ראוי לאדם שראה חלום רע ומפחיד שלא ידאג מפניו, וכפי שאמרו חכמים: “דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים” (סנהדרין ל, א). וכן נהג האמורא הגדול שמואל (ברכות נה, ב): כאשר חלם חלומות רעים, אמר שאין בהם ממש, כי “חֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ” (זכריה י, ב). וכאשר חלם חלומות טובים, שמח ואמר שיש בהם ממש, שנאמר (במדבר יב, ו): “בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ”.
אמנם אם יוכל, טוב שיתעורר על ידי החלום הרע בתשובה, שכן כל דבר שקורה לאדם, ובכלל זה חלומותיו, נועד לעורר את האדם לתשובה ולחזקו בדרכו הטובה. לפיכך אם יראה חלום רע, לא ידאג מפניו, אלא יתעורר לתשובה ויבין על ידו שחייו הטובים אינם מובטחים, ועליו להתאמץ לבחור בטוב כדי שחייו יהיו ראויים וטובים בעיני אלוהים ואדם. ואם יראה חלום טוב, יתעודד להמשיך ולהתעלות בתורה ובמצוות. ואמרו חכמים (ברכות נה, א): “חלמא בישא עדיף מחלמא טבא” – חלום רע עדיף מחלום טוב, כי על ידו האדם מתעורר יותר לתשובה. פעמים שיש בחלום הרע גם כפרת עוונות, שעל ידי צער חלומו, הוא מקבל את עונשו. וכפי שאמרו חכמים (ברכות נה, א): “חלמא בישא קשה מנגדא” – חלום רע קשה ממלקות, “שנאמר (קהלת ג, יד): וְהָאֱלוֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו – זה חלום רע”.
כיוון שלעיתים אדם סובל מאוד מחלומות רעים, נתנו חכמים עצה למי שרוצה להינצל מהם, שילך לישון מתוך דברי תורה, ש”כל המשׂביע עצמו מדברי תורה ולן, אין מבשרים אותו בשורות רעות” (ברכות יד, א). וזו אחת המגמות של קריאת שמע שעל המיטה. בנוסף, כדי לזכות בחלומות טובים, טוב לישון מתוך שמחה של מצווה, וכדרך שהנבואה היתה שורה על הנביאים מתוך שמחה (פסחים קיז, א).
אדם שחלם חלום טוב ורוצה שיתגשם, טוב שיזכור אותו ויפעל למען הגשמתו, וכדרך שנהג יוסף, שזכר את חלומותיו ולא הפסיק להאמין שאם ינהג בצדקות וילך בדרכי אבותיו, חלומותיו יתגשמו. זהו שנאמר (בראשית מב, ט): “וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם” (זוהר ח”א קצט, ב). וזאת משום שחלום טוב נועד להתוות כיוון, ובלא שיזכור אותו וישתדל להגשימו, לא יתגשם.[6]
נתנו חכמים סימנים לחלום אמיתי, כדוגמת מה שאמרו בברכות נה, ב: “שלושה חלומות מתקיימים: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש אומרים: אף חלום שנשנה”. כוונתם שיש יותר סיכוי לחלומות אלה להתקיים, ואף זאת בדרך כלל בתנאי שנפתרו כראוי, כמבואר בהלכה ד. כיוצא בזה, בדברי הראשונים והאחרונים הובאו סימנים שונים לחלומות אמיתיים, אך כיוון שהחלומות מתעתעים, בכל הסימנים אין ודאות, ופעמים רבות גם יש בהם מחלוקת. לדוגמה, כתב אברבנאל (פר’ מקץ) שאם החלום הפעים מאוד את החולם, סימן שהוא אמת. והמלבי”ם שם הוסיף, בתנאי שלא התעורר מהחלום, כי אם התעורר סימן שהחלום נבע מסיבות גופניות. ויש אומרים שבתנאי שההתפעמות היתה לאחר היקיצה (מנחת יהודה פתיה פר’ מקץ).