ו – היחס המיקל לכותים

לאחר שמלך אשור הִגלה את ישראל משומרון והביא במקומם את הכותים, היו אריות הורגים בכותים. "וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר: הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלוֹהֵי הָאָרֶץ, וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלוֹהֵי הָאָרֶץ. וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר: הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלוֹהֵי הָאָרֶץ. וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל, וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת ה'" (מלכים ב' יז, כו-כח). "וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת ה' וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם" (שם יז, מא). ואף שהיו משתפים עבודת ה' עם עבודה זרה, כבר לא הרגו בהם האריות.

שני יסודות למדנו. האחד, שמקפיד ה' על עבודה זרה בארץ ישראל יותר מאשר בחוץ לארץ, ולכן אותם הכותים שהמשיכו במעשיהם בארץ, נענשו על ידי האריות. השני, שמקפיד ה' על בני נח פחות מאשר על ישראל, ולכן כל זמן שהם משתפים עם העבודה הזרה גם אמונה בה', אינם נענשים.

ביאר רמב"ן, שהואיל והשגחת ה' על הגויים נעשית באופן עקיף, על ידי מלאכים ושרים שממונים עליהם, אין עליהם הקפדה כשהם תועים לעובדם בארצם. אבל בארץ ישראל, המושגחת על ידי ה', ההקפדה עליהם גוברת. ועדיין, לא נדרשו לעבוד את ה' לבדו כישראל, אלא כל זמן שגם יראו מה', למרות שגם עבדו עבודה זרה, כבר לא נענשו (ויקרא יח, כה; דרשה לראש השנה. רקנאטי שם; רשב"א החדשות שסח; רבנו בחיי דברים לא, טז; אלשיך מלכים ב' יז).

הרחיב וביאר רד"ק (מלכים ב' יז, כח), שהכהן שלימד את הכותים לא ניסה למונעם מעבודה זרה, כי ידע שאינם מסוגלים לכך, אלא לימד אותם שה' הוא אלוהי האלוהים, ובכך ניצלו. הוסיף המלבי"ם (שם כח-מא), שהואיל ובני נח לא עמדו בברית עם ה', לא נאסרו בשיתוף, ולכן כל זמן שהם משתפים עם העבודה הזרה גם אמונה בה', פנייתם אל ה' רצויה ואין בידם עוון.[8]


[8]. ביאור זה לפי הסוברים שהכותים נחשבו כגויים, לכל הפחות בדורות הראשונים. ראו בפנה"ל גיור ג, ט, 8, שיש תנאים ואמוראים הסוברים שהכותים אינם יהודים כלל, כי המשיכו לעבוד עבודה זרה ולכן גיורם לא היה תקף. אמנם לדעת רוב התנאים והאמוראים הכותים נחשבו יהודים. וביארו התוס' (יבמות כד, ב, 'הלכה'), שלדעתם בתחילה לא נחשבו יהודים כי המשיכו לעבוד עבודה זרה, ורק לאחר דורות התגיירו לגמרי ונחשבו כיהודים. מנגד, ראשונים רבים סוברים שכבר מתחילה גיורם היה תקף, ובכך שהמשיכו לעבוד את אליליהם נעשו יהודים מומרים, ולשיטתם יש לבאר שכמו שעל גויים אין ה' מקפיד, כך גם על גרים עד שיתערו לגמרי בישראל. לכן בכך שקיבלו לעבוד גם את ה' ניצלו מהאריות. וכעין שכתב ר"י באסאן בשו"ת לחמי תודה ה, שכשם שקטן לא נענש בידי שמיים עד גיל עשרים (שבת פט, ב), כך גם הגר אינו נענש בעשרים השנים הראשונות לגיורו.

לומדים יקרים,

השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר "פניני הלכה – העם והארץ" במסגרת תכנית הלימוד "הפנינה היומית". אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר "ברכות".

לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר "העם והארץ", שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – "פניני הלכה – גיור".

כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש"ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש"ח בלבד.

להזמנה לחצו כאן 
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

דילוג לתוכן