לעיתים קרוב משפחה חולה במחלה קשה וסופנית שלפי הרופאים אין לה מרפא, אולם בני המשפחה הדואגים ליקירם אינם מוכנים לקבל את הגזירה, ומנסים למצוא תרופות אצל מכשפים, שטוענים שבעזרת פעולות מאגיות יצליחו לרפא את החולה. נחלקו הפוסקים בשאלה האם מותר לפנות לאינו יהודי שעוסק בכשפים לצורך חולה.
יש מתירים, מפני שלדעתם אין איסור לנוכרי לעסוק בכשפים. ואמנם ככלל אסור ליהודי להיעזר במכשפים שאינם יהודים, מפני מצוות עשה של “תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה’ אֱלֹוהֶיךָ” (דברים יח, יג), שמצווה עלינו לקבל את הנהגת ה’ ולא לנסות לשנותה בדרכים שאינן טבעיות (לעיל יט, יב-יג). אבל כאשר מדובר בחולה, מותר לדעתם לבקש מנוכרי לרפאו בעזרת כשפיו. כמו כן, מותר לדעתם לשאול חוזי עתידות על ידי אסטרולוגיה וכדומה, האם יש סיכוי לרפא את החולה בדרך מסוימת, משום שהאיסור לדרוש עתידות הוא רק מפני מצוות עשה של ‘תמים תהיה’, ולצורך חולה מותר (תה”ד פסקים וכתבים צו; משכנות יעקב יו”ד מא).
אולם להלכה ולמעשה רבים סוברים, שגם לצורך חולה אסור לפנות למכשפים או חוזי עתידות, מפני שבקשת הסיוע ממכשפים וקוסמים מסוכנת יותר מאשר מועילה. וכפי שכתב רבי יוסף קארו (ב”י קעט, טז): “ובספר הזוהר (ח”ג פד, א) נראה שאיסור גדול הוא לדרוש במכשפים אפילו לחולה”. ואף בשדים, שמקצת פוסקים הקילו להיעזר בהם, אין כדאי להקל, כי “ראינו שרוב הנטפלים להם אינם יוצאים בשלום מתחת ידם, ולכן שומר נפשו ירחק מהם” (רמ”א ולבוש קעט, טז; חכמ”א פט, ח; ראו לעיל כו, י). אמנם כאשר מדובר בפיקוח נפש, אין איסור לפנות למכשפים, שפיקוח נפש דוחה איסורים שבתורה (רש”ל שו”ת ג; ש”ך קעט, א). אלא שבפועל, כמעט תמיד אין בכך תועלת, ועדיף להתפלל לה’ ולהתחזק באמונה שכל מה שה’ יעשה יהיה לטובה.[6]
אולם לדעת רוב הפוסקים אסור לפנות למכשפים, לקוסמים למעוננים וכיוצא בהם עבור חולה, והוסיפו שגם אין בכך תועלת. כ”כ בספר חסידים (רה), וכ”כ הב”י (קעט, טז); רמ”א ולבוש (קעט, טז); חכמת אדם (פט, ח); חסדי דוד (תוספתא שבת ח, יא), ועוד רבים.
אמנם לצורך חולה מסוכן, כתב רש”ל (שו”ת ג), שמותר להיעזר במכשפים, שפיקוח נפש דוחה את איסורי התורה. וכ”כ ב”ח (קעט, טו); ש”ך (קעט, א); כנסת הגדולה (הגהב”י, קעט, כ); קיצוש”ע גאנצפריד (קסו, ה); צי”א (כב, מה), ועוד רבים. אמנם לרדב”ז א, תפה, הדבר אסור גם בפיקוח נפש משום אביזרייהו דעבודה זרה.
