היסוד הראשון מבוסס על ההתגלות שהתגלה ה' לעמו ישראל, כמסופר בתורה. דרך זו מבררת ומדייקת את שלוש הדרכים הנוספות, שכן כל בני האדם מאמינים מטבעם, אולם משמעותה של האמונה מתבררת על ידי הגילוי האלוהי שהתגלה ה' לעמו. תמצית הגילוי במעמד הר סיני, שבו נתן ה' את התורה לעמו ישראל, אולם גם כל האירועים שסבבו את מעמד הר סיני מבארים את האמונה ומשמעותה, כמובא בחמשת חומשי התורה.
תחילה התגלה ה' לאבות, אברהם, יצחק ויעקב, ובחר בהם ובזרעם שינחלו את הארץ ויביאו את ברכתו לעולם, כמבואר בחומש בראשית. המשך הגילוי היה כאשר גאל ה' את בני ישראל ממצרים, והוציאם לחירות באותות ובמופתים כדי להעלותם לארץ ישראל, כמבואר בפרשות הראשונות של חומש שמות. בדרכם לארץ הביא ה' את ישראל להר סיני, ובמעמד ניסי נתן להם את התורה, כמבואר בפרשות נוספות בחומש שמות ובחומש דברים. מכל הגילויים הגדולים הללו למדנו כי ה' מושל בכל, והוא בחר בישראל להיות לו לעם סגולה ונתן להם את התורה בגילוי שאין אחריו פקפוק (לעיל א, ד-ט). לאחר מכן, בכל משך שהותם במדבר לפני כניסתם לארץ, השגיח ה' על ישראל, גונן עליהם ופרנסם, והשרה את שכינתו עליהם על ידי המשכן שהקימו במצוותו. כמו כן, בכל התורה מבוארות המצוות שנתן ה' לישראל במעמד הר סיני.
מצוות רבות נועדו להשריש בנו את יסודות האמונה שמבוססים על הגילוי האלוהי לעם ישראל: כדי לזכור את יציאת מצרים, שעל ידה גילה ה' את כוחו בעולם ואת בחירתו בעם ישראל, נצטווינו לחגוג בכל שנה את חג הפסח, ובלילה הראשון של הפסח, שחל בתאריך שבו יצאנו ממצרים, נצטווינו לקיים את ליל הסדר כדי לספר ביציאת מצרים. כמו כן, נצטווינו לזכור את יציאת מצרים בכל הקידושים והתפילות של השבתות והחגים. בנוסף, נצטווינו לזכור את יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה, ולהניח תפילין שבפרשיות שבהן נזכרה יציאת מצרים.
כדי לזכור את מעמד הר סיני, שבו התגלה ה' לישראל עד שהאמינו בו אמונה שאין אחריה פקפוק, ומתוך כך נתן לישראל את תורתו – נצטווינו לחגוג את חג השבועות ביום שבו התקיים המעמד. כמו כן נצטווינו לקרוא קריאת שמע בכל יום בבוקר ובלילה, כדי לזכור את יסודות האמונה שהתגלו לנו במעמד הר סיני. ונצטווינו להניח תפילין על זרוענו וראשנו, ולקבוע מזוזות בפתחי בתינו, שבהן מופיעים יסודות אמונת הייחוד. גם במצוות תלמוד תורה, אנחנו ממשיכים לזכור את מעמד הר סיני ומתן התורה.
כדי לזכור את השגחתו של ה' עלינו בכל ימי נדודינו במדבר, נצטווינו לחגוג את חג הסוכות. מתוך כך אנחנו זוכרים את הארץ שהנחיל ה' לאבותינו ולנו, ובה ה' פורשׂ את סוכת שלומו עלינו.
כדי לבטא את הברית שכרת ה' עם אברהם ועם זרעו לגלות את שמו בעולם, נצטווינו למול כל זכר ביום השמיני ללידתו.
בנוסף, אחת המגמות העיקריות של המצווה לשבות ממלאכה בשבתות ובחגים, כדי שנוכל להתפנות ללימוד התורה. וכפי שאמרו חכמים (ירושלמי שבת טו, ג): "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה". הכוונה שנקדיש את חציו של היום לה' בלימוד תורה בבית המדרש ואת חציו לעונג שבת של אכילה, שתיה ושינה (פסחים סח, ב; פנה"ל שבת ה, א-ב; מועדים א, ה-ו). וזאת כדי שכל יהודי ימשיך תמיד ללמוד את יסודות האמונה המבוארים בתורה, ואת כל המצוות שנתן ה' לישראל, שעל ידן ישראל יכולים להגשים את ייעודם להוסיף טובה וברכה לעולם.
