הנבואה מבטאת את הקשר שבין ה' לישראל עמו, ומתוך כך היא מרוממת את ישראל לדבוק באמונה ובמוסר, בתורה ובמצוות, ומציבה חזון לתיקון העולם (ספר העקרים ג, ח).
כהמשך לכך יש מהנבואה גם תועלת להנהגת הציבור והיחיד. לדוגמה: רבקה אמנו דרשה בה' על ייסורי הריונה, ונאמר לה ששני גויים מתרוצצים ומתקוטטים בבטנה (בראשית כה, כב-כג). אשת ירבעם בן נבט הלכה אל אחיה השילוני לשאול על בנה החולה (מלכים א' יד, א-ד). בן הדד מלך ארם שאל באלישע הנביא אם יחיה מחוליו (מלכים ב' ח, ז-י). מלכי ישראל פנו לעיתים לנביאים בשאלה אם לצאת למלחמה, כמו בעת שביקשו לצאת למלחמה בארם כדי להשיב את רמות גלעד (מלכים א' כב, ה-ז). כמו כן, בעת שיצאו למלחמה במואב וכמעט מתו בצמא – שאלו באלישע הנביא (מלכים ב' ג, יא). פעמים שהנביאים אף הובילו את העם במלחמתו, כדוגמת דבורה הנביאה כנגד יבין מלך כנען (שופטים ד, ו-ט), ושמואל כנגד פלישתים (שמואל א' ז, ז-יג).
הנביאים גם התפללו על חולים שיתרפאו, וכפי שאמר ה' לאבימלך, שאם יחזיר את שרה לאברהם, כיוון שאברהם נביא, יתפלל עליו לה' ויתרפא (בראשית כ, ז). מנגד, אחזיה מלך ישראל חטא בכך שבעת חוליו דרש בכומרי האליל 'בעל זבוב' במקום לדרוש בנביאים, ובעקבות זאת נענש ומת (מלכים ב' א, ב-ד).
תפקיד נוסף לנביאים, להוכיח חוטאים שישובו בתשובה, כדוגמת הנביא שהוכיח את עלי הכהן על חטאי בניו (שמואל א' ב, כז); ונתן הנביא שהוכיח את דוד המלך על חטא בת שבע (שמואל ב' יב, א); וגד הנביא שהוכיח אותו על שספר את העם (שמואל ב' כד, יא-יג). כמו כן אליהו הנביא הוכיח את אחאב: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ!… כֹּה אָמַר ה': בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה!" (מלכים א' כא, יט). וישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, הוכיחו את המנהיגים והעם שיחזרו בתשובה, שאם לא כן ייחרב המקדש, ישראל יצאו לגלות והארץ תהיה שממה.
בהיות הנביאים קרובים אל ה', לעיתים היה ה' מחולל על ידם ניסים. אצל משה רבנו הניסים היו לכלל ישראל, כדוגמת עשר המכות, קריעת ים סוף והקולות והברקים שבמעמד הר סיני; ואצל יהושע בן נון, קריעת הירדן, נפילת חומות יריחו ועמידת השמש בגבעון עד סיום הקרב בניצחון. כל זאת כדי לקבוע בתודעה הלאומית והעולמית שה' משגיח על העולם ובחר בעמו ישראל ואין עוד מלבדו. שנאמר (דברים ד, לב-לה): "כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹוהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם, הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ? הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹוהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי? אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹוהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹוהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ? אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹוהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ". וכן נאמר אחר קריעת הירדן (יהושע ד, כד): "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד ה' כִּי חֲזָקָה הִיא, לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת ה' אֱלֹוהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים".
לאחר מכן, במשך מאות שנים כמעט שלא מסופר בספרי הנביאים על ניסים שעשו הנביאים, כי לא הוצרכו לכך (ראו להלן יח, ז). אולם בעקבות חטאי הדור, מסופר על הנביאים האחרונים שעשו ניסים רבים לאנשים פרטיים, כדוגמת ריפוי המים על ידי אלישע (מלכים ב' ב, כב), והדובים שיצאו מהיער ופגעו בנערים שביזו אותו (שם ב, כד), ופקידת עקרותה של האשה השונמית שאירחה אותו והחייאת בנה (שם ד, טז; לד-לה). בניסים אלו ניסו לעורר את העם לתשובה, כדי לעצור את ההתדרדרות שהובילה לחורבן מלכות ישראל (עי' רש"ר הירש דברים יח, כא-כב).
