יא – חילול שבת כדי לבקש מצדיק שיתפלל על חולה

התעוררה שאלה בקרב חסידים שבעת שיש להם חולה מסוכן רגילים לפנות לרבם הצדיק שיתפלל עבורו, האם מותר לחלל שבת לשם כך. בשנת תקצ"ו התארח בשבת בברודי הצדיק רבי שלום מבֶּלז, ובאותה שבת יהודי מחסידיו בקהילת זאלטשוב נחלה בחולי מסוכן, ומורה הוראה התיר לחלל שבת בכתיבת פתק ושליחתו עם מעות של 'פדיון' על ידי נוכרי לרבי מבֶּלז. כששמע על כך רבי שלמה קלוגר מברודי, התרעם מאוד, וקבע שמדובר בחילול שבת גמור.

אולם המתירים טענו, שאמרו חכמים (ב"ב קטז, א): "כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים", וכיוון שהוא חולה מסוכן, יש לחלל שבת כדי לעורר את הצדיק שיבקש עליו רחמים. ואם על תרופה סגולית מחללים שבת, קל וחומר על בקשה מצדיק להתפלל על החולה המסוכן (דגל מחנה יהודה). ועוד, שעל ידי הפנייה לצדיק, תתיישב דעתו של החולה ויתחזק, כי יאמין שתפילת הצדיק תפעל להצילו ולהבריאו. ואם אפשר, נכון שחילולי השבת ייעשו על ידי נוכרי, שאז מדובר באיסור מדברי חכמים בלבד. וכן למדנו שכאשר חולה מסוכן מבקש שיודיעו לקרוביו כדי שיתפללו עליו ויבואו לשמוע את צוואתו, שולחים בשבת שליח נוכרי להודיעם (שו"ע או"ח שו, ט; פתח הדביר יז).

אולם האוסרים הביאו ראיה שאין מחללים שבת אפילו באיסור חכמים עבור תפילה, שכן אמרו חכמים (תענית יד, א; יט, א), שכאשר מתרחשים בשבת מצבי סכנה, כגדוד שודדים שצר על עיר לכובשה, או נהר שמימיו גואים ועומדים לשטוף את הבתים, או ספינה המטורפת בים ועומדת לטבוע – זועקים ומתפללים אבל לא תוקעים בשופרות כדרך שרגילים בתעניות, מפני שתקיעת שופר אסורה מדברי חכמים בשבת (שו"ע תקעו, יג). הרי שאין מחללים שבת אפילו באיסורי דרבנן עבור תפילה. וזאת משום שעבור מה שעושים בני אדם לרפואה מחללים שבת, אבל עבור מה שיעשה ה' אין צריך לחלל שבת, כי יודע ה' שאילולי היתה שבת היו פונים לצדיק (האדמו"ר ר' יחזקאל משינובה). ועוד, שזכות שמירת השבת מועילה יותר מהתפילה. וכפי שאמר רבי מאיר שהמבקר את החולה בשבת אומר "יכולה היא שתרחם", פירש רש"י: "אם תכבדוה מלהצטער בה".

למעשה, לדעת רובם המכריע של הפוסקים, ובכללם הפוסקים החסידיים, אין לחלל שבת באיסורי תורה כדי להודיע לצדיק שיתפלל על החולה. אמנם נחלקו אם מותר לבקש מנוכרי להודיע לצדיק, באופן שהאיסור מדברי חכמים בלבד.^[9]