כדי להסביר מה השתנה בדורות האחרונים, שפתאום התעוררה ועלתה תנועת ההשכלה, צריך להתבונן בהנהגת ה' בעולם. ביאר מרן הרב קוק (מאמר הדור), שכל עוד גזירת הגלות נמשכה כעונש על חטאי ישראל, יהודים הרכינו את ראשם וקיבלו את גורלם, כי חשו שלכך הם ראויים, ובכך הם מכפרים על עוונותיהם ועוונות אבותיהם. במשך כל אותה תקופה, שמירת היהדות היתה על ידי עמדה שמרנית שנזהרה מכל חידוש, שכן המטרה העיקרית היתה לשרוד. מצב זה הקרין על כל העמים, שכן ישראל בעמים כמו לב באיברים.
אולם גבול יש לעונש, וכאשר גדשה סאת הייסורים, החלה ההנהגה האלוהית לעורר את לבבות בני האדם להכיר את גדולתם ולגלות את כישרונם. מתוך כך החלו לבקש חירות לאדם ולעמים, וליצור תנאים כלכליים, טכנולוגיים ותחבורתיים, שמאפשרים לממש את החזון של גאולת ישראל והעולם בנס שמופיע בדרך הטבע. אך כמו תמיד, הבחירה נתונה לאדם, האם לבטא את גדולת האדם בגאווה ובעריצות או בהוספת טוב. גם בפני העם היהודי, לב העמים, עמדה הבחירה: להצטרף לתנועת ההשכלה העולמית ולהיטמע בה, או לקיים את הצו האלוהי ולעלות לארץ, להתגדל בתורה ובמצוות ולהקים חברת מופת לתפארת עמנו והאנושות, עד ש"מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג).
למרבה הצער, רוב היהודים ויתרו על החזון הייחודי של ישראל והפסיקו לשמור תורה ומצוות. בהמשך רבים מהם נחלו אכזבה קשה, כאשר על מזבח 'העולם החדש', נאלצו להקריב את כל היקר להם ואף את חייהם. יהודים רבים שפעלו במסירות נפש למען התנועה הקומוניסטית, הוצאו להורג בהשפלה על ידי שלטון הרצח הסובייטי, תוך שהם מבינים שהמהפכה לה היו שותפים גרמה סבל נוראי לאנשים רבים ואף לבני עמם. יהודים רבים שהזדהו עם התרבות הגרמנית ותרמו לה את מיטב כישרונם, הושפלו ונרצחו. על ידי פירות הפיתוח הטכנולוגי של תנועת ההשכלה, יכלו המוני יהודים לעלות לארץ וליישבה, אולם במקום שמיליוני יהודים יעלו על פסי הרכבת בדרכם לארץ ישראל, על פסים אלו הם הובלו למחנות ההשמדה. גם בין היהודים שהיגרו לעולם החדש באמריקה, וּויתרו על המסורת היקרה וחזון הגאולה כדי לזכות ב'גן עדן עלי אדמות' – רבים התבדו ונאלצו להתמודד עם אנטישמיות ואפליה, ומערכת ערכים שרחוקה מלהיות אידיאלית.
