בעת שאדם ער הוא שולט בתודעתו, וכל מה שהוא קולט עובר דרך מבחן השכל, ששולל כל דבר שאינו מתיישב עם ההיגיון המוכר לו. אולם בעת השינה הוא מפסיק לשלוט על מחשבתו ודמיונו, ונפשו משתחררת מעט מכבלי הגוף וההיגיון, ויכולה לקלוט דמיונות ממעמקי נפשו ומעולמות עליונים. וכיוון שהעולם כולו משתלשל מעולמות עליונים, כל דבר שעומד להתרחש בעולם נודע תחילה באופן מסוים בעולמות העליונים, ולעיתים האדם קולט משהו מזה בחלומו (עי' דרך ה' ח"ג א, ו).
מתוך שלושה מרכיבים עיקריים החלום נובע. א) מאירועים שאירעו לאדם באותו היום או בעבר הקרוב, ולעיתים גם מאירועים שאירעו בעבר הרחוק והותירו חותם בנפשו. מרכיב זה הוא הבסיס לסיפור של החלום, וכפי שאמרו חכמים שמעולם לא חלם אדם על דברים שלא ראה כלל במציאות, כדוגמת פיל שעובר בחור המחט (ברכות נה, ב). ב) מתשוקות שונות שיש לאדם החולם, חלקן טובות וחלקן רעות.
ג) מדמיונות שאדם קולט ממעמקי נפשו או ממעמקי הנפש האנושית הכללית או מעולמות עליונים. בדמיונות אלה טמונים רמזים אודות העתיד ואודות דברים נסתרים. ואין ניתוק בין מעמקי נפשו של האדם למעמקי הנפש האנושית הכללית ולעולמות העליונים, שכן נפשו של האדם מקבילה לנפש האנושית הכללית ולכלל העולמות. ולכן ככל שאדם מעמיק בנפשו כך במקביל הוא מעמיק במידה מסוימת בצפונות הנפש האנושית הכללית, ובתוך כך יכול להגיע להשגה מקבילה בעולמות העליונים. וכיוון שהעתידות העומדים לבוא לעולם כבר נמצאים כרעיון בעולמות העליונים, במעמקי נפשו הוא יכול לחוש בכך ולקלוט זאת על ידי הדמיון בחלום.
עוד ביארו חכמים (ברכות נה, ב) שדמיונות אלה, שמגיעים ממעמקי הנפש ומהעולמות העליונים, לעיתים מגיעים על ידי מלאכים ולעיתים על ידי שדים. כאשר החלומות מגיעים על ידי מלאכים, הם נוטים יותר לאמת, שנאמר (במדבר יב, ו): "בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ", וכאשר הם באים על ידי שדים, הם נוטים יותר לשקר, שנאמר (זכריה י, ב): "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ". כלומר, ככל שנפשו של האדם מתוקנת מחטאים והטיות, כך הוא נוטה לקלוט חלומות על ידי מלאך, היינו כוח רוחני מתוקן. ואדם שנפשו נפגמה בחטאים והטיות, נוטה לקלוט חלומות על ידי שד, היינו כוח רוחני שאינו מתוקן, ואזי הם דברי כזב (ראו לעיל יז, ה; כו, 10).
אמנם כיוון שהחלום נקלט בדמיון האישי, על כל הטיותיו ומגבלותיו, לעולם אין הוא מצייר תמונה מדויקת, עד שאמרו חכמים (ברכות נה, ב): "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים". ורק הנבואה, שניתנת מאת ה' באופן המתאים לדמיונו של הנביא, יכולה להיקלט באופן מדויק.[2]
