יז – התנאים להבחנה בין נביא אמת לשקר

למרות שלעיתים קשה מאוד להבחין בין נביא אמת לנביא שקר, נראה שאם חכמי ישראל יקיימו את הבדיקות הנדרשות בישרות ובקפדנות (לעיל הלכה יג), יצליחו להבחין ביניהם.

תחילה יש לבחון האם אישיותו של הטוען לנבואה מתאימה לכך. כלומר האם הוא תלמיד חכם ורחב דעת, בעל מידות טובות ודובר אמת (לעיל הלכה ז). בחינה זו, אם תיעשה ברצינות, תסיר כמעט את כל הרמאים שטוענים בזדון שהם נביאים ובליבם יודעים שאינם נביאים, שכן אין אפשרות שיסתירו את אופיים הרע מחכמים שמכירים אותם אישית. גם את רוב האנשים שטועים להאמין על עצמם שהם נביאים, בחינה זו תסיר. שכן מי שטועה לדמיין שהתנבא, מן הסתם אינו מקפיד על מידת האמת, וכיוון שהוא מפריז ומשנה בדיבורו, אין לקבלו כנביא. בנוסף, מי שיש לו דמיונות כאלה, מסתבר שאין לו יכולת לבקר את עצמו ואת עמדותיו, ואם יבחנו את חכמתו כראוי, יעמדו על כך שאינו מאוזן בהבנתו ובהשקפת עולמו.

אם למרות זאת צלח את המבחן המקדים של האישיות, יגיע השלב שבו יצטרך להוכיח את נביאותו על ידי עשיית מופתים בשינוי הטבע, או על ידי חיזוי העתיד מספר פעמים (לעיל הלכה יג). נראה שאם בחינה זו תיעשה בלא מורא ובקפדנות, בלא ויתור על שום פרט, יצליחו חכמי ישראל לפסול את נביאי השקר שצלחו את מבחן האישיות.

אמנם כאשר הדור ירוד מבחינה מוסרית, מסתבר שחכמי הדור ומנהיגיו יתקשו לבחון את אישיותו של הנביא ביושר, שכן פגמי המוסר שבו לא יצרמו להם, ויהיו מהם שיחשבו שיחסית לאחרים הוא צדיק וחסיד, למרות שצדיקותו אינה מאוזנת ויש בו פגמים שאינם מאפשרים לו להיות נביא. בנוסף, כאשר הרמה המוסרית הציבורית ירודה, רבים מבני העם יתפתו לקבל את דברי 'נבואתו' של נביא השקר, שיודע לקלוע לטעמו של הציבור, ועל כן לא ידקדקו לבחון את האותות שייתן אם הם מדויקים לגמרי. כך אירע בתקופה שלפני חורבן בית המקדש הראשון, שבעקבות המצב המוסרי הירוד, רבים התפתו להאמין לנביאי השקר.

וכן היה בעת שאחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה תכננו להילחם בארם, וביקש יהושפט לשאול בנביאים. קיבץ אחאב ארבע מאות נביאים, וכולם המליצו לו לצאת למלחמה וענו פה אחד: "עֲלֵה, וְיִתֵּן אֲ-דֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ" (מלכים א' כב, ו). אולם יהושפט חשד שנבואתם אינה אמת וביקש נביא נוסף. חשדוֹ התעורר מפני שכולם התנבאו באותן המילים, וכלל הוא שהנבואה היא גילוי אישי לנביא, ולכן "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד" (סנהדרין פט, א). כלומר, אף שנביאים רבים יכולים להתנבא נבואה בעלת תוכן אחד, כל אחד אומר אותה בלשונו. קראו למיכיהו בן ימלה, שהיה נביא אמת, והוא ניבא שהם ייכשלו במלחמה והמלך ימות. אם היו שומרים על כללי בדיקת הנבואה בדקדקנות, היו יודעים שמיכיהו הוא נביא האמת, והארבע מאות שדיברו בלשון אחת מתנבאים לשקר. מה עוד שהיה ראוי לחשוד שהואיל וארבע מאות הנביאים הללו מקורבים למלכות, הם אינם נקיי כפיים ולא נבדקו לנבואה על פי כללי ההלכה. אולם מפני מצבם המוסרי של המלכים ויועציהם, העדיפו לשמוע לנביאי השקר המנבאים עליהם טובות, ולהתעלם מנביא האמת. כך נכשלו במלחמה והמלך אחאב מת.

לומדים יקרים,

השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר "פניני הלכה – העם והארץ" במסגרת תכנית הלימוד "הפנינה היומית". אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר "ברכות".

לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר "העם והארץ", שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – "פניני הלכה – גיור".

כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש"ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש"ח בלבד.

להזמנה לחצו כאן 
בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

דילוג לתוכן