מסופר בתלמוד (מו"ק כח, א), שכאשר רב נחמן נטה למות, ישב לפניו רבא תלמידו. ביקש רב נחמן מרבא שיפעל אצל מלאך המוות שלא יצער אותו בעת המיתה. השיב רבא לרבו: הרי אתה כבוד הרב, 'אדם חשוב', ומן הסתם מלאך המוות יתחשב בבקשתך יותר. השיב רב נחמן, שאין הנפטר חשוב לפני מלאך המוות. התפלל רבא עבורו, וביקש מרב נחמן שיֵראה אליו אחר מותו. כשנגלה אליו אחר מותו בחלום, שאלו רבא האם הצטער וסבל במיתתו, והשיב שמיתתו היתה קלה "כמישחל בניתא מחלבא", כמשיכת שערה מתוך חלב. אך הוסיף שהאימה מהמוות היתה קשה, ולכן אם היה הקב"ה מציע לו לחזור שוב לעולם הזה, לא היה רוצה, כדי שלא לעבור שוב אימה זו.
כאשר הגיע יומו של רבא למות, גם הוא חשש מאוד ממלאך המוות שיצער אותו, וביקש מאחיו רב שֹעורים שישפיע על מלאך המוות שלא יצערו. ענה לו רב שֹעורים: הלא השפעתך עליו גדולה יותר, ומדוע לא תבקש בעצמך? השיב רבא: כיוון שנמסרתי למיתה, כבר אינו מתחשב בי. התפלל עליו רב שֹעורים, וביקש מרבא שיתגלה אליו אחר פטירתו. כשהתגלה אליו בחלום, שאלו האם הצטער וסבל במיתתו, והשיב שהצער היה קל כצער שריטה של הקזת דם.
מכאן למדנו, שמותר לאדם לבקש מאדם חי שיתגלה אליו לאחר מותו בחלום כדי להודיעו נסתרות (שו"ע קעט, יד).[8]
