קטגוריות

א – החלום ומקורותיו

חלום הוא סיפור או תמונה שאדם רואה וחווה בשנתו. החלום נקלט בתודעה כדבר שאדם רואה, ולעיתים נקלט גם כדבר שהוא שומע וממשש. החלום מופיע בלא שתהיה לאדם יכולת לבחור בכך, ובלא שתהיה לו יכולת לשלוט על מהלכו. כך לעיתים אדם חווה סיוט בחלומו בלא שתהיה לו יכולת לשנותו לטובה. לעיתים אדם רואה את עצמו בחלומו עושה מעשים נוראים, בלא שכוח השיפוט שלו יהיה מסוגל לבחור למנוע זאת. אמנם לעיתים הסיוט נפסק על ידי שאדם מתעורר מחלומו בבעתה, אולם לשנות את מהלך הסיפור בחלומו לטובה לא היה מסוגל.

כפי הנראה רוב החלומות נשכחים, ורק חלומות שאדם חלם לקראת היקיצה או שהשאירו חותם על נפשו עד שגרמו לו להתעורר הוא זוכר. ואף אותם הוא בדרך כלל שוכח זמן קצר לאחר היקיצה מהשינה, ורק את אלה שהשאירו בו רושם גדול במיוחד הוא זוכר גם לאחר כמה שעות. אמנם אנשים שרגילים לייחס חשיבות לחלומותיהם, זוכרים גם חלומות שאצל אחרים נתפשים כסתמיים ונשכחים כהרף עין. לכן בתקופות ובמקומות שאנשים נטו לייחס חשיבות רבה לחלומותיהם כמנבאי עתיד או כמגלי נסתרות, אנשים זכרו יותר את חלומותיהם, והיו פונים לפותרי חלומות כדי שיפענחו להם את מה שראו בחלומם.

החלום נובע ממקורות שונים. יש חלומות שעליהם אמרו חכמים (ברכות נה, ב): “אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו”. וכפי שסיפרו על מלך פרס שפנה לאמורא שמואל ואמר: ‘לטענתכם אתם חכמים מאוד, אמור לי מה אראה בחלומי הלילה’, השיב לו: ‘תראה שאויביך הרומאים תופסים אותך בשבי, ואתה עובד אצלם בעבודת פרך בטחינת גרעיני תמרים בריחיים של זהב’. כל היום הרהר בכך, ובלילה ראה כך בחלומו (שם נו, א). על פי חלומות אלו אין לחזות עתידות, וכן נאמר (זכריה י, ב): “כִּי הַתְּרָפִים (הפסלים) דִּבְּרוּ אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן”.

ויש חלומות שעליהם אמרו חכמים (ברכות נה, ב), שיש לחלום מקור עליון והוא מעין נבואה, שנאמר (במדבר יב, ו): “בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ”. עוד אמרו חכמים (ברכות נז, א), שיש בחלום אחד חלקי שישים של נבואה. ואמרו חכמים (זוהר ח”א רלח, א): “בראשונה היתה הנבואה שורה על בני אדם… כיוון שפסקה מהם הנבואה היו משתמשים בבת קול. עתה פסקה הנבואה ופסקה בת הקול, ואנשים אינם משתמשים אלא בחלום”. אכן, גם בימינו ישנם סיפורים על אנשים שראו בחלומם את העתיד לקרות להם, ולעיתים הזהירום בחלום לברוח מפני אסון העומד להתרחש להם, ובזכות החלום ניצלו.[1]


[1]. בנוסף לחלומות הבאים מהרהורי הלב, החלומות נובעים גם מתחושות גופניות, כגון אדם שקַר לו יחלום שהוא עומד בגשם, וכשהוא כבד ועצבני יראה בחלומו מלחמות או מצבי מתח, והסובל מדכאון יראה חלומות עצובים (ספר הברית ח”א יז, יג). ברכות נז, ב: “חלום – אחד מששים לנבואה”, ובבראשית רבה מד, יז: “שלוש נובלות הן: נובלות מיתה – שינה, נובלות נבואה – חלום, נובלות העולם הבא – שבת”. אפשר לומר, שאם החלום הוא אחד משישים, הרי שנקודת האמת שבחלום אינה בטלה (ראו צדקת הצדיק קמ). אך אם אחד כנגד שישים, הרי שבטלה בשישים, וכ”כ העקדה שער כט, ואברבנאל פר’ מקץ.

הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן