יש אומרים שהנצרות אינה עבודה זרה כלל, אפילו לא בשיתוף, שכן חכמי הנוצרים חוזרים וטוענים בתוקף, שהם מאמינים באמונת הייחוד כפי שמבואר בתורה. לדבריהם השילוש שהם מאמינים בו אינו אלא שלוש הופעות של ה' אחד, ואחת משלוש ההופעות היא דרך 'אותו האיש'. וכיוון שלדבריהם, האמונה בשילוש וב'אותו האיש' אינה מבטלת את אמונת הייחוד, אף שיש בכך שיבוש גדול וסתירה פנימית, מכל מקום אין אמונה כזו נחשבת עבודה זרה. כיוצא בזה לגבי הפסלים והצלבים, כיוון שלדעת חכמי הנוצרים, אין האלוהות מתגשמת בהם אלא הם רק סמלים, הם אינם נחשבים פסלים וצלמים של עבודה זרה.
אולם לדעת רוב הפוסקים הדין אינו תלוי בבירור דקדקני של דעת חכמי הנוצרים אלא במה שהמוני הנוצרים מאמינים ועושים. וכיוון שבפועל, המוני הנוצרים, ובכללם גם כמרים, מאמינים ש'אותו האיש' הוא ממש אלוהים, ומשתחווים לצלמים מתוך אמונה שהאלוהות מתגשמת בהם, על כן החשיבו את הנצרות לעבודה זרה בשיתוף.[14]
וכן דעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ': "הנוצרים היום כבר לא באמת מאמינים ביותר מא-ל אחד, ואף שהם מתפללים לדברים אחרים אלו רק בגדר מתווכים (משיח שלהם וכדו'), ולכן הם לא מוגדרים כעובדי עבודה זרה…" (במראה הבזק ח, לה, 12). והיו פוסקים שלא הכריעו כך אולם צירפו סברה זו שהנוצרים אינם עובדים ע"ז אלא מנהג אבותיהם בידיהם, אבל אינם מאמינים שיש אלוהות בצלמים, ומהם רדב"ז (ח, קיז).
השאלה הגדולה על כל הסוברים כן, מדוע חכמים (ע"ז ו, א) החשיבו את הנוצרים כעובדי ע"ז ואת יום ראשון כיום אידם. כפי הנראה אף הסוברים שהנצרות אינה ע"ז מסכימים שבתחילה היה בה שיתוף ע"ז, אולם במשך הזמן הלכה והתרחקה מהצד האלילי, ובמקביל רבו הסוברים שאינה עבודה זרה (כמבואר בהלכה הקודמת). ולמאירי (ע"ז ב, א) ישנו פירוש יחודי, לפיו כוונת חכמים באומרם 'נוצרים' היא לבעלי דת אלילית עתיקה שעבדו את השמש, שאליהם התייחס הנביא ירמיהו (ד, טז): "הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל יְרוּשָׁלִַם נֹצְרִים בָּאִים מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק וַיִּתְּנוּ עַל עָרֵי יְהוּדָה קוֹלָם". ונקראו "נוצרים על שם נבוכד נצר, וידוע שצלם השמש היה בבבל, וְשֶׁכָּל עם נבוכדנצר היו עובדים לו. וכבר ידעת שהחמה משמשת ביום ראשון… ומתוך כך היו קורין לאותו יום 'נצרי' על שם שהיה קבוע לנבוכד נצר…".
אמנם לדעת רובם המכריע של הפוסקים, כיוון שהנוצרים עדיין טוענים ש'אותו האיש' הוא אלוהים, הרי שהם משתפים ע"ז באמונתם. אמנם היו נוצרים שלא סברו שהוא אלוהים. וכפי שרס"ג (אמונות ודעות ב, ז) חילק את הנוצרים לארבע כיתות, שאחת מהן אינה ע"ז. אולי התכוון לזרם האריאני, על פי אריוס, שסבר ש'אותו האיש' אינו במדרגת אלוהות של 'האב'. (עמדתו נדחתה בחריפות בוועידת ניקיאה בשנת 325, ובמשך הזמן הזרם האריאני התבטל). כיום ישנו הזרם האוניטריאני, שמאמין ש'אותו האיש' אינו אלוהים אלא שליח, ולכל הדעות אין בו ע"ז. אבל הנוצרים הסוברים ש'אותו האיש' הוא אלוהים נחשבים לדעת רובם המכריע של הפוסקים כעובדי ע"ז בשיתוף. גם הזרם הפרוטסטנטי שהתגבש משנת ה'רע"ז (1517), אף ששלל פסלים, כיוון שלא שינה את עיקרי האמונה הנוצרית ב'אותו האיש', אינו נחשב במעמד שונה מהקתולי.
