מגמה נוספת היתה לנבואה, למנוע את ישראל מלדרוש בכמרים של עובדי האלילים שהיו מנבאים עתידות ומבטיחים הצלחות בעזרת קסם וכישוף. שכן האדם מטבעו חפץ לדעת עתידות ולבקש סיוע מכוחות עליונים, ואם לא ימצא מענה במסגרת מתוקנת, ייגרר אחר נביאי עבודה זרה, קוסמים ומכשפים, שבכוחות מאגיים שונים, חוזים עתידות ונותנים הדרכות. לפיכך, נתן ה' לנביאים יכולת לעזור לאנשים, ומתוך שישיבו לשאלותיהם, יוכלו לרומם את אמונתם ולהדריכם בעבודת ה'. שנאמר (דברים יח, ט-טו): "כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹוהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹוהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹוהֶיךָ. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹוהֶיךָ. נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹוהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (רמב"ן וספורנו שם; רמב"ם בהקדמה למשנה; להלן יט, יב, 12).
כך מצינו שהיו שואלים נביאים בעניינים ארציים, כדוגמת שאול שהלך לשאוֹל את שמואל היכן האתונות שאבדו לאביו (שמואל א' ט, ו). יתרונם הבולט של נביאי ה' על המכשפים והקוסמים, שהם נביאי אמת, היינו נאמנים באופן מוחלט לאמת, וכאשר קיבלו נבואה, כל פרטיה היו מדויקים לחלוטין. ואילו תחזית המכשפים והקוסמים אינה מדויקת בכל פרטיה, וכשהיו מסופקים, עמעמו את תשובתם, כדי שאם יקרה אחרת ממה שחזו, יוכלו לטעון שלכך התכוונו (רמב"ם יסודי התורה י, ג). אמנם לעיתים, מסיבות שונות ה' לא גילה לנביא את התשובה, וכיוון שהנביאים נמנעו מלהשיב על דבר שלא קיבלו בנבואה, עמד בפני השואל פיתוי ללכת לנביאי שקר, למכשפים ולקוסמים, שהם תמיד השיבו. ואף שאול המלך, שנלחם כנגד האובות והידעונים וביער אותם מהארץ, כאשר בעקבות חטאו ה' לא ענהו על ידי הנביאים, מרוב חפצו לדעת אם לצאת למלחמה בפלשתים, חטא והלך בסתר לשאול בעלת אוב (שמואל א' כח; להלן כו, ד-ה). ראוי לציין, שגם כאשר הנביאים לא קיבלו תשובה נבואית, יכלו להעניק לשואלים אותם עצה טובה כחכמים, תוך הדגשה שזו עצה ולא נבואה.
