קטגוריות

א – מצוות קידוש השם ואיסור חילול השם

מצווה על כל אדם מישראל לקדש את השם הגדול והנורא ולהימנע מחילולו. בדרך כלל קידוש השם מתקיים על ידי גילוי האמונה והמוסר בחיי השגרה, בהליכה בדרכי ה’ בעשיית צדקה ומשפט, בזהירות מעבירות ובקיום מצוות במסירות ובשמחה. אולם לעיתים, בשעות קשות ונוראות, כאשר יהודי נתבע על ידי רשעים לבגוד באמונת ישראל ולעבור עבירה חמורה שכרוכה בחילול השם, מצוות קידוש השם מחייבת אותו למסור את נפשו על קדושת השם ולא לעבור על אותה עבירה חמורה וקשה מנשוא. שנאמר (ויקרא כב, לא-לג): “וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה’. וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה’ מְקַדִּשְׁכֶם. הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלוֹהִים אֲנִי ה'”. אמרו חכמים (ספרא שם): “על תנאי הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתמסרו עצמיכם לקדש את שמי…”.

תפקידם של ישראל, לגלות ולפרסם את אמונת הייחוד ולהמשיך בכך חיים וברכה לעולם. קיום העולם, תיקונו וגאולתו תלויים בכך. ייעוד גדול זה צריך למלא כל יהודי באהבה עצומה לה’, עד שילך תמיד בדרכי ה’ וכשהוא נדרש לכך – אף ימסור את נפשו על קדושת שמו יתברך, מקור חייו ונשמתו. שנאמר (דברים ו, ד-ה): “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלוֹהֵינוּ ה’ אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה’ אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ”. “וּבְכָל נַפְשְׁךָ – אפילו הוא נוטל את נפשך” (משנה ברכות ט, ה). לפיכך, אף שמצווֹת התורה ניתנו כדי שנחייה על ידן, ולכן פיקוח נפש דוחה את המצוות, שנאמר (ויקרא יח, ה): “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם” – “וָחַי בָּהֶם – ולא שימות בהם” (יומא פה, ב). כאשר מדובר בקידוש השם ומניעת חילולו במדרגה החמורה ביותר – ייהרג ואל יעבור. שלוש דרגות בכך:

א) כאשר כופים אדם מישראל לעבור על אחת משלוש העבירות החמורות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים – ייהרג ואל יעבור.

ב) בשאר העבירות שבתורה, אם הכפייה היא כדי להעבירו על דתו בפרהסיה – ייהרג ולא יעבור. ואם הכפייה היא לשם הנאה אישית של הכופה, או כדי להעבירו על דתו אבל לא בפרהסיה, כלומר שלא בפני עשרה מישראל – יעבור ואל ייהרג.

ג) בשעת השמד, כלומר בשעה שגוזרים על ישראל גזירה כדי להעבירם על דתם, גם בצנעה – ייהרג ואל יעבור על אחת ממצוות התורה.

עוד מדרגה עליונה של קידוש השם היא מדרגתם של חיילי צה”ל היוצאים לקרב על הגנת העם והארץ. וכל כך גדולה מצווה זו, שהיא היחידה שמחייבת אדם מישראל לחרף נפשו. בכל המצוות שעליהן ייהרג ולא יעבור, אם יוכל לברוח – יברח ויינצל, ומהיציאה לקרב אסור להשתמט (ראו בפנה”ל העם והארץ ד, א-ד).[1]


[1]. מצוות קידוש השם מתקיימת בכל הליכותיו של האדם, גם בצנעה, אך יותר מכך בפרהסיה, וכפי שאמרו (סוטה י, ב): “יוסף שקידש שם שמיים בסתר – זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב”ה, יהודה שקידש שם שמיים בפרהסיה – זכה ונקרא כולו על שמו של הקב”ה”. וכ”כ רמב”ם יסה”ת ה, י-יא. יסוד חיוב מסירות הנפש במצוות ‘ונקדשתי’, היינו במצווה לקדש שם שמיים, ובהימנעות מחילול השם. וכפי שכתב הרמב”ם יסה”ת ה, א-ב; ספה”מ עשין ט, ל”ת סג. אמנם יש ראשונים שביארו שהחיוב להיהרג ולא לעבור בצנעה בשלוש העבירות החמורות, למרות שאין בזה לכאורה חילול השם, הוא מפני חומרת העבירות, וכ”כ רמב”ן ונימוקי יוסף. אולם גם מדבריהם עצמם עולה שחיוב מסירות הנפש בשלוש העבירות יסודו באהבת ה’ וקידוש שמו בדומה למסירות נפש בשעת השמד (עי’ רמב”ן שמות כ, ו). וזה שנהרגים עליהן גם כאשר הכפייה בצנעה להנאת הגוי, מפני שהעובר עליהן פוגע באופן אנוש בצלם אלוהים שבו ומחלל בכך שם שמיים אף כשאינו ניכר לאחרים. ועוד, שגם בצנעה יש שם גוי אחד לפחות שרואה שהיהודי עובר עבירות חמורות, וגם בזה יש חילול השם (אבני נזר יו”ד קכח, ד-ה; הרב גורן ‘תורת השבת והמועד’ עמ’ 388). גם על אביזרייהו, היינו סעיפי העבירה, ייהרג ולא יעבור, מפני חילול השם הגדול שיש בעבירות אלו (להלן הלכה ד, והערות 15, 19. שפת אמת פסחים כה, א; חוות בנימין צג). לסיכום, מצוות קידוש השם היא מצווה כללית שמתפרטת למדרגות, בשלוש העבירות החמורות לעולם ייהרג ולא יעבור. בשאר העבירות רק כאשר יש בהן חילול השם בפרהסיה של העברה על דת, ובשעת השמד גם בצנעה. מצוות קידוש השם ממשיכה להתפרט לכל התנהגותו של האדם, שככל שינהג יותר בצדיקות יותר יקדש שם שמיים, וככל שירשיע יחלל שם שמיים יותר (יד פשוטה יסה”ת הקדמה לפרק ה).

הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן