – מחלוקת נגד רשעים
- כ – כופים על מידת סדום
- כא – האם “להלשין” על מי ששבר חלון
- כב – האם לברוח עם הכיתה
- כג – האם מותר לפרסם בעיתון גנותם של אישי ציבור
